400 שאלות: המילים שאסור לכתוב בבגרות באנגלית – טעויות מביכות ומה כותבים במקום

400 שאלות – המילים שאסור לכתוב בבגרות באנגלית: טעויות מביכות, ניסוחים חלשים ומה כדאי לכתוב במקום

יש רגע קטן בבגרות באנגלית שכמעט כל תלמיד מכיר. כתבתם משפט, קראתם אותו שוב, ופתאום מילה אחת נראית חשודה. אולי היא נשמעת ילדותית מדי. אולי היא מילה שאתם משתמשים בה כל הזמן בוואטסאפ. אולי אתם יודעים בדיוק מה רציתם לומר בעברית, אבל לא בטוחים שהמילה האנגלית שבחרתם באמת אומרת את אותו הדבר. ואז מתחיל הוויכוח הפנימי: למחוק? להשאיר? להחליף במילה “גבוהה” יותר? ומה אם דווקא ההחלפה תיצור טעות גדולה יותר?

מכאן נולד אחד המיתוסים העקשניים סביב כתיבה לבגרות: שיש באנגלית רשימה סודית של “מילים שאסור לכתוב”. תלמידים שומעים שאסור לכתוב good, שאסור להשתמש ב־I think, שאסור לכתוב קיצורים, שאסור להשתמש ב־because, שחייבים להחליף כל מילה פשוטה במילה אקדמית, ושאם כותבים a lot of הבוחן מיד מוריד נקודות. המציאות מורכבת יותר – וגם הרבה יותר שימושית לתלמיד שרוצה להשתפר.

אין רשימה רשמית אחת של מילים שברגע שכתבתם אותן איבדתם נקודות. מה שכן קיים הוא צורך להשתמש באנגלית שמתאימה למשימה, למשמעות, לסוג הטקסט ולרמת השפה. מילה יכולה להיות נכונה לחלוטין בשיחה עם חבר, אבל חלשה במכתב רשמי. ביטוי יכול להתאים לסיפור אישי אבל להישמע מוזר בחיבור דעה. קיצור שמקובל בהודעת טלפון אינו בהכרח בחירה טובה בתשובת בחינה. הבעיה, לכן, איננה רק “איזו מילה אסורה”, אלא האם המילה עושה את העבודה שהמשפט דורש.

לפי תיאור המיומנויות של משרד החינוך לרמת B1 של תלמידי 4 יחידות, נדרשת יכולת לכתוב טקסט מחובר, להשתמש באוצר מילים המתאים למגוון נושאים מוכרים, לשפר בהדרגה את הדיוק ולהראות מודעות למשלב ולמוסכמות כתיבה. אפשר לראות את תיאור רמת B1 לבגרות 4 יחידות באתר משרד החינוך. המשמעות המעשית לתלמיד היא פשוטה: הבוחן אינו מחפש מילים מפוצצות. הוא מחפש אנגלית שמצליחה להעביר רעיון באופן ברור, מתאים ומדויק.

וזה בדיוק המקום שבו תלמידים רבים מסתבכים. הם יודעים לא מעט מילים, אבל לא למדו מספיק לעומק מתי להשתמש בכל אחת מהן. הם זוכרים תרגום מהמילון, אבל לא את ההקשר. הם יודעים ש־kids פירושו ילדים, אבל לא תמיד מבינים מתי עדיף children. הם מכירים stuff, אבל משתמשים בה בכל פעם שחסרה להם מילה מדויקת יותר. הם שמעו gonna בסדרות ומניחים שאם דוברי אנגלית משתמשים בה – היא בוודאי מתאימה גם לחיבור.

המדריך הזה נועד לסגור בדיוק את הפער הזה. בהמשך תמצאו לא רק מילים וביטויים שכדאי להיזהר מהם, אלא 400 שאלות קצרות שמכריחות אתכם לקבל החלטה: האם הניסוח מתאים? למה הוא חלש? מה נכון יותר לכתוב? המטרה איננה להפחיד אתכם מטעויות. להפך. המטרה היא לתת לכם מערכת החלטות פשוטה, כדי שבזמן הבחינה תדעו מה להשאיר, מה לשנות ומה לא צריך “לתקן” בכלל.

הטעות הראשונה היא לחשוב ש“פשוט” שווה “לא טוב”

תלמידים רבים מגיעים לשיעור אנגלית עם הרגל בעייתי: הם מאמינים שכדי לקבל ציון גבוה צריך להישמע כמו מילון. לכן במקום לכתוב משפט ברור כמו Many teenagers spend too much time on their phones, הם מחפשים מילה קשה יותר ל־many, מילה מרשימה יותר ל־spend וביטוי מתוחכם יותר ל־phones. לפעמים המשפט הסופי נשמע פחות טבעי מהמשפט המקורי.

הבעיה נוצרת מפני שבבית הספר קל יחסית למדוד “כמה מילים חדשות למדנו”, אבל הרבה יותר קשה למדוד עד כמה התלמיד באמת שולט בהן. לדעת שמילה קיימת אינו אותו דבר כמו לדעת להשתמש בה. אוצר מילים פעיל דורש הבנה של משמעות, הקשר, מילות יחס, צירופי מילים, רמת רשמיות ולעיתים אפילו תחושה לגבי מה נשמע טבעי לדובר אנגלית.

כאשר מתעלמים מההבדל הזה, תלמיד עלול לבחור מילה מתקדמת אך לא מדויקת. הוא רצה להראות אוצר מילים עשיר, ובפועל יצר משפט שהקורא צריך לעצור כדי להבין. בבחינה, בהירות היא נכס. מילה פשוטה ונכונה עדיפה בדרך כלל על מילה נדירה שהתלמיד אינו בטוח כיצד להשתמש בה.

הטעות הנפוצה היא “שדרוג אוטומטי”. Good הופכת בכוח ל־excellent, גם כאשר הכוונה היא רק “טוב”. Bad הופכת ל־terrible, אף שהמשמעות נעשית קיצונית יותר. Help מוחלפת במילה שהלומד ראה פעם באינטרנט, למרות שאינו מכיר את המבנה הדקדוקי שלה. זו אינה כתיבה מתקדמת; זו הימור.

הפתרון המקצועי הוא לבנות “סולם ביטחון” לאוצר מילים. ברמה הראשונה נמצאות מילים שאתם יכולים להשתמש בהן כמעט בלי לחשוב. ברמה השנייה נמצאות מילים שאתם מבינים וגם מסוגלים ליצור איתן משפט. ברמה השלישית נמצאות מילים שאתם רק מזהים בקריאה. בבחינה כדאי להישען בעיקר על שתי הרמות הראשונות. מילה שאתם רק “בערך יודעים” אינה בחירה טובה כאשר יש חלופה פשוטה ובטוחה.

בשיעור אנגלית אישי אפשר לזהות מהר מאוד את ההבדל בין אוצר מילים פסיבי לאוצר מילים פעיל. המורה יכול לקחת חיבור אמיתי של התלמיד, לעצור ליד כל מילה בעייתית ולשאול: למה בחרת דווקא בה? מה רצית להגיד? איזו חלופה אחרת אתה מכיר? התרגיל הקטן הזה הופך רשימות מילים לאנגלית שימושית. טיפ שאפשר להתחיל כבר היום: כאשר אתם לומדים מילה חדשה, אל תרשמו רק תרגום. כתבו איתה משפט אחד משלכם וצירוף מילים אחד שבו היא מופיעה באופן טבעי.

שפת וואטסאפ היא אנגלית אמיתית – אבל לא תמיד אנגלית של בחינה

האנגלית שתלמידים פוגשים היום מגיעה מטיקטוק, יוטיוב, משחקים, Discord, סדרות, הודעות ותגובות ברשת. מבחינה לימודית זה דווקא יתרון עצום: החשיפה גבוהה, אוצר המילים גדל והאוזן מתחילה להתרגל לשפה טבעית. אבל יש מלכודת. המוח אינו תמיד מסמן לנו איזו אנגלית שייכת לאיזה מקום. אם ראינו מאות פעמים LOL, OMG, BTW או gonna, הם מתחילים להרגיש “נורמליים” גם על דף בחינה.

הבעיה אינה שהביטויים האלה אינם אנגלית. הם בהחלט חלק מהשפה. הבעיה היא משלב. בדיוק כפי שבעברית לא נכתוב בכל טקסט רשמי “אחי, זה ממש סבבה”, גם באנגלית יש הבדל בין שפה של חברים לבין שפה של מטלה פורמלית יותר. British Council מציין שסלנג נפוץ מאוד בין חברים ובני משפחה, אך ממליץ להיזהר ממנו בכיתה ובמצבים פורמליים כאשר אינכם בטוחים שהוא מתאים.

כשלא מבדילים בין המשלבים, התוצאה עלולה להיות טקסט לא עקבי. התלמיד פותח במשפט מכובד כמו There are several reasons to support this idea, ומיד ממשיך עם and yeah, it is kinda cool. כל חלק בנפרד מובן, אבל ביחד הם נשמעים כאילו שני אנשים שונים כתבו את החיבור.

גם קיצורים של הודעות הם סיכון. u במקום you, bc במקום because, הספרה 2 במקום to, או idk במקום I do not know שייכים לתקשורת דיגיטלית מהירה. הם אינם מוכיחים חוסר ידע; הם פשוט אינם הבחירה המתאימה לרוב משימות הכתיבה בבחינה.

חשוב גם לא ללכת לקיצוניות השנייה. לא כל ניסוח יומיומי פסול. לפעמים המטלה עצמה דורשת אימייל לחבר, סיפור אישי או טקסט שבו משלב טבעי ופחות רשמי מתאים. לכן הכלל הטוב יותר איננו “לעולם אל תשתמשו במילה הזאת”, אלא “מי הקורא ומה סוג הטקסט?”. Cambridge English אף מציעה תרגול ייעודי להבחנה בין פעלים רשמיים ולא־רשמיים, משום שהיכולת לבחור משלב היא מיומנות בפני עצמה.

בשיעור פרטי באנגלית אפשר לתרגל את אותה משמעות בשלוש גרסאות: הודעה לחבר, אימייל למורה וחיבור דעה. לדוגמה: This idea is super cool, אחר כך I think this is a very useful idea, ולבסוף This approach could be particularly beneficial. התלמיד לומד שלא קיימת רק תשובה “נכונה”, אלא התאמה. טיפ מעשי: לפני שאתם מתחילים לכתוב, רשמו בשוליים שתי מילים – מי קורא? ו־איזה סוג טקסט?. ההחלטה הזאת תחסוך הרבה טעויות.

המילים שלא “אסורות” אבל מחלישות חיבור כשהן מופיעות בכל משפט

יש קבוצת מילים שבכלל לא צריך למחוק מאוצר המילים שלכם: good, bad, nice, thing, stuff, very, really, a lot. כולן מילים לגיטימיות. הבעיה מתחילה כשהן הופכות לברירת המחדל לכל רעיון. תלמיד כותב על בית ספר: It is good. על ספורט: It is good. על טכנולוגיה: It is good. על התנדבות: שוב good. בסוף החיבור ברור שהוא יודע להביע דעה, אבל לא ברור עד כמה הוא מסוגל לדייק אותה.

אוצר מילים איכותי אינו נמדד רק במספר המילים הקשות. הוא נמדד ביכולת לבחור מילה שמצמצמת את המרחק בין המחשבה לבין המשפט. במקום לומר שפעילות גופנית היא good, אפשר להסביר שהיא beneficial for physical health. במקום לומר שמצב מסוים הוא bad, אפשר להחליט אם הוא harmful, unfair, ineffective או dangerous. כל אחת אומרת משהו אחר.

Thing היא דוגמה מצוינת. לפעמים היא בסדר, אבל היא מאפשרת למוח להתחמק מהמילה האמיתית. There are many things students can do הוא משפט תקין, אך There are several strategies students can use מדויק יותר כאשר מדברים על שיטות למידה. One important thing is… יכול להפוך ל־One important factor is…, One important reason is… או One important advantage is…, בהתאם למשמעות.

אותו עיקרון חל על very ו־really. אין כלל שאוסר עליהן. אבל רצף כמו very good, very bad, very important, really big נותן תחושה שהכותב מחזק כל רעיון באותה דרך. לפעמים כדאי להשתמש במילה מדויקת יותר: essential במקום very important, significant במקום very big כאשר מדברים על השפעה, או פשוט להשאיר את התואר בלי מחזק אם המשפט כבר ברור.

הטעות הנפוצה היא לקחת “רשימת מילים גבוהות” ולשנן אותה בלי הקשר. תלמיד מחליף good ב־beneficial בכל מקום ומגלה שלא כל דבר “טוב” הוא beneficial. סרט יכול להיות good או enjoyable; תוכנית לימודים יכולה להיות effective; אדם יכול להיות kind; רעיון יכול להיות practical. הדיוק חשוב יותר מהגובה.

כדי לתרגל לבד, קחו חיבור ישן וסמנו בצבע את כל המילים שחוזרות שלוש פעמים ומעלה. אל תחליפו אותן מיד. שאלו קודם: האם בכל המקומות התכוונתי בדיוק לאותו דבר? אם לא, מצאתם הזדמנות לשפר אוצר מילים. בשיעורי אנגלית אונליין אחד על אחד אפשר להפוך חיבור כזה למפת אוצר מילים אישית – לא רשימה גנרית של 500 מילים, אלא המילים שאתם עצמכם צריכים כדי לכתוב טוב יותר.

הטעויות המביכות באמת מגיעות לפעמים דווקא מתרגום ישיר מעברית

כאשר תלמיד אינו יודע איך לומר רעיון באנגלית, המוח עושה פעולה הגיונית: הוא בונה את המשפט בעברית ומתרגם אותו חלק אחר חלק. לעיתים זה מצליח. לעיתים מתקבל משפט שכל המילים בו “אנגליות”, אבל המבנה עצמו עברי. זו אחת הסיבות שתלמיד יכול לדעת הרבה אוצר מילים ועדיין להרגיש שכתיבה באנגלית קשה לו.

דוגמה קלאסית היא I am agree. בעברית אומרים “אני מסכים”, ולכן קל להרגיש ש־agree מתנהגת כמו תואר. באנגלית אומרים I agree. אותו דבר קורה עם צירופים כמו make a party במקום have a party או throw a party, ועם do a mistake במקום make a mistake.

יש גם “חברים מזויפים” – מילים שנראות מוכרות אך אינן אומרות בדיוק מה שחושבים. Actually אינה “אקטואלי” אלא בדרך כלל “למעשה”. Eventually אינה “באופן אפשרי” אלא “בסופו של דבר”. Sensible מתאר משהו הגיוני או שקול, בעוד sensitive קשור לרגישות. טעות כזאת עלולה לשנות את כל משמעות המשפט למרות שהאיות מושלם.

גם מילות יחס מושפעות מעברית. תלמידים כותבים married with במקום married to, interested on במקום interested in, או depend from במקום depend on. כאן לא מספיק ללמוד את המילה הבודדת. צריך ללמוד את “החבילה” שבה היא מגיעה.

הפתרון הוא לשנות את יחידת הלמידה. במקום ללמוד depend = להיות תלוי, לומדים depend on something. במקום interested = מעוניין, לומדים be interested in. במקום לזכור רק decision, לומדים make a decision. המוח מקבל משפט קטן ולא מילה מבודדת, ולכן קל יותר לשלוף אותה בזמן אמת.

זו גם אחת הנקודות שבהן שיעור אנגלית בהתאמה אישית יכול לחסוך הרבה זמן. לכל תלמיד יש “עברית באנגלית” אחרת. אחד טועה שוב ושוב ב־make/do, אחר במילות יחס, ושלישי משתמש בסדר מילים עברי. במקום לפתור עוד עשרים דפי עבודה שלא בהכרח נוגעים לבעיה, המורה יכול לבנות רשימת טעויות אישית. טיפ מעשי: פתחו מסמך בשם “הטעויות שלי” והכניסו אליו רק טעויות שאתם באמת עשיתם. זו רשימת הלימוד ששווה לכם הכי הרבה.

משלב: המילה יכולה להיות נכונה ועדיין לא להתאים לטקסט

אחד ההבדלים בין תלמיד שמכיר אנגלית לבין תלמיד שמתחיל לשלוט בה הוא היכולת לשנות סגנון לפי מצב. בעברית אנחנו עושים זאת כמעט בלי לחשוב. לא מדברים עם חבר כפי שכותבים פנייה למוסד רשמי, ולא כותבים ברכה ליום הולדת כמו תשובה במבחן. באנגלית, משום שהשפה פחות אוטומטית, ההבחנה הזאת דורשת תרגול מודע.

ניקח את המילה kids. אין בה שום טעות. בשיחה, בסיפור אישי ובמקרים רבים גם בכתיבה כללית היא טבעית לחלוטין. אבל אם אתם כותבים טקסט רשמי על מדיניות חינוך, children או students עשויות להיות מדויקות יותר. גם get היא מילה מצוינת, אך לפעמים receive, become, obtain או understand אומרות בצורה מדויקת יותר איזה סוג של “get” התכוונתם.

אותו דבר קורה בביטויי דעה. I think אינו אסור. להיפך, הוא שימושי וברור. הבעיה נוצרת כאשר כל פסקה מתחילה ב־I think. אפשר לגוון עם In my view, In my opinion, I believe, או אפילו להביע את הטענה ישירות: Schools should provide more opportunities for….

גם פעלי צירוף אינם “נחותים”. Find out, give up, look after ו־put off הם חלק מרכזי מאנגלית טבעית. אבל בטקסט פורמלי מסוים אפשר לבחור לעיתים discover, abandon, care for או postpone. הבחירה תלויה במשמעות ובקהל, לא בכלל מלאכותי שכל phrasal verb הוא “רע”.

תלמידים שמפחדים מהמשלב לפעמים מייצרים את הבעיה ההפוכה: כתיבה רשמית מדי. הם ממלאים חיבור של מאה מילים בביטויים כמו Furthermore, nevertheless, consequently, notwithstanding, כאילו כל משפט חייב להוכיח שהוא אקדמי. טקסט כזה יכול להישמע כבד ומלאכותי. מילות קישור צריכות לחבר רעיונות, לא לקשט אותם.

תרגיל יעיל הוא “אותו רעיון, שלושה קהלים”. כתבו את המשפט “אני חושב שצריך להגביל שימוש בטלפונים בבית הספר” כאילו אתם שולחים הודעה לחבר, כאילו אתם פונים למנהל וכאילו אתם כותבים חיבור דעה. אם שלוש הגרסאות זהות לחלוטין, כדאי לעבוד על משלב. אם אתם מצליחים לשנות את הטון בלי לשנות את המשמעות, אתם כבר משתמשים באנגלית בצורה הרבה יותר בוגרת.

המילים המסוכנות ביותר הן לפעמים המילים המרשימות ביותר

לפני בחינה תלמידים מקבלים לעיתים רשימות שכותרתן “50 מילים שיקפיצו לכם את הציון”. הרעיון מפתה: במקום לשפר בהדרגה כתיבה, פשוט מכניסים כמה מילים מתקדמות ומקבלים חיבור שנשמע ברמה גבוהה. אלא ששפה אינה עובדת כמו הוספת תבלין. מילה מורכבת שנכנסת למקום הלא נכון יכולה להבליט דווקא את חוסר השליטה.

נניח שתלמיד למד את המילה significant. זו מילה שימושית מאוד, אבל היא אינה תחליף אוטומטי לכל big. אפשר לומר a significant change, a significant effect או a significant difference. לעומת זאת, כשרוצים לתאר כלב גדול, פשוט a big dog או a large dog יהיו טבעיים יותר.

בעיה דומה קיימת במילים כמו moreover, therefore, consequently ו־nevertheless. הן מצוינות כאשר היחס הלוגי מתאים. אם משתמשים ב־therefore בלי קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, המילה הגבוהה אינה משפרת את החיבור; היא חושפת שהקשר בין המשפטים לא הובן.

כדי לדעת אם מילה מתקדמת באמת שייכת לאוצר המילים הפעיל שלכם, שאלו ארבע שאלות: האם אני יכול להסביר את המשמעות בלי מילון? האם אני מכיר משפט שבו היא מופיעה? האם אני יודע אילו מילים נוטות לבוא לידה? האם אני יודע אם היא פורמלית, ניטרלית או לא־פורמלית? אם עניתם “לא” על רוב השאלות, עדיף לא להפוך אותה לכוכבת של החיבור בבחינה.

בשיעורי אנגלית אונליין עם מורה פרטי אפשר לעבוד על קולוקציות – צירופי מילים טבעיים – במקום על רשימות תרגום. לומדים לא רק decision אלא make a decision; לא רק impact אלא have an impact on; לא רק responsibility אלא take responsibility for. כך האוצר המתקדם נעשה שימושי ולא דקורטיבי.

טיפ מעשי במיוחד לפני בגרות: הכינו לעצמכם “בנק בטוח” של 30–40 ביטויים שאתם שולטים בהם לחלוטין. הכניסו אליו מילות קישור, דרכי הבעת דעה, צירופי סיבה ותוצאה, מילים לתיאור יתרונות וחסרונות וביטויי דוגמה. בנק קטן שאתם יודעים להשתמש בו שווה הרבה יותר ממאות מילים שאתם רק מזהים.

שיטת שלוש הסריקות: איך למצוא מילים בעייתיות לפני שמגישים

עריכה בזמן בחינה אינה צריכה להיות קריאה כללית שבה אתם “מקווים לראות משהו”. כאשר קוראים את הטקסט שכתבתם בעצמכם, המוח נוטה להשלים את מה שהתכוונתם לכתוב. לכן תלמיד יכול לקרוא שלוש פעמים I am agree ולא להבחין בטעות. שיטה טובה יותר היא לבצע כמה סריקות קצרות, כאשר בכל אחת מחפשים דבר אחר.

בסריקה הראשונה מחפשים משמעות. שאלו על כל משפט: האם ברור מה אני רוצה לומר? האם השתמשתי במילים מעורפלות כמו thing, stuff או good במקום שבו אפשר לדייק? האם הכנסתי מילה “גבוהה” שאינני בטוח בה? אם יש ספק, פשטו. בבחינה אין פרס על סיכון מיותר.

בסריקה השנייה מחפשים דפוסים מוכרים. עברו רק על דברים שאתם יודעים שאתם נוטים לטעות בהם: is/are, גוף שלישי ב־Present Simple, זמני עבר, יחיד ורבים, a/an/the, מילות יחס, make/do, much/many. רשימה אישית של חמש טעויות חוזרות יעילה יותר מבדיקה כללית של “כל הדקדוק באנגלית”.

בסריקה השלישית בודקים מכניקה: אות גדולה בתחילת משפט, נקודה בסוף משפט, איות של מילים מוכרות, אפוסטרופים, שמות מדינות ושפות באות גדולה ופסקאות. טעויות כאלה מרגישות קטנות, אבל הן משפיעות על הרושם הכולל ועל בהירות הטקסט. משרד החינוך מציין במסגרת תיאורי המיומנויות גם כתיב, פיסוק ומבנה טקסט כחלק מהשליטה הכתובה.

הטעות הנפוצה היא להשתמש בדקות האחרונות כדי “לשפר” את החיבור ולהכניס מילים חדשות. דווקא אז, כשהלחץ גבוה, תלמיד מחליף משפט בטוח במשפט מסובך ומכניס שגיאה שלא הייתה קודם. דקות העריכה נועדו קודם כול להסיר סיכונים, לא לייצר אותם.

בשיעור אנגלית אחד על אחד אפשר לבנות לכל תלמיד צ'ק־ליסט אחר. מי שכמעט לא טועה בזמנים לא צריך לבזבז חצי מהבדיקה על פעלים. מי שמתבלבל באופן קבוע בין their ל־there כן צריך לחפש אותם באופן יזום. נסו כבר בתרגול הבא: השאירו חמש דקות בסוף ואל תקראו “רגיל”. בצעו שלוש סריקות נפרדות. מהר מאוד תגלו יותר טעויות בפחות זמן.

400 שאלות ותשובות: האם המילה מתאימה לבגרות, ומה כדאי לכתוב במקום?

התרגול הבא בנוי כמו חדר כושר לכתיבה. בכל שאלה מופיעה מילה, ביטוי או החלטה שתלמידים נתקלים בהם בזמן כתיבה. בחלק מהמקרים התשובה היא “כדאי להימנע”, בחלק “אפשר, אבל תלוי במשימה”, ובחלק “אין שום בעיה”. המטרה היא להפסיק ללמוד כללים שחור־לבן ולהתחיל לחשוב כמו כותבים.

אל תנסו לשנן את 400 התשובות. הדרך הטובה יותר היא לכסות את ההסבר, לקבל החלטה בעצמכם ורק אז לבדוק. אם טעיתם, כתבו משפט משלכם עם החלופה הנכונה. כך המידע עובר מזיכרון פסיבי ליכולת שימוש.

שימו לב שחלק מהמילים כאן תקינות לחלוטין באנגלית מדוברת. כאשר כתוב “עדיף להימנע”, הכוונה היא בדרך כלל לכתיבה פורמלית או לחיבור שבו קיימת חלופה מדויקת יותר. אין כאן ניסיון למחוק אנגלית טבעית מהשפה.

במקומות אחרים תראו את המילה “תלוי”. זו תשובה חשובה. בחינת כתיבה בודקת גם התאמה לסוג הטקסט. אימייל לחבר אינו מכתב רשמי, וסיפור אישי אינו חיבור טיעוני. תלמיד שמבין הקשר יכול להשתמש באנגלית בצורה גמישה יותר מתלמיד ששינן רשימת איסורים.

אם אתם מתכוננים לבגרות, מומלץ לחלק את השאלות לכמה ימים. עשרים עד ארבעים שאלות בכל פעם מספיקות. סמנו שלושה סוגים: ירוק – ידעתי; צהוב – היססתי; אדום – טעיתי. חזרו רק לצהוב ולאדום. כך התרגול נעשה יעיל ולא מעייף.

והכי חשוב: בכל פעם שאתם פוגשים חלופה חדשה, בדקו אם אתם באמת מסוגלים להשתמש בה. אין צורך להחליף help ב־facilitate אם המילה החדשה גורמת לכם להסתבך. המבחן הוא לא “כמה אנגלית קשה הכנסתי”, אלא “האם כתבתי אנגלית ברורה, מתאימה ומדויקת”.

שאלות 1–20: קיצורים ושפת הודעות

1. 1. כדאי לכתוב u במקום you? לא בכתיבת בחינה רגילה. כתבו you.
2. 2. r במקום are? זהו קיצור הודעות. בבחינה כתבו את המילה המלאה.
3. 3. bc במקום because? עדיף שלא. Because קצרה וברורה ממילא.
4. 4. b4 במקום before? לא. זהו כתיב של צ'אט ולא של טקסט בחינה.
5. 5. 2 במקום to? לא. השתמשו בספרה כמספר ובמילה to כמילת יחס או חלק מ־infinitive.
6. 6. 4 במקום for? לא בכתיבה סטנדרטית.
7. 7. LOL? לא בחיבור פורמלי; הסבירו במילים מה מצחיק או מה הייתה התגובה.
8. 8. OMG? לא בדרך כלל. אם אתם מתארים הפתעה, השתמשו במשפט מלא.
9. 9. IDK? כתבו I do not know אם המשמעות באמת נחוצה.
10. 10. BTW? לא. כדי להוסיף רעיון השתמשו במעבר מתאים או פשוט כתבו משפט חדש.
11. 11. THX? באימייל בחינה עדיף Thank you או Thanks לפי רמת הרשמיות.
12. 12. PLS? כתבו please.
13. 13. ASAP? נפוץ בעולם העבודה, אך אם אין סיבה מיוחדת לקיצור, as soon as possible בטוח וברור יותר.
14. 14. FYI? פחות מתאים לחיבור; בטקסט עסקי הוא אפשרי, אבל בחינת כתיבה בדרך כלל אינה זקוקה לו.
15. 15. cuz? לא. כתבו because.
16. 16. wanna? מתאים בעיקר לייצוג דיבור מאוד לא־פורמלי. בכתיבה רגילה כתבו want to.
17. 17. gonna? בכתיבה סטנדרטית כתבו going to.
18. 18. gotta? כתבו את המבנה המלא המתאים, למשל have to או have got to.
19. 19. kinda? בכתיבה פורמלית עדיף rather, somewhat או ניסוח מדויק יותר.
20. 20. sorta? לא בכתיבה פורמלית. שאלו מה בדיוק אתם מנסים לסייג.

שאלות 21–40: קיצורים, סימנים ומראה הטקסט

21. 21. האם don't אסור? לא. contractions תקינים באנגלית, אך בטקסט פורמלי יותר אפשר לבחור do not.
22. 22. האם can't מוריד נקודות אוטומטית? לא. התאימו את רמת הרשמיות למשימה.
23. 23. won't? תקין. במכתב רשמי במיוחד will not עשוי להתאים יותר.
24. 24. I'm? תקין באימייל אישי ובכתיבה פחות פורמלית; בחיבור רשמי אפשר להשתמש ב־I am.
25. 25. it's? תקין, אך ודאו שאינכם מתכוונים ל־its.
26. 26. האם מותר לכתוב & במקום and? ברוב הטקסטים עדיף לכתוב and.
27. 27. האם אפשר לכתוב + במקום and? לא בחיבור רגיל.
28. 28. האם אימוג'י מתאים? בדרך כלל לא. העבירו את הרגש במילים.
29. 29. שלושה סימני קריאה !!!? לא נחוץ. סימן אחד מספיק כאשר הוא מתאים.
30. 30. הרבה סימני שאלה ???? לא. סימן שאלה יחיד הוא הכתיב הסטנדרטי.
31. 31. לכתוב משפט שלם באותיות גדולות? לא. זה נראה כמו צעקה ואינו מוסיף איכות.
32. 32. האם etc. אסור? לא, אבל לעיתים הוא מחליף דוגמאות שדווקא כדאי לתת.
33. 33. האם לכתוב e.g.? אפשר, אך for example בדרך כלל ברור יותר לתלמידים.
34. 34. האם לכתוב i.e.? רק אם אתם בטוחים במשמעות. אחרת נסחו במילים.
35. 35. לכתוב w/ במקום with? לא.
36. 36. לכתוב w/o במקום without? לא.
37. 37. לכתוב ppl במקום people? לא.
38. 38. לכתוב msg במקום message? עדיף שלא.
39. 39. להשתמש במספר 4 בתוך משפט? מספרים עצמם אינם אסורים; הבעיה היא שימוש בהם כתחליף למילים.
40. 40. האם חייבים לכתוב כל מספר במילים? אין כלל גורף כזה. העיקר הוא עקביות, בהירות והתאמה לסוג הטקסט.

שאלות 41–60: מילים מעורפלות

41. 41. האם thing אסורה? לא, אך לעיתים reason, factor, idea, problem או advantage מדויקות יותר.
42. 42. things? אפשר, אבל שאלו אילו “דברים” בדיוק.
43. 43. stuff? טבעית בדיבור; בטקסט פורמלי העדיפו שם עצם מדויק.
44. 44. something? תקינה כאשר אי־הדיוק מכוון, אך לא כשאתם פשוט לא יודעים את המילה.
45. 45. somehow? תקינה אם הכוונה היא “באיזושהי דרך”; אל תשתמשו בה במקום להסביר כיצד.
46. 46. somewhere? מתאימה כאשר המקום באמת אינו ידוע או אינו חשוב.
47. 47. a lot of? לא אסור. בכתיבה פורמלית אפשר לעיתים many, much, numerous או a great deal of.
48. 48. lots of? מעט יותר שיחתי; many או a large number of עשויים להתאים יותר.
49. 49. good? תקינה, אבל בדקו אם useful, effective, beneficial, enjoyable מדויקות יותר.
50. 50. bad? תקינה, אך אולי התכוונתם ל־harmful, unfair, dangerous או ineffective.
51. 51. nice? טובה בשיחה; בחיבור נסו להסביר האם הדבר pleasant, kind, enjoyable או attractive.
52. 52. big? תקינה. בהקשרים מסוימים major, significant, large או serious מדויקות יותר.
53. 53. small? תקינה; לפעמים minor, limited או slight מתאימות יותר.
54. 54. problem? מילה מצוינת, אך לא כל חיסרון הוא “בעיה”.
55. 55. people? תקינה. אם הכוונה לקבוצה מסוימת, students, employees, residents או teenagers יהיו מדויקות יותר.
56. 56. everyone? היזהרו מהכללות. לעיתים many people מדויק יותר.
57. 57. nobody? גם כאן שאלו אם באמת אין אפילו אדם אחד.
58. 58. always? מילה מוחלטת. השתמשו בה רק כשאתם באמת מתכוונים לכך.
59. 59. never? אל תשתמשו בה כדי לחזק טענה שאינה מוחלטת.
60. 60. everything? לעיתים מדובר בהגזמה. ציינו מה בדיוק השתנה או הושפע.

שאלות 61–80: מילים יומיומיות ופעלים

61. 61. האם get אסורה? לא. זו אחת המילים השימושיות באנגלית, אך לעיתים יש פועל מדויק יותר.
62. 62. get information? תקין; obtain information רשמי יותר.
63. 63. get better? טבעי מאוד. אין צורך להחליף אם הוא מתאים.
64. 64. get a job? תקין; find employment רשמי יותר אך לא תמיד נחוץ.
65. 65. find out? תקין. discover או learn עשויות להתאים בטקסט רשמי יותר.
66. 66. put off? טבעי; postpone הוא חלופה פורמלית.
67. 67. give up? תקין. לפעמים stop, abandon או quit מדויקים יותר.
68. 68. look after? תקין; care for עשוי להתאים בטקסט רשמי.
69. 69. deal with? ביטוי שימושי מאוד ואינו “נמוך” מדי.
70. 70. come up with? טבעי; develop או propose יכולים להיות מדויקים יותר בהקשר מסוים.
71. 71. kids? תקין בשפה יומיומית; children או students פורמליים ומדויקים יותר לעיתים.
72. 72. guys? שיחתי מאוד. הימנעו ממנו בטקסט פורמלי.
73. 73. cool? מתאים לחבר; בחיבור בחרו מילה שמסבירה מה חיובי.
74. 74. awesome? שיחתי ונלהב. לא “טעות”, אך פחות מתאים לטקסט פורמלי.
75. 75. terrible? תקין, אבל חזק. אל תשתמשו בו לכל חיסרון קטן.
76. 76. crazy? היזהרו. לעיתים הוא עמום או שיחתי מדי; תארו מה בדיוק חריג.
77. 77. super כמחזק? למשל super important – שיחתי. very important או essential יתאימו יותר.
78. 78. okay/OK? אפשרי בשפה יומיומית; בטקסט רשמי כדאי לעיתים acceptable או ניסוח מדויק יותר.
79. 79. pretty במשמעות “די”? למשל pretty difficult – טבעי בדיבור, פחות פורמלי בכתיבה.
80. 80. way? תקינה, אבל method, approach, solution או strategy יכולות לדייק.

שאלות 81–100: מחזקים והגזמות

81. 81. very אסורה? לא. הימנעו רק משימוש יתר.
82. 82. really? תקינה, אך שיחתית יותר בהקשרים מסוימים.
83. 83. very very? עדיף שלא. בחרו תואר חזק ומדויק יותר.
84. 84. so important? טבעי בדיבור; very important או essential יכולים להתאים בחיבור.
85. 85. totally? שיחתי לעיתים. completely יכול להיות ניטרלי יותר.
86. 86. absolutely? תקין עם תארים מתאימים; אל תכניסו אותו רק כדי “להישמע גבוה”.
87. 87. extremely? תקין, אבל צריך הצדקה למשמעות הקיצונית.
88. 88. incredibly? אפשרי, אך לעיתים נשמע רגשי מדי בחיבור עובדתי.
89. 89. huge? תקין; בכתיבה פורמלית major או significant עשויות להתאים יותר.
90. 90. massive? לעיתים שיחתי או דרמטי. בדקו אם substantial או significant מתאימות.
91. 91. perfect? מילה מוחלטת. רוב הפתרונות אינם באמת מושלמים.
92. 92. the best? טענה חזקה. אם אין לכם דרך לתמוך בה, an effective או a useful עשויה להיות אמינה יותר.
93. 93. the worst? אותו עיקרון: אל תגזימו ללא צורך.
94. 94. everyone knows? ניסוח חלש בדרך כלל. כתבו את העובדה או הטענה עצמה.
95. 95. obviously? היזהרו. מה שברור לכם אינו בהכרח ברור לקורא.
96. 96. of course? אפשרי, אבל לעיתים הוא מחליף הסבר שהיה כדאי לתת.
97. 97. definitely? תקין. השתמשו בו כאשר אתם באמת רוצים להביע ודאות.
98. 98. literally? השתמשו רק כאשר הכוונה באמת מילולית, לא כמחזק כללי.
99. 99. amazing? מצוין בתיאור חוויה; בחיבור טיעוני אולי כדאי להסביר מה בדיוק חיובי.
100. 100. unbelievable? מתאים לעיתים לסיפור או תגובה רגשית, פחות לטענה פורמלית.

שאלות 101–120: תרגום ישיר וחברים מזויפים

101. 101. Actually פירושו “אקטואלי”? לא. בדרך כלל פירושו “למעשה”.
102. 102. איך אומרים “אקטואלי”? לפי ההקשר: current, topical, relevant.
103. 103. Eventually פירושו “אולי”? לא. פירושו “בסופו של דבר”.
104. 104. Sensible פירושו “רגיש”? לא. לרוב “הגיוני” או “שקול”.
105. 105. “רגיש” באנגלית? בדרך כלל sensitive.
106. 106. Sympathetic פירושו “סימפטי”? לא בדיוק. הוא מתאר אמפתיה או הבנה.
107. 107. Fabric הוא “מפעל”? לא. משמעותו בד או אריג; מפעל הוא בדרך כלל factory.
108. 108. Library היא “חנות ספרים”? לא. זו ספרייה; חנות ספרים היא bookshop/bookstore.
109. 109. Parents הם “קרובים”? לא. הם הורים; קרובי משפחה הם relatives.
110. 110. College תמיד “מכללה” בדיוק כמו בישראל? לא בהכרח; המשמעות משתנה בין מערכות חינוך.
111. 111. I am agree? לא. כתבו I agree.
112. 112. I am understand? לא. כתבו I understand.
113. 113. I have 16 years? לא. כתבו I am 16 years old.
114. 114. I am learning in school? אם הכוונה “לומד בבית ספר”, טבעי יותר I study at school.
115. 115. I did a mistake? לא. I made a mistake.
116. 116. I made homework? לא. I did my homework.
117. 117. We made a party? בדרך כלל We had a party או We threw a party.
118. 118. Open the television? בדרך כלל turn on the television.
119. 119. Close the light? turn off the light.
120. 120. Take a decision? באנגלית סטנדרטית נפוץ יותר make a decision.

שאלות 121–140: צירופי מילים שעושים הבדל גדול

121. 121. do progress? לא. make progress.
122. 122. make research? בדרך כלל do/conduct research.
123. 123. strong rain? בדרך כלל heavy rain.
124. 124. big traffic? heavy traffic.
125. 125. strong coffee? כן, זה צירוף טבעי.
126. 126. powerful rain? פחות טבעי; heavy rain.
127. 127. high temperature? כן, טבעי.
128. 128. tall temperature? לא.
129. 129. make money? כן.
130. 130. win money? אפשר כאשר זוכים בכסף; לא כתחליף כללי ל“להרוויח”.
131. 131. earn money? כן, כאשר הכסף מתקבל מעבודה או פעילות.
132. 132. make friends? כן.
133. 133. do friends? לא.
134. 134. have an effect on? כן, צירוף שימושי מאוד.
135. 135. make an effect? בדרך כלל לא; השתמשו ב־have an effect.
136. 136. take responsibility? כן.
137. 137. do responsibility? לא.
138. 138. pay attention? כן.
139. 139. give attention? אפשר בהקשרים מסוימים, אבל pay attention הוא הצירוף הרגיל במשמעות “לשים לב”.
140. 140. reach a conclusion? כן, צירוף מצוין לכתיבה.

שאלות 141–160: מבנים קטנים שיוצרים טעויות גדולות

141. 141. depend from? לא. depend on.
142. 142. interested on? לא. interested in.
143. 143. good in English? בדרך כלל good at English.
144. 144. married with? בדרך כלל married to.
145. 145. listen music? listen to music.
146. 146. explain me? explain it to me או explain the idea to me.
147. 147. discuss about? בדרך כלל discuss the issue, בלי about.
148. 148. enter to the room? בדרך כלל enter the room.
149. 149. arrive to school? בדרך כלל arrive at school.
150. 150. arrive to Israel? arrive in Israel.
151. 151. wait me? wait for me.
152. 152. ask to him? בדרך כלל ask him.
153. 153. answer to the question? כפועל: answer the question. כשם עצם: the answer to the question.
154. 154. in Monday? on Monday.
155. 155. at the morning? in the morning.
156. 156. in night? בדרך כלל at night.
157. 157. in the weekend? באנגלית בריטית נפוץ at the weekend; באנגלית אמריקאית on the weekend.
158. 158. different than? קיים בשימוש; different from הוא בחירה בטוחה ונפוצה.
159. 159. similar with? בדרך כלל similar to.
160. 160. afraid from? בדרך כלל afraid of.

שאלות 161–180: איות ומילים שקל לבלבל

161. 161. their או there? their שייכות; there קשורה למקום או למבנה there is/are.
162. 162. they're? קיצור של they are.
163. 163. your או you're? your שייכות; you're = you are.
164. 164. its או it's? its שייכות; it's = it is/it has.
165. 165. then או than? than להשוואה; then לזמן או רצף.
166. 166. lose או loose? lose = לאבד; loose = רופף.
167. 167. advice או advise? advice שם עצם; advise פועל.
168. 168. affect או effect? לרוב affect פועל ו־effect שם עצם.
169. 169. quiet או quite? quiet = שקט; quite = די/למדי.
170. 170. weather או whether? הראשון מזג אוויר; השני “האם”.
171. 171. accept או except? accept = לקבל; except = למעט.
172. 172. principal או principle? בבית ספר principal; כלל או עיקרון principle.
173. 173. stationary או stationery? הראשון “לא נע”; השני ציוד כתיבה.
174. 174. compliment או complement? הראשון מחמאה; השני להשלים או השלמה.
175. 175. dessert או desert? dessert קינוח; desert מדבר.
176. 176. because או becouse? הכתיב הנכון הוא because.
177. 177. beautiful או beautifull? beautiful.
178. 178. definitely או definately? definitely.
179. 179. successful? שימו לב ל־double c ול־double s במבנה המילה.
180. 180. מה עושים אם אינכם בטוחים באיות? אם קיימת מילה פשוטה שאתם יודעים לאיית בוודאות, לעיתים עדיף להשתמש בה.

שאלות 181–200: מילות קישור

181. 181. And בתחילת משפט אסור? לא באופן מוחלט, אבל בחיבור אפשר לרוב לחבר בדרך מדויקת יותר.
182. 182. But בתחילת משפט? אפשר באנגלית מודרנית; בטקסט פורמלי However עשויה להתאים יותר.
183. 183. Because בתחילת משפט? בהחלט אפשר, כל עוד נוצר משפט שלם.
184. 184. Because I was tired. כמשפט עצמאי? בדרך כלל זהו fragment. חברו אותו למשפט עיקרי.
185. 185. However בכל פסקה? לא. השתמשו רק כשיש ניגוד.
186. 186. Therefore? השתמשו כשיש מסקנה או תוצאה לוגית.
187. 187. Moreover? טוב להוספת נקודה קשורה, אך אינו חובה.
188. 188. Furthermore? תקין ורשמי יחסית; אל תעמיסו.
189. 189. Nevertheless? מצוין לניגוד מסוים, אבל רק אם אתם שולטים במשמעות.
190. 190. On the other hand? שימושי להצגת צד מנוגד.
191. 191. On the other side? לא כתחליף רגיל ל־on the other hand.
192. 192. Firstable? לא. כתבו First of all.
193. 193. Second of all? קיים בדיבור, אך Secondly או Second עדיפים בכתיבה.
194. 194. In addition? בחירה טובה להוספת רעיון.
195. 195. Besides? תקינה, מעט פחות פורמלית בהקשרים מסוימים.
196. 196. For example? מצוין ואין צורך “לשדרג” אותו בכוח.
197. 197. For instance? חלופה טובה ל־for example.
198. 198. In conclusion? תקין כאשר באמת מגיעים למסקנה.
199. 199. To sum up? תקין, מעט פחות פורמלי מ־in conclusion אך שימושי.
200. 200. האם צריך מילת קישור בתחילת כל משפט? לא. קשר לוגי חשוב יותר מכמות מילות הקישור.

שאלות 201–220: הבעת דעה בלי להישמע חוזרים על עצמכם

201. 201. I think אסור? לא. זהו ביטוי תקין וברור.
202. 202. האם להשתמש ב־I think חמש פעמים? עדיף לגוון או להשמיט כשאין צורך.
203. 203. In my opinion? מצוין כאשר המשימה מבקשת עמדה.
204. 204. In my point of view? טבעי יותר From my point of view.
205. 205. According to me? פחות טבעי להבעת דעה אישית; השתמשו ב־In my opinion.
206. 206. I believe that? בחירה טובה.
207. 207. I feel that? אפשרי, במיוחד כאשר מדובר בתחושה או עמדה אישית.
208. 208. For me? אפשרי בהקשרים מסוימים, אך לא תמיד תחליף ל־in my opinion.
209. 209. Personally? תקין, אך אין צורך לצרף גם in my opinion באותו משפט.
210. 210. I personally think in my opinion…? מיותר וחזרתי. בחרו ביטוי אחד.
211. 211. Everybody agrees that…? הימנעו מהכללה אם אינכם יכולים להצדיק אותה.
212. 212. It is a fact that…? השתמשו רק אם מדובר באמת בעובדה.
213. 213. It is clear that…? אפשרי, אך לעיתים עדיף להציג את הנימוק במקום להצהיר שהדבר ברור.
214. 214. I strongly believe? מתאים לעמדה חזקה.
215. 215. I totally think? לא טבעי. אפשר I strongly believe או I completely agree.
216. 216. I agree with this idea? תקין.
217. 217. I am agree with…? לא. I agree with….
218. 218. I disagree? תקין וישיר.
219. 219. האם חייבים להצהיר דעה בכל פסקה? לא. אפשר לפתח אותה באמצעות נימוקים ודוגמאות.
220. 220. מה עדיף: דעה “גבוהה” או נימוק ברור? נימוק ברור. אוצר מילים צריך לשרת את הטענה.

שאלות 221–240: אימיילים ומכתבים

221. 221. Hey מתאים לפתיחת מכתב רשמי? לא. השתמשו ב־Dear… או פתיחה מתאימה אחרת.
222. 222. Hi? מצוין באימייל לא־פורמלי; תלוי בנמען.
223. 223. Dear Sir or Madam? פתיחה פורמלית מסורתית כאשר הנמען אינו ידוע.
224. 224. Yo!? מתאים לסלנג, לא למכתב בחינה פורמלי.
225. 225. What's up?? אפשרי בין חברים, לא בפנייה רשמית.
226. 226. I want you to… בבקשה רשמית? עלול להישמע ישיר מדי.
227. 227. מה עדיף? I would appreciate it if you could… או בקשה מנומסת אחרת.
228. 228. Give me…? פקודה ישירה; בבקשה רשמית עדיף ניסוח מנומס.
229. 229. Thanks a lot!? טוב באימייל חברי; Thank you for your assistance פורמלי יותר.
230. 230. Cheers? סיום לא־פורמלי נפוץ בחלק מהקשרים; לא הבחירה הבטוחה למכתב רשמי.
231. 231. Bye? מתאים לשיחה, פחות למכתב פורמלי.
232. 232. See ya? מאוד לא־פורמלי.
233. 233. Best wishes? סיום שימושי במגוון הקשרים שאינם פורמליים מאוד.
234. 234. Yours sincerely? סיום פורמלי מקובל כאשר יודעים למי פונים.
235. 235. I am writing to…? פתיחה שימושית וברורה למכתב או אימייל פורמלי.
236. 236. I write you because…? טבעי יותר I am writing to you because….
237. 237. Please answer me fast? עדיף I would appreciate a prompt response אם נדרש משלב רשמי.
238. 238. I hope to hear from you soon? תקין וטבעי.
239. 239. האם contractions אסורים במייל לחבר? לא. הם אפילו טבעיים מאוד.
240. 240. מה קודם: מילים גבוהות או טון מתאים? טון מתאים. זה מה שהופך את הטקסט לאמין.

שאלות 241–260: חיבור דעה וטקסט טיעוני

241. 241. I wanna say? בחיבור עדיף I would like to argue או פשוט להציג את הטענה.
242. 242. This topic is cool? נסו להסביר מדוע הוא important, relevant או interesting.
243. 243. There are pros and cons? תקין; advantages and disadvantages פורמלי יותר.
244. 244. A good thing about…? אפשרי; One advantage of… מדויק יותר.
245. 245. A bad thing…? One disadvantage או One drawback עשויים להתאים.
246. 246. The plus is…? שיחתי; The advantage is….
247. 247. The minus is…? The disadvantage is….
248. 248. On one side…? בטיעון נהוג יותר On the one hand….
249. 249. On the second hand…? לא. On the other hand….
250. 250. Nowadays? תקינה, אבל אל תפתחו כל חיבור באותה מילה באופן אוטומטי.
251. 251. In today's world? תקין אך שחוק; התחילו ישירות בנושא אם אפשר.
252. 252. Since the beginning of time? לרוב מוגזם ולא נחוץ.
253. 253. People always…? היזהרו מהכללה.
254. 254. Technology is everywhere? מובן, אך אפשר לכתוב טענה מדויקת יותר.
255. 255. There is no doubt? אפשרי, אך אל תשתמשו בו במקום הוכחה.
256. 256. This proves that…? מתאים רק אם הדוגמה באמת מוכיחה, לא רק מדגימה.
257. 257. This shows that…? ניסוח בטוח יותר במקרים רבים.
258. 258. The reason is because…? לרוב עדיף The reason is that… או פשוט because….
259. 259. Due to the fact that? תקין אך ארוך; לעיתים because עדיף.
260. 260. האם משפט ארוך יותר מקבל יותר נקודות? לא. משפט ברור ומדויק עדיף על משפט מסובך שאיבד שליטה.

שאלות 261–280: תשובות ספרות והסבר רעיונות

261. 261. The character is good? נסו לדייק: kind, generous, honest, responsible.
262. 262. The character is bad? האם הוא selfish, dishonest, cruel, irresponsible?
263. 263. He did a bad thing? תארו מה עשה ומדוע זה משמעותי.
264. 264. She was nice? ציינו את התכונה המדויקת ואת הראיה מהיצירה.
265. 265. This tells us…? תקין; This shows/suggests that… יכול להיות מדויק יותר.
266. 266. We can understand…? תקין, במיוחד כאשר מסיקים מסקנה.
267. 267. We can learn…? טוב כאשר מדובר במסר או לקח.
268. 268. The writer wants to say…? לפעמים The writer suggests/emphasizes… מתאים יותר.
269. 269. The poet says…? אפשרי, אך הבחינו בין מה שהדובר אומר לבין כוונת המשורר.
270. 270. This is connected to…? תקין; הסבירו את הקשר, אל תסתפקו בהצהרה.
271. 271. Because he was sad בלבד? לעיתים צריך לפרט מה גרם לעצב ומה הייתה התוצאה.
272. 272. He changed a lot? הסבירו כיצד השתנה.
273. 273. It made him different? ציינו איזו תכונה, החלטה או התנהגות השתנתה.
274. 274. The story is about life? רחב מדי. הגדירו את הנושא: בחירה, אחריות, אפליה, לחץ חברתי וכדומה.
275. 275. The message is good? מסר אינו “טוב” בלבד; נסחו אותו.
276. 276. It is important? הסבירו למה.
277. 277. He learns his lesson? אפשרי; פרטו מה בדיוק למד.
278. 278. האם צריך מילים ספרותיות קשות? לא. הבנה ברורה וראיות רלוונטיות חשובות יותר.
279. 279. האם אפשר לצטט? כאשר המשימה והכללים מאפשרים, ראיה קצרה ורלוונטית יכולה לעזור, אך צריך להסביר אותה.
280. 280. מה הופך תשובת ספרות לבוגרת? דיוק ברעיון, קשר ליצירה ושפה ברורה – לא ערימת מילים גבוהות.

שאלות 281–300: מילים מיותרות ומשפטים מנופחים

281. 281. In my personal opinion? In my opinion מספיק.
282. 282. I personally believe myself? חזרתי. I believe מספיק.
283. 283. Each and every student? אפשרי להדגשה, אך לרוב every student מספיק.
284. 284. Past history? לעיתים מיותר; history כבר מתייחס לעבר.
285. 285. Future plans? מקובל בשימוש, אך לעיתים plans מספיק.
286. 286. End result? לפעמים result מספיק.
287. 287. Basic fundamentals? חזרתי. fundamentals מספיק.
288. 288. Completely finished? בדרך כלל finished מספיק.
289. 289. Very unique? בכתיבה מדויקת unique כבר מבטאת ייחודיות.
290. 290. The reason why is because…? מסורבל. כתבו The reason is that….
291. 291. In order to? תקין, אך לעיתים to בלבד קצר וברור יותר.
292. 292. At this point in time? בדרך כלל now או currently מספיקים.
293. 293. Due to the fact that? לעיתים because עדיף.
294. 294. For the purpose of? לעיתים to עושה את אותה עבודה.
295. 295. A large number of people? תקין; לפעמים many people טבעי ופשוט יותר.
296. 296. האם קצר תמיד טוב יותר? לא. המטרה היא דיוק, לא קיצור בכל מחיר.
297. 297. האם ארוך נשמע חכם יותר? לא בהכרח.
298. 298. האם מותר לחזור על מילה מרכזית? כן. לפעמים חזרה שומרת על בהירות.
299. 299. האם חייבים למצוא synonym לכל חזרה? לא. synonym לא מדויק יכול להזיק יותר מהחזרה.
300. 300. מה למחוק בעריכה? כל מילה שאינה מוסיפה משמעות, קשר או דיוק.

שאלות 301–320: לבחור את המילה המדויקת

301. 301. במקום good for health? אפשר beneficial for health אם אתם שולטים בביטוי.
302. 302. במקום bad for health? harmful to health.
303. 303. במקום big problem? לעיתים serious problem.
304. 304. במקום big change? major/significant change.
305. 305. במקום good method? effective method כאשר הוא באמת עובד.
306. 306. במקום nice experience? enjoyable, positive, memorable experience לפי הכוונה.
307. 307. במקום bad behavior? inappropriate, irresponsible או harmful behavior.
308. 308. במקום good person? תארו תכונה: kind, honest, reliable, generous.
309. 309. במקום bad person? הימנעו מתווית כללית; תארו את ההתנהגות.
310. 310. במקום a lot of money? אפשר a large amount of money, אך הפשוט תקין.
311. 311. במקום a lot of students? many students.
312. 312. במקום very important? essential, crucial, significant – אבל רק אם המשמעות מתאימה.
313. 313. במקום very small? tiny לחפץ קטן מאוד, minor לבעיה קטנה.
314. 314. במקום very tired? exhausted אם מדובר בעייפות קיצונית.
315. 315. במקום very angry? furious – אבל זו דרגה חזקה.
316. 316. במקום very interesting? fascinating אם באמת מרתק.
317. 317. במקום very useful? לעיתים highly useful פחות טבעי מ־particularly useful; אפשר גם להשאיר very useful.
318. 318. האם תמיד צריך מילה מתקדמת יותר? לא.
319. 319. איך יודעים אם החלופה טובה? היא צריכה להיות גם מדויקת יותר וגם מוכרת לכם.
320. 320. מה אם שתי מילים נכונות? בחרו בזו שאתם יודעים להשתמש בה בלי להסס.

שאלות 321–340: פרפרזה בלי להסתבך

321. 321. האם פרפרזה פירושה להחליף כל מילה ב־synonym? לא.
322. 322. מהי פרפרזה טובה? העברת אותו רעיון במבנה ובמילים משלכם בלי לשנות משמעות.
323. 323. האם important ו־interesting הן מילים נרדפות? לא.
324. 324. problem ו־issue תמיד זהות? לא. issue יכולה להיות נושא לדיון ולא בהכרח בעיה.
325. 325. job ו־work תמיד מתחלפות? לא.
326. 326. say ו־tell? המבנים שונים; למשל tell someone אך say something.
327. 327. speak ו־talk? לעיתים קרובות קרובות במשמעות, אך לא בכל צירוף.
328. 328. learn ו־teach? ההפך בכיוון הפעולה: תלמיד לומד, מורה מלמד.
329. 329. borrow ו־lend? borrow לקחת בהשאלה; lend לתת בהשאלה.
330. 330. remember ו־remind? remind גורם למישהו לזכור.
331. 331. economic ו־economical? הראשון קשור לכלכלה; השני יכול להתייחס לחסכנות.
332. 332. historic ו־historical? historic מתאר לרוב משהו בעל חשיבות היסטורית; historical קשור להיסטוריה.
333. 333. classic ו־classical? לא תמיד ניתנות להחלפה.
334. 334. האם מילון synonyms מספיק? לא. צריך לבדוק הקשר וצירופי מילים.
335. 335. האם synonym “גבוה” תמיד טוב יותר? לא.
336. 336. מה עושים כשלא מכירים synonym? שנו את מבנה המשפט במקום את המילה.
337. 337. האם אפשר להסביר מילה שלא זוכרים? כן. paraphrase היא אסטרטגיה חשובה.
338. 338. שכחתם pedestrian? אפשר לכתוב a person who is walking on the street אם זה מעביר את המשמעות.
339. 339. שכחתם מילה מורכבת? אל תיתקעו. השתמשו באנגלית שכבר יש לכם.
340. 340. מה המיומנות החשובה כאן? גמישות – לא תלות במילה יחידה.

שאלות 341–360: אותיות גדולות, אפוסטרופים ופיסוק

341. 341. כותבים english? לא. שם השפה הוא English.
342. 342. israel? Israel.
343. 343. monday? Monday.
344. 344. january? January.
345. 345. האם school תמיד באות גדולה? לא, אלא אם הוא חלק משם רשמי.
346. 346. האם כל מילה בכותרת חייבת אות גדולה? תלוי בסגנון הכותרת; בגוף הטקסט לא.
347. 347. students עם אפוסטרוף ברבים? לא, אלא אם מביעים שייכות.
348. 348. student's? שייכות של תלמיד יחיד או contraction נדיר בהקשר מתאים.
349. 349. students'? שייכות של כמה תלמידים.
350. 350. its צריך אפוסטרוף בשייכות? לא.
351. 351. it's? it is או it has.
352. 352. האם צריך פסיק אחרי כל מילת קישור? לא תמיד; תלוי במבנה.
353. 353. משפט של 50 מילים בלי נקודה? לעיתים סימן שאיבדתם שליטה במבנה.
354. 354. משפט של שתי מילים? יכול להיות תקין בהקשרים יצירתיים, אך בחיבור כדאי לבדוק שהוא שלם.
355. 355. האם פסיק יכול לחבר כל שני משפטים? לא. היזהרו מ־comma splice.
356. 356. האם נקודה פשוטה עדיפה כשאינכם בטוחים? לעיתים כן.
357. 357. האם פסקה חדשה בכל משפט? לא. פסקה צריכה לאגד רעיון.
358. 358. האם פסקה אחת לכל החיבור? בדרך כלל מקשה על הארגון והקריאה.
359. 359. האם כתב יד משפיע על המילים? כתב לא ברור עלול להקשות להבין מה כתבתם, ולכן קריאות חשובה.
360. 360. מה לבדוק אחרון? אותיות גדולות, נקודות, אפוסטרופים ואיות של מילים שחוזרות.

שאלות 361–380: החלטות עריכה

361. 361. מצאתם מילה פשוטה שחוזרת פעמיים. חייבים להחליף? לא.
362. 362. היא חוזרת שש פעמים? כדאי לבדוק אם אפשר לדייק חלק מהמופעים.
363. 363. כתבתם מילה מתקדמת ואינכם בטוחים במשמעות? החליפו במילה בטוחה.
364. 364. אינכם בטוחים במילת היחס? נסחו מחדש במבנה שאתם מכירים.
365. 365. משפט נשמע “מתורגם”? פשטו אותו ובנו מחדש באנגלית.
366. 366. יש שלוש מילות קישור רצופות? כנראה אפשר למחוק לפחות אחת.
367. 367. כתבתם very ארבע פעמים? בדקו אם חלקן מיותרות.
368. 368. כתבתם I think בכל פסקה? גוונו או השמיטו.
369. 369. יש מילה שאתם יודעים לאיית רק “בערך”? שקלו חלופה.
370. 370. האם לתקן משפט נכון רק כדי שיהיה מרשים? לא בזמן העריכה הסופית.
371. 371. האם להוסיף moreover כדי לקבל נקודות? רק אם הוא באמת מחבר את הרעיונות.
372. 372. האם למחוק contractions אוטומטית? לא. בדקו את סוג הטקסט.
373. 373. האם להחליף כל get? לא.
374. 374. האם להחליף כל good? רק כשיש חלופה מדויקת יותר.
375. 375. האם משפט פשוט הוא בעיה? לא. רצף של משפטים פשוטים בלבד יכול להגביל, אבל דיוק חשוב.
376. 376. מה עושים עם משפט ארוך מדי? בדקו אם אפשר לפצל לשניים בלי לאבד קשר.
377. 377. מה עושים עם מילה שאינכם יודעים אם היא פורמלית? השתמשו בחלופה ניטרלית שאתם מכירים.
378. 378. האם כדאי לתרגם מחדש כל משפט לעברית? לא. בדקו משמעות, אבל נסו לחשוב באנגלית ככל האפשר.
379. 379. כמה זמן להשאיר לבדיקה? בתרגול בנו הרגל שמותיר כמה דקות קבועות לעריכה.
380. 380. מהי מטרת העריכה? להפוך את הטקסט לברור ובטוח יותר, לא להרשים ברגע האחרון.

שאלות 381–400: אסטרטגיית בחינה ובניית שליטה אמיתית

381. 381. מה עושים אם נתקעים על מילה? עוקפים אותה בעזרת ניסוח אחר וממשיכים.
382. 382. כמה זמן לבזבז על מילה אחת? מעט ככל האפשר; אל תתנו למילה לעצור את כל החיבור.
383. 383. עדיף אוצר מילים פשוט עם מעט טעויות? בדרך כלל עדיף על אוצר מורכב שאינכם שולטים בו.
384. 384. האם ללמוד רשימות מילים לפני הבגרות? כן, אם לומדים גם משפטים וצירופים.
385. 385. האם ללמוד מילים נדירות? רק אחרי שיש שליטה טובה במילים השימושיות.
386. 386. האם לקרוא חיבורים לדוגמה? כן, אבל לנתח למה הניסוחים עובדים ולא להעתיק תבניות עיוורות.
387. 387. האם לשנן פתיחה אחת לכל נושא? לא מומלץ. פתיחה צריכה להתאים למשימה.
388. 388. האם לשנן סיום אחד? אפשר ללמוד מבנים שימושיים, אבל כדאי להתאים את התוכן.
389. 389. איך יודעים אילו מילים הן הבעיה האישית שלכם? מנתחים כמה חיבורים קודמים ומחפשים דפוסים.
390. 390. מה אם תמיד מתקנים לי אותם חמישה דברים? מצוין – זו רשימת המטרות שלכם לתרגול הבא.
391. 391. האם תיקון בלבד מספיק? לא. צריך לכתוב מחדש את המשפט הנכון.
392. 392. כמה פעמים לתרגל טעות? עד שהצורה הנכונה מתחילה לצאת בלי מאמץ גדול.
393. 393. האם אפשר לשפר כתיבה דרך דיבור? כן. דיבור פעיל מחזק שליפה של מילים ומבנים.
394. 394. האם קריאה עוזרת? מאוד, במיוחד כששמים לב לצירופי מילים ולניסוחים חוזרים.
395. 395. האם צפייה בסדרות מספיקה? היא תורמת לחשיפה, אך כתיבה דורשת גם הפקה וfeedback.
396. 396. למה תלמיד מבין מילה אך לא משתמש בה? כי ידע פסיבי ושליפה פעילה הן מיומנויות שונות.
397. 397. איך שיעור אישי עוזר? המורה יכול להתמקד בדפוסים שלכם במקום ללמד את כולם אותו חומר.
398. 398. מה היתרון של תיקון בזמן אמת? אתם מבינים את הטעות כשהרעיון המקורי עדיין טרי בראש.
399. 399. מה חשוב יותר לפני הבגרות – עוד מאה מילים או שליטה במילים שכבר למדתם? בדרך כלל השליטה.
400. 400. מהו הכלל החשוב ביותר? אל תשאלו רק “האם מותר לכתוב את המילה?”. שאלו “האם זו המילה המדויקת, הטבעית והמתאימה ביותר שאני יודע להשתמש בה?”.

למה תלמיד יכול לפתור 400 שאלות ועדיין לחזור על אותה טעות בחיבור

יש הבדל גדול בין לזהות תשובה נכונה לבין לייצר אותה בזמן אמת. כאשר רואים שתי אפשרויות – do a mistake ו־make a mistake – קל יחסית לבחור. אבל כשאתם יושבים מול דף ריק, חושבים על הרעיון, בודקים זמן, מנסים לזכור איות ומחפשים נימוק, הצירוף הנכון צריך לצאת מהזיכרון ללא רמז. זה שלב אחר לגמרי בלמידה.

זו אחת הסיבות שתלמידים אומרים: “אבל אני יודע את זה”. הם באמת יודעים. כאשר המורה מצביע על הטעות, היא ברורה להם מיד. הבעיה היא שהידע עדיין לא אוטומטי. באנגלית, ובמיוחד תחת לחץ בחינה, אוטומטיות חשובה. המוח צריך לשלוף מבנים מוכרים בלי לבצע שיעור דקדוק פנימי בכל משפט.

תרגול טוב לכן חייב לעבור שלושה שלבים: זיהוי, תיקון והפקה. קודם בוחרים מה נכון. לאחר מכן מתקנים משפט שגוי. לבסוף כותבים משפט חדש לחלוטין בלי לראות את הדוגמה. אם הצלחתם רק בשלב הראשון, עדיין לא סיימתם ללמוד את המבנה.

בשיעור פרטי באנגלית בזום אפשר להתקדם עוד צעד: להשתמש באותו ביטוי בדיבור. תלמיד שלמד make progress מתבקש לענות על שאלה כמו What can students do to make progress in English?. עכשיו הוא לא רק מזהה את הקולוקציה אלא שולף אותה בתוך משמעות אמיתית. כאשר אותה תבנית מופיעה אחר כך בכתיבה, הסיכוי לזכור אותה גדל.

היתרון של מסגרת אישית אינו רק שיש מורה “רק בשבילכם”. היתרון הוא שאפשר לא לבזבז זמן על טעויות שכבר אינן שלכם. תלמיד שמבין מצוין much/many לא צריך עוד עמוד תרגול בנושא רק משום שכך בנוי הספר. אפשר להתקדם בדיוק אל האזורים שמפריעים לו לכתוב: אוצר מילים, קולוקציות, סדר מילים, פיסוק, פחד להסתכן או דווקא נטייה להסתכן יותר מדי.

דרך טובה למדוד התקדמות היא לא לשאול “כמה מילים למדתי השבוע?” אלא “איזו טעות שהייתי עושה לפני חודש כבר כמעט לא מופיעה?”. כאשר I am agree נעלם, כאשר אתם מפסיקים לכתוב people is, כאשר אתם מתחילים להחליף thing במילה מדויקת בלי שמישהו מזכיר לכם – זו התקדמות אמיתית.

המטרה אינה רק הבגרות: כתיבה מדויקת הופכת לכלי ללימודים, עבודה ותקשורת בישראל

קל להתייחס לבגרות כאל יעד סופי: עוברים את הבחינה, מקבלים ציון וסוגרים את המחברת. אבל הרבה מההרגלים שנבנים בהכנה טובה לבגרות ממשיכים הלאה. הבחירה בין אנגלית שיחתית לרשמית, היכולת לנסח בקשה ברורה, להסביר עמדה ולהימנע מתרגום ישיר – כל אלה חוזרים בהמשך באוניברסיטה, בעבודה, בקורות חיים, באימיילים ובשיחות מקצועיות.

בישראל יש לא מעט מצבים שבהם עובד דובר עברית צריך לעבור לאנגלית בתוך דקות: התכתבות עם ספק בחו"ל, פגישה עם לקוח, הוראות תוכנה, מאמר מקצועי, מצגת, שירות לקוחות, תיירות, הייטק, עיצוב, שיווק, מחקר, רפואה, הנדסה ומסחר בינלאומי. לא בכל תפקיד נדרשת אנגלית ברמת שפת אם, אבל בהרבה תפקידים היכולת להסביר רעיון בביטחון ובדיוק פותחת יותר אפשרויות.

כאן מופיע שוב עניין המשלב. עובד שכותב ללקוח Hey dude, send me the stuff ASAP אולי מעביר את המסר, אבל לא בהכרח יוצר את הרושם המקצועי הרצוי. מצד שני, מייל מלא במילים ארכאיות ובמשפטים מסורבלים אינו מקצועי יותר. אנגלית עסקית טובה בדרך כלל ברורה, עניינית, מנומסת ומדויקת.

גם תלמיד שמתבייש לדבר יכול להרוויח מעבודה על כתיבה. כאשר הוא לומד כמה דרכים בטוחות להביע דעה, לבקש הבהרה, להסביר סיבה או לתאר בעיה, המבנים האלה מתחילים לשרת אותו גם בדיבור. ולהפך: תרגול אנגלית מדוברת עוזר להפוך מילים פסיביות למילים זמינות, כך שבזמן כתיבה אין צורך “לחפור” בזיכרון בכל משפט.

עבור מבוגר שחוזר ללמוד אנגלית אחרי שנים, חשוב במיוחד לא להתחיל מתוך תחושה שצריך “ללמוד את כל האנגלית מחדש”. לעיתים הידע קיים אך מפוזר. שיעורי אנגלית למבוגרים יכולים לארגן אותו סביב משימות אמיתיות: לכתוב אימייל, להשתתף בפגישה, להסביר שירות, להציג את עצמכם או להתמודד עם שיחה מקצועית. כך הדקדוק ואוצר המילים מקבלים מטרה.

עבור נער או תלמיד תיכון, אותה גישה הופכת את הבגרות לפחות מלאכותית. במקום “ללמוד מילים בשביל המבחן”, הוא לומד לבחור שפה לפי הקשר – יכולת שנשארת איתו גם אחרי המבחן. טיפ מעשי: בכל מילה חדשה שאלו לא רק “מה התרגום?”, אלא “באיזה מצב בחיים אני יכול להשתמש בה?”. אם אין לכם תשובה, עדיין לא סיימתם ללמוד אותה.

שאלות נפוצות על מילים “אסורות”, טעויות וכתיבה בבגרות באנגלית

סביב כתיבה לבגרות מסתובבים הרבה חוקים שעוברים מתלמיד לתלמיד ולעיתים גם משתנים בדרך. חלקם התחילו כהמלצה טובה והפכו בטעות לאיסור מוחלט. לכן כדאי להפריד בין כלל דקדוקי, העדפת סגנון ואסטרטגיית בחינה.

גם תלמידים חזקים נוטים לחפש תשובות חד־משמעיות: “מותר או אסור?”. זה מובן, משום שבבחינה רוצים ודאות. אבל באנגלית טובה ההקשר קובע לא מעט. מילה יכולה להיות מתאימה במשימה אחת ופחות מתאימה באחרת.

המטרה בשאלות הבאות היא לתת תשובות שאפשר באמת להשתמש בהן בזמן תרגול. לא רק “כן” או “לא”, אלא דרך חשיבה: מה לבדוק, ממה להיזהר ומה לעשות כאשר אינכם בטוחים.

אם אתם הורים לתלמיד שמתקשה בכתיבה, כדאי לשים לב לא רק לכמות הטעויות. חשוב יותר לבדוק האם אותן טעויות חוזרות. חמש טעויות קבועות שחוזרות בכל חיבור יכולות להיות יעד עבודה ברור הרבה יותר מעשרים שגיאות אקראיות.

אם אתם תלמידים, אל תמדדו את עצמכם לפי חיבור אחד חלש. כתיבה היא מיומנות מצטברת. לפעמים צריך כמה סבבים של כתיבה, משוב וכתיבה מחדש עד שמבנה מסוים נהפך להרגל.

ואם אתם מרגישים שאתם מבינים את כל ההסברים אבל עדיין “קופאים” כשצריך לכתוב לבד, זו לא סתירה. הבנה היא שלב ראשון. השלב הבא הוא תרגול שליפה, ושם שיעור אנגלית אישי וfeedback ממוקד יכולים להיות משמעותיים במיוחד.

1. האם באמת קיימות מילים שאסור לכתוב בבגרות באנגלית?

לא קיימת רשימת קסם אחת של מילים שכל הופעה שלהן גורמת אוטומטית להורדת נקודות.
מה שנבדק הוא השימוש בשפה בתוך המשימה ולא קיומה של מילה בודדת.
מילה יכולה להיות נכונה מבחינה דקדוקית אך לא להתאים למשלב.
מילה אחרת יכולה להיות פשוטה מאוד ובכל זאת להיות בחירה מצוינת.
לדוגמה, good אינה מילה אסורה.
אם היא מופיעה פעם אחת ומשמעותה מדויקת, אין סיבה למחוק אותה רק משום שהיא פשוטה.
אם כל החיבור בנוי מ־good, bad, nice, כבר נוצרה בעיה של מגוון ודיוק.
גם סלנג אינו “לא אנגלית”.
הוא פשוט שייך בדרך כלל למצבים פחות פורמליים.
לכן השאלה הטובה אינה “האם מותר?”.
השאלה היא “האם המילה מתאימה לסוג הטקסט ולמשמעות שאני רוצה להעביר?”.
כאשר מלמדים תלמיד לחשוב כך, הוא פחות תלוי ברשימות איסורים.
הוא גם מסוגל להתמודד עם משימות חדשות שלא ראה מראש.
וזו בדיוק המיומנות שרוצים לפתח בכתיבה אמיתית.

2. האם אסור להשתמש ב־I think בחיבור?

לא, I think הוא ביטוי תקין לחלוטין באנגלית.
הוא גם דרך פשוטה וברורה להביע דעה.
הבעיה מתחילה כאשר הוא מופיע שוב ושוב באותו טקסט.
אם כל פסקה מתחילה ב־I think, הכתיבה מתחילה להישמע מוגבלת.
אפשר לגוון עם In my opinion.
אפשר להשתמש ב־I believe.
אפשר לכתוב In my view.
ולפעמים אפשר פשוט להציג את הטענה בלי שום ביטוי מקדים.
לדוגמה, במקום I think schools should… אפשר לכתוב ישירות Schools should….
הבחירה תלויה בטון של הטקסט.
לא צריך להחליף ביטוי טבעי רק כדי להישמע “גבוהים”.
כן כדאי להראות שאתם יודעים להביע עמדה ביותר מדרך אחת.
בשיעור אישי אפשר לתרגל כמה ניסוחים עד שהם הופכים לזמינים בזמן אמת.
המטרה היא גיוון טבעי, לא גיוון מלאכותי.

3. האם contractions כמו don't ו־can't אסורים בבגרות?

לא נכון לומר שכל contractions אסורים בכל משימת כתיבה.
הם חלק רגיל לחלוטין מהשפה האנגלית.
בשיחה ובאימייל לא־פורמלי הם אפילו טבעיים מאוד.
בטקסט רשמי יותר תלמיד יכול לבחור בצורות המלאות do not ו־cannot.
ההחלטה צריכה להתבסס על סוג הטקסט.
מכתב לחבר אינו זהה למכתב רשמי.
מאמר דעה אינו הודעת טלפון.
לכן כלל אוטומטי של “למחוק כל apostrophe” אינו מלמד שימוש נכון בשפה.
חשוב יותר לשמור על עקביות במשלב.
אם פתחתם בטון מאוד רשמי, אל תעברו פתאום לשפה של צ'אט.
אם המשימה אישית וחברית, אין צורך להפוך אותה למסמך משפטי.
תלמיד צריך להכיר גם את הצורה המקוצרת וגם את המלאה.
אחר כך הוא יכול לבחור לפי ההקשר.
זהו שימוש בוגר יותר באנגלית מאשר שינון איסור גורף.

4. האם מילים פשוטות מורידות ציון?

מילה פשוטה אינה טעות רק משום שהיא מוכרת.
למעשה, הרבה מהאנגלית הטובה ביותר בנויה ממילים נפוצות מאוד.
הבעיה היא חוסר גיוון או חוסר דיוק.
אם תלמיד משתמש ב־good לכל רעיון חיובי, קשה לו להראות הבדלים במשמעות.
אבל אם הוא כותב a good example במקום שבו הביטוי טבעי, אין צורך להחליף אותו.
אותו דבר נכון לגבי help, get, make, people ומילים נפוצות אחרות.
מילה גבוהה שאינה מתאימה עלולה להיות גרועה יותר ממילה פשוטה.
לכן כדאי לבנות אוצר מילים לפי שימוש ולא לפי “רמת קושי”.
לכל נושא כדאי להכיר כמה מילים מדויקות ובטוחות.
לבריאות, למשל, אפשר ללמוד beneficial, harmful, exercise, nutrition.
לחינוך אפשר ללמוד skills, achievement, opportunity, improve.
כך המילים המתקדמות צומחות מתוך צורך אמיתי.
בשיעורי אנגלית אונליין ניתן לבנות את הבנק הזה סביב הכתיבה של התלמיד עצמו.
התוצאה היא אוצר מילים שימושי ולא רשימת מילים ששוכחים אחרי הבחינה.

5. מה עושים אם לא זוכרים מילה בזמן הבחינה?

הטעות הראשונה היא לעצור את כל הכתיבה ולנסות להיזכר במשך דקות ארוכות.
במקום זאת, חפשו דרך אחרת להעביר את אותה משמעות.
זה נקרא paraphrasing או circumlocution.
אם אינכם זוכרים שם מקצועי, אפשר לפעמים להסביר אותו במילים פשוטות.
אם אינכם זוכרים תואר מסוים, אפשר לבנות משפט שמתאר את התכונה.
המטרה היא לשמור על זרימת הכתיבה.
בחינה אינה מבחן של מילה אחת.
אתם נמדדים על טקסט שלם.
ככל שמתרגלים יותר ניסוח מחדש, כך פחות מפחיד “לשכוח מילה”.
זו גם מיומנות חשובה מאוד בדיבור.
דובר אנגלית טוב אינו מכיר בהכרח כל מילה שקיימת.
הוא יודע להמשיך לתקשר גם כשמילה חסרה.
מורה פרטי יכול לתרגל את זה דרך שאלות שבהן אסור להשתמש במילת המטרה.
כך לומדים שהשפה שלכם גדולה יותר ממילה בודדת.

6. למה אני יודע שהמשפט שגוי רק אחרי שהמורה מתקן אותי?

משום שיש הבדל בין ידע שמזהים לבין ידע ששולפים לבד.
כאשר המורה מסמן I am agree, אתם מיד רואים שהצורה הנכונה היא I agree.
אבל בזמן הכתיבה לא קיבלתם את הרמז הזה.
המוח עסק בו־זמנית ברעיון, אוצר מילים, דקדוק וזמן הבחינה.
לכן המבנה הישן יצא אוטומטית.
כדי לשנות אותו לא מספיק לקרוא את התיקון.
צריך להשתמש בצורה הנכונה שוב ושוב.
כדאי לכתוב את המשפט מחדש.
אחר כך ליצור משפט חדש עם אותו מבנה.
בהמשך להשתמש בו גם בדיבור.
כאשר השליפה נעשית מהירה, הטעות מתחילה להיעלם.
זה אחד היתרונות של תיקון אישי עקבי.
המורה יכול לזהות אילו שגיאות חוזרות ולבנות סביבן תרגול קצר.
כך מפסיקים “לדעת את הכלל” ומתחילים באמת להשתמש בו.

7. האם כדאי לשנן מילים גבוהות לפני הבגרות?

כדאי להרחיב אוצר מילים, אבל לא באמצעות רשימה אקראית של מילים מרשימות בלבד.
כל מילה חדשה צריכה להגיע עם הקשר.
למדו מה היא אומרת בדיוק.
למדו אם היא פורמלית או ניטרלית.
למדו צירוף אחד או שניים שבהם היא נפוצה.
כתבו איתה משפט אישי.
אם מדובר בפועל, בדקו אם הוא דורש מילת יחס.
אם מדובר בשם עצם, בדקו אילו פעלים באים לידו.
לדוגמה, אל תלמדו רק responsibility.
למדו take responsibility for.
אל תלמדו רק impact.
למדו have an impact on.
כך הסיכוי להשתמש במילה נכון בבחינה גבוה בהרבה.
אוצר מילים קטן אך פעיל עדיף על רשימה גדולה שאינכם יודעים להפעיל.

8. הילד שלי יודע אנגלית אבל הכתיבה שלו מלאה טעויות. האם הוא צריך מורה פרטי?

לא כל טעות מחייבת מיד מסגרת פרטית.
ראשית כדאי לבדוק את הדפוס.
האם מדובר בכמה שגיאות אקראיות או באותן שגיאות בכל חיבור?
האם הילד מבין את החומר כאשר מסבירים לו?
האם הוא מצליח ליישם את התיקון בפעם הבאה?
האם הבעיה היא דקדוק, אוצר מילים, ארגון או פחד להתחיל לכתוב?
לפעמים תרגול עצמי ממוקד מספיק.
במקרים אחרים התלמיד זקוק למישהו שימפה את הבעיה במקום לתת לו עוד חומר כללי.
כאן מורה פרטי לאנגלית אונליין יכול להיות יעיל.
אפשר לעבוד על חיבורים אמיתיים של התלמיד.
אפשר לזהות חמש או שש טעויות שחוזרות.
אפשר לבנות תרגול קצר לכל אחת מהן.
אפשר גם לעקוב אם השגיאות באמת נעלמות לאורך זמן.
המטרה אינה “עוד שיעור”, אלא אבחון מדויק ותוכנית שמתאימה לילד הספציפי.

9. אני מתבייש לכתוב כי אני מפחד שכל משפט יהיה מלא טעויות. איך מתקדמים?

פחד מטעויות גורם לעיתים לתלמידים לכתוב פחות ממה שהם באמת יודעים.
הם בוחרים משפטים קצרים מאוד.
הם נמנעים ממילים חדשות.
הם מוחקים רעיון טוב משום שאינם בטוחים בדקדוק.
כך קשה להתקדם, משום שאין מספיק חומר שממנו אפשר ללמוד.
הפתרון אינו “פשוט להפסיק לפחד”.
צריך ליצור סביבה שבה הטעות הופכת למידע ולא לציון על האישיות שלכם.
בשיעור רגוע אפשר לבחור בכל פעם מטרה אחת בלבד.
למשל, בחיבור אחד מתמקדים במילות קישור.
בחיבור הבא עובדים על past tense.
לא מתקנים כל דבר באותה עוצמה.
ככל שאתם רואים שטעויות מסוימות נעלמות, הביטחון גדל באופן מציאותי.
אתם מתחילים לסמוך על מה שכבר למדתם.
ומשם קל יותר לקחת סיכונים קטנים ולהרחיב את השפה.

10. איך אפשר לדעת שהכתיבה באמת משתפרת ולא רק שהמורה עוזר יותר?

שמרו חיבורים מתאריכים שונים ואל תזרקו את הטיוטות הישנות.
אחת לכמה שבועות השוו טקסט חדש לטקסט קודם.
בדקו כמה פעמים הופיעו אותן טעויות חוזרות.
בדקו האם אתם משתמשים ביותר מילים מדויקות בלי להסתכל ברשימה.
בדקו האם הפסקאות ברורות יותר.
בדקו האם אתם מצליחים להתחיל לכתוב מהר יותר.
בדקו כמה תיקונים אתם מסוגלים לבצע בעצמכם לפני שהמורה רואה את הטקסט.
אלה מדדים חשובים לא פחות מציון בודד.
אפשר גם לכתוב שוב נושא שכבר כתבתם חודש קודם.
אל תסתכלו בגרסה הישנה בזמן הכתיבה.
לאחר מכן השוו בין השתיים.
לעיתים ההתקדמות בולטת הרבה יותר כך.
בשיעור אחד על אחד המורה יכול לנהל מעקב מסודר אחר דפוסי הטעות.
כשהתלמיד רואה נתונים מתוך הכתיבה של עצמו, ההתקדמות נעשית מוחשית ולא רק תחושה.

לפני שאתם מוחקים עוד מילה: המטרה היא לכתוב אנגלית שאתם שולטים בה

הכותרת “המילים שאסור לכתוב בבגרות” מושכת מפני שהיא נוגעת בפחד אמיתי. תלמיד רוצה לדעת איפה המוקשים. הוא רוצה להיכנס לבחינה עם רשימה ברורה ולהרגיש שאם רק יימנע מעשרים מילים מסוימות, הכל יהיה בסדר. אבל כתיבה טובה אינה בנויה ממוקשים. היא בנויה מבחירות.

הבחירה החשובה ביותר היא בין ניסיון להרשים לבין ניסיון לתקשר. כאשר אתם בוחרים תקשורת, אתם מתחילים לשאול שאלות טובות יותר: האם הקורא יבין? האם המילה באמת אומרת מה שאני רוצה? האם היא מתאימה לטון? האם אני יודע להשתמש בה? האם קיימת דרך פשוטה יותר לומר את אותו רעיון?

מכאן גם נבנה ביטחון. ביטחון באנגלית אינו התחושה “אני לא אעשה טעויות”. כמעט אף לומד שפה אינו יכול להבטיח זאת. ביטחון אמיתי הוא הידיעה שגם אם מילה חסרה, אפשר להסביר; שגם אם משפט לא עובד, אפשר לבנות אותו מחדש; ושיש מספיק מבנים מוכרים כדי להמשיך לכתוב בלי להיתקע.

אם במשך שנים למדתם אנגלית אבל בכל חיבור חוזרות אותן טעויות, ייתכן שאתם לא צריכים עוד חומר – אלא עבודה מדויקת יותר על מה שכבר יש. אם אתם מבינים אנגלית אבל לא מצליחים לנסח תשובה, ייתכן שהבעיה היא שליפה. אם אתם יודעים מאות מילים אבל משתמשים שוב ושוב באותן עשר, צריך להפוך את האוצר הפסיבי לפעיל.

זה המקום שבו לימוד אנגלית אונליין אחד על אחד יכול להיראות שונה מקורס אנגלית כללי. במקום להתאים את עצמכם לקצב של קבוצה, אפשר להביא את החיבור שלכם, את הטעויות שלכם ואת המטרה שלכם. אפשר לעבוד פעם אחת על בגרות, פעם אחרת על דיבור, ובשיעור הבא לחבר בין השניים. המורה רואה לא רק אם התשובה נכונה, אלא מה גורם לכם לבחור שוב ושוב באותה צורה לא נכונה.

אם הגיע הזמן ללמוד אנגלית בצורה מסודרת יותר, אין צורך לחכות לרגע שבו “תהיו טובים מספיק” לשיעור פרטי. דווקא מהמקום שבו אתם נמצאים עכשיו אפשר להתחיל: חיבור אחד, שיחה אחת, כמה טעויות שחוזרות, ומטרה ברורה לשבוע הבא. תהליך עקבי, אישי ורגוע אינו מבטיח קסמים בן לילה – אבל הוא יכול להפוך אנגלית ממשהו שאתם מנחשים למשהו שאתם מתחילים לשלוט בו.