50 שאלות ותשובות בנושא Relative Clauses: who, which, where לכיתה ז׳ – עם פירושים בעברית
יש רגע מוכר בשיעור אנגלית שבו תלמיד מסתכל על משפט כמו The girl ___ sits next to me is very funny, רואה שלוש אפשרויות – who, which, where – ויודע שהוא כבר פגש את המילים האלה. הוא אפילו מסוגל להסביר ש־who קשור לאנשים, which לדברים ו־where למקומות. ובכל זאת, כשהמילים נכנסות למשפט אמיתי, הביטחון נעלם. פתאום הוא מתחיל לנחש: אולי which כי יש אחריו פועל? אולי where כי המשפט מדבר על בית הספר? אולי who כי מופיע שם אדם? הבלבול הזה לא אומר שהתלמיד “לא טוב בדקדוק”. בדרך כלל הוא פשוט למד שלושה תרגומים, אבל עדיין לא בנה דרך חשיבה שמחברת בין משמעות, מבנה והקשר.
Relative Clauses – פסוקיות זיקה – הן אחד הנושאים שבהם תלמידי כיתה ז׳ מתחילים להרגיש שהאנגלית דורשת מהם יותר מאשר לזכור אוצר מילים. צריך להבין לא רק מה פירושה של מילה, אלא מה היא עושה בתוך המשפט. הפסוקית מוסיפה מידע על אדם, חפץ או מקום שכבר הוזכרו. במקום לכתוב שני משפטים קצרים כמו I have a friend. He lives in London., אפשר לחבר אותם ל־I have a friend who lives in London. החיבור הזה נשמע טבעי יותר ומאפשר לכתוב ולדבר בצורה עשירה וברורה יותר.
הקושי העיקרי הוא שתלמידים רבים מנסים לפתור כל שאלה לפי המילה שנמצאת מיד לפני החסר. לפעמים זה עובד, ולפעמים זו בדיוק המלכודת. לדוגמה, במשפט This is the school where I study המילה school מובילה ל־where משום שבית הספר הוא המקום שבו הפעולה מתרחשת. אבל במשפט This is the school which won the competition אותו school מקבל דווקא which, מפני שעכשיו אנחנו מתארים את בית הספר עצמו כישות שביצעה את הפעולה. לכן המטרה כאן אינה ללמד טריק קצר למבחן, אלא לבנות הבנה שאפשר להשתמש בה גם במשפטים שלא ראיתם קודם.
50 השאלות שבהמשך מסודרות בהדרגה. חלקן פשוטות מאוד כדי לחזק את הבסיס, חלקן דורשות להבחין בין מקום לבין דבר, וחלקן בודקות אם התלמיד באמת קורא את המשפט כולו ולא רק מחפש מילת מפתח. לצד כל תשובה מופיע פירוש בעברית והסבר. התשובה עצמה חשובה, אבל ההסבר חשוב יותר: תשובה נכונה בלי להבין יכולה להיות מזל; תשובה נכונה שחוזרת במבנים שונים היא כבר מיומנות.
הורים שמתרגלים עם ילד בבית יכולים להשתמש במדריך בצורה פשוטה: לא לתת מיד את התשובה, אלא לבקש מהילד להסביר מה המילה שלפני החסר מתארת ומה קורה אחריה. תלמידים יכולים לעבוד בקבוצות של חמש או עשר שאלות, לעצור ולכתוב משפט חדש בעצמם. ומי שמרגיש שהכלל מובן בזמן ההסבר אבל נעלם ברגע שצריך לענות לבד, יכול להפיק תועלת מתרגול אישי שבו מורה רואה בדיוק איפה החשיבה משתבשת ומתקן את הנקודה הזאת.
למה who, which ו־where מבלבלים דווקא כשהמשפט נראה פשוט
שלוש המילים נראות קלות משום שלכל אחת מהן יש “תווית” שאפשר לזכור: who לאנשים, which לדברים ו־where למקומות. אלא שהמוח לא באמת פותר משפטים לפי תוויות בלבד. התלמיד צריך לזהות את שם העצם, להבין מה הפסוקית מספרת עליו ולבדוק מה תפקידה של המילה החסרה. כאשר כל השלבים האלה מתרחשים מהר מדי, גם תלמיד שמכיר את הכלל עלול לטעות. לכן חזרה על אותו סוג משפט שוב ושוב אינה תמיד מספיקה; צריך לשנות את המבנה כדי לאמן את ההחלטה עצמה.
בעיה נוספת היא שהעברית אינה נותנת לנו תמיד חלוקה זהה. בעברית אנחנו אומרים “הילד שגר לידי”, “הספר שקניתי” ו“הבית שבו גרתי”. באנגלית הבחירה מפורשת יותר. תלמיד שמנסה לתרגם בראש את המילה “ש־” עלול לחפש פתרון אחד שמתאים לכולם. ברגע שמבינים שהאנגלית מבקשת מאיתנו לשאול על מי או על מה אנחנו מוסיפים מידע, המבנה מתחיל להיות הגיוני יותר.
יש גם עומס לימודי. בכיתה ז׳ התלמיד מתמודד במקביל עם זמני פועל, אוצר מילים, spelling, הבנת הנקרא, כתיבה ולעיתים גם לחץ של מבחנים. אם Relative Clauses נלמדות כעוד רשימת חוקים שצריך להחזיק בראש, הן נשכחות במהירות. אם מלמדים אותן דרך משמעות – מי האדם? מה הדבר? איפה הפעולה מתרחשת? – חלק מהעומס עובר מהזיכרון להבנה.
כאשר תלמיד ממשיך לנחש, נוצרת לפעמים בעיה רחבה יותר מהנושא עצמו. הוא מתחיל לחשוב שדקדוק באנגלית הוא אוסף מלכודות. כל משפט חדש נראה כמו חידה שצריך לנחש בה את התשובה ולא כמו מסר שאפשר להבין. בהמשך זה משפיע גם על כתיבה: הוא נמנע ממשפטים ארוכים, כותב רק מבנים קצרים ובטוחים ומוותר על האפשרות לחבר רעיונות.
הטעות הנפוצה של מבוגרים שמנסים לעזור היא להסביר מהר מדי: “אמרתי לך, בן אדם זה who”. ההסבר נכון, אבל לא תמיד נוגע בשאלה שהתלמיד באמת שואל. לפעמים הוא לא בטוח אם school הוא מקום או מוסד, לפעמים הוא אינו מבין מילה במשפט ולפעמים הוא פשוט לא קרא עד הסוף. עדיף לבקש ממנו לסמן את שם העצם, לקרוא את הפסוקית ולשאול מה חסר במשמעות.
בשיעור אנגלית אישי אפשר לזהות במהירות אם מדובר בבעיה של דקדוק, קריאה, אוצר מילים או ביטחון. תלמיד אחד טועה כי הוא אינו מבין את המשפט; תלמיד אחר מבין הכול אבל עונה מהר מדי; תלמיד שלישי יודע את הכלל אך מפחד לבחור. אותה תשובה שגויה יכולה להגיע משלוש סיבות שונות. כאשר המורה עובד עם תלמיד אחד, הוא יכול לשנות את סוג התרגול בהתאם לסיבה האמיתית.
טיפ מעשי: לפני שאתם ממלאים who, which או where, הסתירו לרגע את האפשרויות. קראו את המשפט ושאלו: “על מי או על מה מוסיפים כאן מידע?” אחר כך שאלו: “אם זה מקום – האם משהו קורה שם, או שהמקום עצמו מתואר?” רק אז בחרו. הפעולה הקטנה הזאת מכריחה את המוח להבין לפני שהוא מנחש.
Relative Clauses בלי שינון: להבין מה הפסוקית עושה
פסוקית זיקה היא חלק במשפט שנותן מידע נוסף על שם עצם. אפשר לחשוב עליה כמו על תג מידע שמתחבר לאדם, לחפץ או למקום. במשפט The boy who plays football is my cousin, החלק who plays football מספר לנו איזה boy. במשפט The phone which is on the table is mine, החלק which is on the table מספר לנו איזה phone. ובמשפט This is the park where we meet, החלק where we meet מספר לנו באיזה park מדובר.
ההגדרה הזאת חשובה יותר מתרגום המילים, מפני שהיא מלמדת את התלמיד לחפש קשר. Cambridge Grammar מסביר ש־relative pronouns פותחים relative clauses ושהבחירה ביניהם קשורה לדבר או לאדם שאליו הם מתייחסים ולסוג הפסוקית. אפשר לראות את ההסבר המלא ב־Cambridge Dictionary Grammar. תלמיד כיתה ז׳ אינו צריך לזכור את כל האפשרויות המתקדמות, אבל כדאי להבין שהמילה אינה נבחרת במקרה.
דרך מצוינת להבין היא לפרק משפט לשניים. למשל: I know a girl who speaks French. לפני החיבור היו למעשה שתי יחידות: I know a girl ו־The girl speaks French. מכיוון שהמידע השני מתייחס ל־girl, אדם, who מחברת ביניהם. במשפט I bought a laptop which is very light, המשפט השני הוא למעשה The laptop is very light, ולכן which מתאימה.
עם where כדאי לשאול שאלה אחרת: האם שם העצם הוא המקום שבו הפעולה מתרחשת? במשפט This is the café where we met, הפגישה התרחשה בבית הקפה. לכן where מתאימה. אבל ב־This is the café which opened last week, בית הקפה עצמו הוא הדבר שנפתח. לכן which היא הבחירה המתאימה. ההבחנה הזאת מונעת כלל שגוי של “כל מקום = where”.
אם מתעלמים מתפקיד הפסוקית, תלמידים מפתחים מנגנון של ניחוש לפי המילה הקרובה. בתרגיל פשוט זה עשוי לעבוד, אבל בקריאה אמיתית הם יפגשו The city which attracts millions of tourists לצד The city where my grandparents live. בשני המשפטים יש city; רק התפקיד שלה שונה.
בשיעור אישי אפשר להפוך את הכלל לפעולה. המורה אומר: “I have a teacher. She speaks Spanish.” והתלמיד מחבר: I have a teacher who speaks Spanish. אחר כך: “I have a book. It explains grammar.” הופך ל־I have a book which explains grammar. ולבסוף: “I know a library. We study there.” הופך ל־I know a library where we study. כאן התלמיד אינו מסמן תשובה אלא מייצר את המבנה בעצמו.
טיפ לתרגול: חלקו דף לשלוש קבוצות – people, things, places. כתבו שלושה שמות עצם בכל קבוצה ובנו לכל אחד משפט Relative Clause. ביום הבא ערבבו את תשעת המשפטים ונסו להשלים אותם ללא הכותרות. המטרה אינה להישאר עם הטבלה לנצח, אלא להשתמש בה עד שההבחנה נעשית טבעית.
WHO – לא רק “מי”, אלא חיבור שמוסיף מידע על אדם
who היא בדרך כלל הבחירה כאשר שם העצם שאנחנו מתארים הוא אדם או קבוצת אנשים. במשפט The teacher who helps me is very patient, הפסוקית who helps me מספרת איזה teacher. במשפט Students who practise every day improve, היא מספרת אילו students. חשוב לזכור לא רק “אדם = who”, אלא להבין ש־who מחזירה אותנו לאדם שכבר הוזכר וממשיכה לספר עליו.
אחת הטעויות השכיחות היא להשתמש ב־which בגלל המילה שאחרי החסר. למשל The boy which sits near me. התלמיד רואה את sits ומרגיש שהמשפט “דומה” לדוגמאות של which. אבל הפועל אינו קובע את הבחירה. מי שיושב הוא boy – אדם – ולכן צריך who. תמיד כדאי לחזור אחורה אל שם העצם.
who יכולה להופיע גם במבנים שבהם האדם מבצע פעולה וגם במבנים שבהם הוא מקבל אותה. בשלב בסיסי כדאי להתחיל בדוגמאות ברורות: a girl who sings, a doctor who works here, a friend who calls me. לאחר שהבסיס יציב אפשר להכיר משפטים כמו The boy who I met yesterday. אין צורך להעמיס מיד מונחים מתקדמים אם הם אינם נדרשים בחומר.
בכתיבה, who מאפשרת לחבר רעיונות. במקום “My friend is Tom. He likes basketball. He lives near me.” אפשר לבנות משפט מחובר יותר: My friend Tom, who likes basketball, lives near me. עצם האפשרות לחבר מידע עוזרת לתלמיד לצאת מכתיבה חזרתית של משפטים קצרים.
גם בקריאה who חשובה. כאשר מופיע משפט ארוך, אפשר להקיף את האדם ולמתוח קו אל who. כך רואים מי מקבל את המידע. תלמיד שמתקשה בהבנת הנקרא אינו תמיד חסר אוצר מילים; לפעמים הוא פשוט מאבד את הקשר בין שם העצם לבין הפסוקית שמתארת אותו.
בשיעור אנגלית אונליין אפשר לבנות דוגמאות מתוך העולם של התלמיד: a football player who…, a singer who…, a teacher who…, a friend who…. כאשר המשפטים קשורים לנושאים שמעניינים אותו, התלמיד נדרש לחשוב על משמעות ולא רק על כלל. אפשר גם לבקש ממנו להשלים את המשפט בעל פה ולנסות שוב אחרי תיקון.
טיפ מעשי: כתבו חמישה פתיחים – A person who…, A teacher who…, A friend who…, A player who…, A singer who… – והשלימו כל אחד במשפט אמיתי או הגיוני. אם אתם יכולים ליצור את המשפט בלי לתרגם כל מילה לעברית, המבנה מתחיל להפוך לכלי פעיל.
WHICH – לזהות דבר, חפץ, רעיון או בעל חיים בתוך המשפט
which משמשת בדרך כלל כדי להוסיף מידע על דברים ובעלי חיים. קל לזהות חפצים כמו bag, book או phone, אבל “דבר” אינו חייב להיות משהו שאפשר להחזיק ביד. גם movie, game, idea, lesson, story, website ו־competition יכולים להיות שמות עצם שאליהם which מתייחסת. לכן כדאי שהתרגול יכלול יותר מעטים, שולחנות ומחשבים.
במשפט I watched a film which was very funny, which מחברת בין film לבין was very funny. אם מפרקים את המשפט, מקבלים “I watched a film” ו־“The film was very funny”. אותו עיקרון עובד ב־The homework which we got today is difficult. homework הוא הדבר שעליו מוסיפים מידע.
הטעות המעניינת ביותר מגיעה במקומות. The school which won the prize is in Haifa משתמשת ב־which, אף ש־school הוא מקום. למה? מפני שבמשפט הזה בית הספר עצמו הוא הדבר שזכה בפרס. לעומת זאת The school where I study is in Haifa משתמשת ב־where משום שבית הספר הוא המקום שבו מתרחשת פעולת הלימוד.
כשמשפט ארוך, אפשר לסמן את הפסוקית בסוגריים. למשל: The computer [which my brother bought last year] is already broken. פתאום רואים שהמשפט המרכזי הוא The computer is already broken, וכל מה שבאמצע רק מזהה איזה מחשב. האסטרטגיה הזאת טובה גם להבנת הנקרא.
אם which נלמדת רק כ“מילה ששמים אחרי חפץ”, תלמיד יכול להצליח בתרגיל צפוי ולהיתקע כשמבנה המשפט משתנה. עדיף ללמד אותו לזהות את שם העצם ואז לבדוק מה הפסוקית אומרת עליו. כך הוא מסוגל להתמודד גם עם משפט שמעולם לא ראה.
בשיעור פרטי אפשר להשתמש בחפצים אמיתיים מהחדר. המורה יכול לשאול: Show me something which you use every day. התלמיד מציג אוזניות, בקבוק או ספר ויוצר משפט. אפשר גם להשתמש בתמונה ולתאר: I can see a bike which is next to the tree. הדקדוק עובר מהדף אל תקשורת אמיתית.
טיפ: כשאתם רואים which בתוך טקסט, אל תתרגמו מיד. חפשו את שם העצם שלפניה ושאלו מה כל הפסוקית מספרת עליו. לאחר כמה פעמים הפעולה נעשית מהירה, והמשפט מתחיל להיקרא כיחידה ולא כמילים נפרדות.
WHERE – לא “כל מקום”, אלא המקום שבו משהו קורה
where משמשת כדי לחבר מקום לפעולה שמתרחשת בו. אפשר להסביר זאת לתלמיד כיתה ז׳ בשאלה אחת: “איפה הפעולה קורית?” במשפט This is the room where we have English lessons – איפה יש לנו שיעורי אנגלית? בחדר. במשפט I know a park where we can play football – איפה אפשר לשחק? בפארק.
הכלל הזה מדויק יותר מ“place = where”. השוו בין The restaurant where we ate was excellent לבין The restaurant which opened yesterday is already busy. בראשון, אנחנו אכלנו במסעדה. בשני, המסעדה עצמה נפתחה. לכן הראשון מקבל where והשני which.
גם website יכולה להדגים את ההבדל. A website where students practise English מתארת אתר כמקום דיגיטלי שבו מתרחשת הפעילות. לעומת זאת A website which has free exercises מתארת את האתר עצמו ואת מה שיש בו. הדקדוק עובד לפי התפקיד במשפט ולא לפי רשימת מילים קבועה.
תלמידים רבים רואים city או school ועונים where לפני שקראו את ההמשך. כדאי להתרגל לעכב את התשובה בשנייה. The city ___ attracts many tourists דורש which מפני שהעיר היא זו שמושכת. The city ___ my aunt lives דורש where מפני שהדודה גרה בעיר.
טעות אופיינית היא The house where is very big או The park where has many trees. התלמיד מזהה מקום, אבל after where אין נושא ל־is או has. נרצה בדרך כלל The house which is very big ו־The park which has many trees. אלה דוגמאות מצוינות להבנה של ההבדל.
בשיעור אישי אפשר לקחת מקומות מוכרים – bedroom, school, supermarket, library – ולבקש שני סוגי משפטים. פעם אחת שואלים “What happens there?” כדי לייצר where, ופעם אחרת “What is it like?” כדי לייצר which. התלמיד רואה שאותו שם עצם יכול לקבל שתי אפשרויות בהתאם למה שרוצים לומר.
טיפ: נסו את מבחן “שם”. אם בעברית אפשר לחשוב “המסעדה – אכלנו שם”, בדרך כלל where מתאימה: the restaurant where we ate. אם אומרים “המסעדה נפתחה אתמול”, המסעדה עצמה היא הנושא, ולכן which מתאימה: the restaurant which opened yesterday.
המבחן האמיתי: מתי מקום מקבל where ומתי which
זה החלק שבו תלמידים מגלים שהכלל הראשון שלמדו היה מעט פשוט מדי. המילה לפני החסר יכולה להיות school, house, city, park, hotel או library – כולן מקומות – אבל התשובה אינה אוטומטית where. הבחירה תלויה במה שהפסוקית עושה. אם היא מספרת על פעולה שמתרחשת במקום, where מתאימה. אם היא מתארת את המקום עצמו, which יכולה להתאים.
השוו: The hotel where we stayed was quiet מול The hotel which has a swimming pool is expensive. במשפט הראשון “we stayed” זקוק למקום: נשארנו איפה? במלון. במשפט השני המלון עצמו הוא הנושא של has. אם ננסה לומר The hotel where has a swimming pool, יחסר לנו נושא לפועל.
השוו גם: The classroom where we take our tests is upstairs מול The classroom which is upstairs is very small. בראשון אנחנו מספרים מה קורה בכיתה; בשני אנחנו מתארים את הכיתה. ההבדל הזה מלמד את התלמיד לא להסתמך על רשימת שמות עצם אלא להבין את היחסים בין המילים.
British Council מסביר ש־where יכולה לשמש ביחס למקומות במקום מבנים מסוימים עם which ומילת יחס, אך which ו־where אינן ניתנות להחלפה אוטומטית בכל משפט. דוגמאות נוספות נמצאות ב־British Council LearnEnglish. לתלמידי כיתה ז׳ מספיק לזכור את העיקרון המעשי: where קרובה במשמעות ל“במקום שבו”, ואילו which יכולה להתייחס למקום כאל הדבר שאנחנו מתארים.
טעות בהוראה היא לתת עשרים שאלות שבהן כל school מקבל where וכל person מקבל who. התלמיד מקבל 100 אבל למעשה לומד קיצור דרך. תרגול איכותי צריך לכלול זוגות: school where / school which, park where / park which, city where / city which. רק אז אפשר לדעת אם ההבנה מחזיקה גם כשהדוגמה משתנה.
בשיעור אחד על אחד אפשר להתעכב בדיוק בנקודה הזאת. המורה נותן מילה כמו library ומבקש מהתלמיד לבנות שני משפטים: The library where I study is near my house ו־The library which closes at six is near my house. כך רואים שהמילה library אינה קובעת לבדה את relative word.
טיפ מעשי: חלקו דף לשתי עמודות. באחת כתבו “מה קורה שם?” ובשנייה “מה המקום עושה או איך הוא מתואר?”. תחת הראשונה בנו משפטי where, ותחת השנייה משפטי which. אחרי חמישה זוגות, ערבבו את המשפטים ונסו לפתור בלי הטבלה.
Defining ו־Non-Defining Relative Clauses: למה פסיקים משנים את המידע
לא בכל כיתה ז׳ נכנסים לעומק ההבדל בין defining לבין non-defining relative clauses, אבל כדאי להכיר את הרעיון. Defining clause נותנת מידע חיוני שמזהה את האדם או הדבר: The girl who sits by the window is my sister. בלי who sits by the window אולי לא נדע איזו girl.
Non-defining clause מוסיפה מידע על אדם או דבר שכבר ברור מי הם: My sister, who sits by the window, loves reading. אנחנו כבר יודעים שמדובר ב־my sister; החלק שבין הפסיקים רק מוסיף פרט. לכן הפסיקים אינם קישוט אלא חלק מהדרך שבה המשפט מסמן את סוג המידע.
טעות נפוצה היא לחשוב שכל who צריכה פסיק או שכל which צריכה פסיק. זה לא נכון. The students who finished can leave פירושו שרק התלמידים שסיימו יכולים לצאת. לעומת זאת The students, who finished, can leave מציג את “who finished” כתוספת על קבוצה שכבר ידועה.
ההבחנה עוזרת גם בקריאה. כאשר פסוקית מופיעה בין שני פסיקים, תלמיד יכול לנסות לקרוא את המשפט בלעדיה כדי לראות את השלד. אחר כך מחזירים את המידע הנוסף. זאת אסטרטגיה מצוינת מול משפטים ארוכים שבהם התלמיד מגיע לסוף ושוכח מה היה הנושא.
אם מתעלמים מהמבנה, משפט ארוך נראה כמו רצף של מילים שכולן חשובות באותה מידה. הבנת clauses מאפשרת לחלק אותו ליחידות. בהמשך, כאשר תלמידים פוגשים טקסטים מורכבים יותר, היכולת הזאת עוזרת להם להבין כתבות, הוראות וטקסטים לימודיים.
בשיעור אישי אפשר להציג אותו משפט פעם עם פסיקים ופעם בלי, ולשאול מה השתנה. במקום ללמוד בעל פה “non-defining מקבל פסיקים”, התלמיד צריך לחשוב איזה מידע חיוני לזיהוי ואיזה מידע הוא תוספת. כך הדקדוק מתחבר למשמעות.
טיפ: כשאתם רואים פסוקית בין פסיקים, נסו למחוק אותה זמנית. אם המשפט עדיין ברור ושלם מבחינת הזהות של האדם או הדבר, סביר שהמידע הוא נוסף. אם בלי הפסוקית כבר לא ברור במי מדובר, ייתכן שהיא defining.
עשר טעויות שחוזרות בתרגילים – ומה הן מספרות על דרך החשיבה
הטעות הראשונה היא who לדברים: “The book who is on the desk”. היא בדרך כלל נוצרת משום שהתלמיד מזהה שצריך relative word אך אינו בודק את שם העצם. במקום רק לתקן ל־which, כדאי לשאול “book הוא אדם או דבר?”. הטעות השנייה היא ההפך – which לאנשים – והיא נפתרת באותה דרך.
הטעות השלישית היא where לכל מקום: “The school where won the competition”. school הוא אמנם מקום, אבל הוא עצמו זכה, ולכן which. הטעות הרביעית היא משפט כמו The city which I live. כאן התלמיד בחר which כי city היא “דבר”, אך מבחינת המשמעות העיר היא המקום שבו אני גר. לכן The city where I live טבעי יותר במסגרת התרגול הזה.
הטעות החמישית היא לענות לפני שקוראים עד הנקודה. תלמיד רואה The park ___ וכבר בוחר where, ואז מתברר שההמשך הוא has a new playground. במבחן ההמשך הוא לעיתים המפתח. הטעות השישית היא לתרגם כל מילה לעברית לפני שמנסים להבין. תרגום עוזר, אבל כאשר הוא הופך לחובה הוא מאט את הקריאה ומסתיר את המבנה.
הטעות השביעית היא ללמוד מתשובות בלבד. התלמיד מסמן V או X וממשיך. טעות שלא הוסברה נוטה לחזור. כדאי לכתוב משפט קצר: “טעיתי כי חשבתי שכל מקום מקבל where”. הטעות השמינית היא לעשות חמישים שאלות ברצף גם כאשר הריכוז כבר נעלם. כמות אינה תחליף ללמידה.
הטעות התשיעית היא להישאר רק בשאלות אמריקאיות. אפשר להצליח בבחירה באמצעות ניחוש. אחרי כל כמה שאלות כדאי לייצר משפט עצמאי. אם תלמיד יודע לבחור who אבל לא מסוגל לומר I have a friend who plays tennis, הידע עדיין פסיבי. הטעות העשירית היא לפחד לטעות עד כדי הימנעות. מי שלא מנסה כמעט לא מקבל הזדמנות לתקן.
אם הדפוסים האלה נשארים, התלמיד לא רק מפסיד נקודות בנושא אחד. הוא בונה הרגל של קריאה חלקית וניחוש. לכן התיקון צריך להיות מדויק. אם הבעיה היא where/which, אין צורך ללמד מחדש את כל הדקדוק. אם הבעיה היא אוצר מילים, עוד הסבר על relative clauses לא יפתור אותה.
טיפ מעשי: אל תמחקו תשובה שגויה מיד. הקיפו אותה, כתבו לידה את הנכונה ומתחת רשמו שתי מילים שמסבירות למה: “person → who”, “action there → where”, “thing/subject → which”. אחרי כמה ימים חזרו רק לטעויות הישנות ובדקו אם הן נפתרות בלי רמז.
איך לפתור שאלת Relative Clauses במבחן בלי להיכנס ללחץ
במבחן צריך להפוך את ההבנה לרוטינה קצרה. שלב ראשון: קוראים את המשפט כולו. שלב שני: מזהים את שם העצם שלפני החסר. שלב שלישי: מחליטים אם הוא אדם, דבר או מקום. שלב רביעי, כאשר מדובר במקום: בודקים אם הפעולה מתרחשת בו או שהוא עצמו הנושא של התיאור. אחרי תרגול ארבעת השלבים לוקחים שניות.
לדוגמה: The museum ___ we visited was very interesting. museum הוא מקום, אבל אנחנו visited את המוזיאון כאובייקט. מתוך who, which ו־where, which מתאימה. לעומת זאת The museum ___ we met our guide was very interesting דורש where, משום שפגשנו את המדריך שם.
אם יש ספק בין who ל־which, חזרו אל שם העצם. The doctor ___ works here – doctor הוא אדם, ולכן who. The machine ___ works here – machine היא דבר, ולכן which. אותו פועל works מופיע בשני המשפטים, ולכן ברור שהפועל לבדו אינו קובע.
כאשר תלמיד נלחץ, הוא לפעמים משנה תשובות נכונות בסוף המבחן. כדאי לקבוע כלל: משנים תשובה רק כאשר אפשר להסביר איזה כלל מצדיק את השינוי. “פתאום נראה לי which” אינו נימוק. “הבנתי שה־school עצמו won, ולכן צריך which ולא where” הוא נימוק.
אם אוצר המילים מפריע, חפשו את המילים הקריטיות. לא תמיד צריך לתרגם כל פרט. במשפט ארוך מספיק לעיתים לזהות את שם העצם, את הפסוקית ואת הפועל המרכזי. מי שמתרגל כך לומד לקרוא בצורה יעילה יותר ולא להיתקע על כל מילה לא מוכרת.
תרגול מהירות צריך להגיע אחרי הבנה. מתחילים בלי שעון, עם הסבר מלא. אחר כך עוברים לקבוצות של חמש שאלות בזמן סביר. רק בהמשך מוסיפים משפטים שבהם city, school או park יכולים לקבל יותר מסוג אחד של relative word. להתאמן במהירות לפני שמבינים פירושו להתאמן על טעויות מהר יותר.
בערב לפני מבחן עדיף לחזור לעשר טעויות ישנות מאשר לפתור חמישים שאלות חדשות. פתרו אותן שוב, הסבירו כל תשובה בקול ובסוף כתבו שלושה משפטים משלכם – אחד עם who, אחד עם which ואחד עם where. אם אתם יכולים להסביר ולייצר, הידע יציב יותר.
50 שאלות ותשובות על who, which, where – תרגול לכיתה ז׳ עם פירושים בעברית
עכשיו עוברים מהסבר לעבודה אמיתית. השאלות הראשונות מחזקות את הבחירה הבסיסית, ובהמשך מופיעים משפטים שבהם מקום יכול לקבל which ולא where. מומלץ לא לפתור את כל החמישים ברצף. אפשר לעשות עשר שאלות בכל פעם, לבדוק ולזהות איזה סוג טעות חוזר.
בכל שאלה יש שלוש אפשרויות בלבד: who, which, where. המטרה אינה ללמד כאן את כל מערכת relative pronouns באנגלית, אלא לבנות שליטה חזקה בשלושת המבנים המרכזיים. במקומות שבהם קיימים באנגלית מבנים נוספים, אנחנו מתמקדים בתשובה המתאימה מתוך שלוש האפשרויות הנתונות.
לפני שאתם פותחים את התשובה, קראו את כל המשפט. אמרו לעצמכם אם שם העצם הוא אדם, דבר או מקום. אם הוא מקום, שאלו אם משהו מתרחש שם או שהמקום עצמו מבצע את הפעולה. אם תעשו זאת בכל שאלה, אתם מתרגלים את הדרך להגיע לתשובה ולא רק את התשובה.
הפירוש בעברית נועד לוודא שאוצר המילים אינו מסתיר את הדקדוק. הוא אינו תחליף לקריאה באנגלית. מומלץ לקרוא את המשפט באנגלית בקול, לבחור תשובה, ורק לאחר מכן להשתמש בעברית כדי לבדוק שהבנתם את המשמעות.
אם טעיתם, כתבו ליד השאלה את הסיבה. “ראיתי school וחשבתי where”, “לא שמתי לב שמדובר באדם”, “לא קראתי עד הסוף”. הסיבה לטעות היא מידע חשוב, משום שהיא אומרת מה באמת צריך לתרגל.
- 1. The girl ___ sits next to me is my best friend.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: הילדה שיושבת לידי היא החברה הכי טובה שלי.
למה? girl היא אדם והיא זו שמבצעת את הפעולה sits. - 2. The book ___ is on the table belongs to Daniel.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: הספר שנמצא על השולחן שייך לדניאל.
למה? book הוא דבר והפסוקית מתארת אותו. - 3. This is the park ___ we play basketball after school.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: זה הפארק שבו אנחנו משחקים כדורסל אחרי בית הספר.
למה? הפעולה play basketball מתרחשת בפארק. - 4. The teacher ___ gives us homework is very kind.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: המורה שנותנת לנו שיעורי בית נחמדה מאוד.
למה? teacher היא אדם. - 5. I have a phone ___ takes great photos.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: יש לי טלפון שמצלם תמונות מצוינות.
למה? phone הוא חפץ והוא הנושא של takes. - 6. That is the café ___ my parents met for the first time.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: זה בית הקפה שבו ההורים שלי נפגשו בפעם הראשונה.
למה? הפגישה התרחשה בבית הקפה. - 7. The boy ___ won the race is in my class.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: הילד שניצח במרוץ נמצא בכיתה שלי.
למה? boy הוא אדם והוא ביצע את הפעולה won. - 8. The game ___ we played yesterday was difficult.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: המשחק ששיחקנו אתמול היה קשה.
למה? game הוא דבר שעליו מוסיפים מידע. - 9. I remember the hotel ___ we stayed last summer.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: אני זוכר את המלון שבו התארחנו בקיץ שעבר.
למה? פעולת השהייה התרחשה במלון. - 10. The woman ___ works at the library helped me.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: האישה שעובדת בספרייה עזרה לי.
למה? woman היא אדם. - 11. The computer ___ is in my room is very old.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: המחשב שנמצא בחדר שלי ישן מאוד.
למה? computer הוא דבר. - 12. This is the school ___ my mother teaches.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: זה בית הספר שבו אמא שלי מלמדת.
למה? פעולת ההוראה מתרחשת בבית הספר. - 13. The student ___ answered the question got a point.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: התלמיד שענה על השאלה קיבל נקודה.
למה? student הוא אדם והוא ביצע את הפעולה answered. - 14. The jacket ___ I bought is too big.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: המעיל שקניתי גדול מדי.
למה? jacket הוא דבר. - 15. Do you know a shop ___ I can buy a notebook?
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: האם אתה מכיר חנות שבה אני יכול לקנות מחברת?
למה? הקנייה מתרחשת בחנות. - 16. The singer ___ performed last night was amazing.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: הזמר או הזמרת שהופיעו אמש היו מצוינים.
למה? singer מתייחס לאדם. - 17. The film ___ starts at eight is two hours long.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: הסרט שמתחיל בשמונה נמשך שעתיים.
למה? film הוא דבר והוא הנושא של starts. - 18. That is the room ___ we practise music.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: זה החדר שבו אנחנו מתאמנים במוזיקה.
למה? התרגול מתרחש בחדר. - 19. The doctor ___ spoke to us was very helpful.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: הרופא שדיבר איתנו היה מועיל מאוד.
למה? doctor הוא אדם. - 20. The bike ___ has a red seat is mine.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: האופניים שיש להם מושב אדום הם שלי.
למה? bike הוא דבר. - 21. The city ___ my grandparents live is very beautiful.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: העיר שבה סבא וסבתא שלי גרים יפה מאוד.
למה? הם גרים בעיר; העיר היא המקום. - 22. The city ___ attracts many tourists is very beautiful.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: העיר שמושכת תיירים רבים יפה מאוד.
למה? העיר עצמה היא הנושא של attracts, ולכן which ולא where. - 23. The school ___ won the science competition is near my house.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: בית הספר שזכה בתחרות המדעים נמצא ליד הבית שלי.
למה? school הוא מקום, אבל במשפט הזה בית הספר עצמו ביצע את הפעולה won. - 24. The school ___ I study has a new sports hall.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: בבית הספר שבו אני לומד יש אולם ספורט חדש.
למה? הלימודים מתרחשים בבית הספר. - 25. The man ___ lives across the street has a dog.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: האיש שגר מעבר לכביש מחזיק כלב.
למה? man הוא אדם. - 26. The dog ___ is sleeping under the chair is ours.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: הכלב שישן מתחת לכיסא הוא שלנו.
למה? בתרגיל הזה בעל החיים מתואר באמצעות which. - 27. We visited a museum ___ has an exhibition about space.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: ביקרנו במוזיאון שיש בו תערוכה על החלל.
למה? המוזיאון עצמו הוא הנושא של has. - 28. We visited a museum ___ we saw an exhibition about space.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: ביקרנו במוזיאון שבו ראינו תערוכה על החלל.
למה? פעולת הראייה התרחשה בתוך המוזיאון. - 29. The coach ___ trains our team is from London.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: המאמן שמאמן את הקבוצה שלנו הוא מלונדון.
למה? coach הוא אדם. - 30. The app ___ helps me learn new words is free.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: האפליקציה שעוזרת לי ללמוד מילים חדשות היא בחינם.
למה? app היא דבר או תוכנה. - 31. This is the website ___ students can practise vocabulary.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: זה האתר שבו תלמידים יכולים לתרגל אוצר מילים.
למה? האתר מתפקד כאן כמקום שבו הפעילות מתרחשת. - 32. This is the website ___ has fifty grammar exercises.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: זה האתר שיש בו חמישים תרגילי דקדוק.
למה? website הוא הנושא של has. - 33. The neighbour ___ gave me the package is very friendly.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: השכן שנתן לי את החבילה ידידותי מאוד.
למה? neighbour הוא אדם. - 34. The bus ___ goes to the city centre stops here.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: האוטובוס שנוסע למרכז העיר עוצר כאן.
למה? bus הוא כלי תחבורה, כלומר דבר. - 35. The station ___ we change trains is very busy.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: התחנה שבה אנחנו מחליפים רכבות עמוסה מאוד.
למה? החלפת הרכבות מתרחשת בתחנה. - 36. The station ___ opened last year is very modern.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: התחנה שנפתחה בשנה שעברה מודרנית מאוד.
למה? התחנה עצמה היא הנושא של opened. - 37. The children ___ are playing outside are my cousins.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: הילדים שמשחקים בחוץ הם בני הדודים שלי.
למה? children הם אנשים. - 38. The cake ___ is in the fridge is for the party.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: העוגה שנמצאת במקרר מיועדת למסיבה.
למה? cake היא דבר. - 39. That is the beach ___ we learned to surf.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: זה החוף שבו למדנו לגלוש.
למה? הלמידה התרחשה בחוף. - 40. That is the beach ___ has the cleanest water in the area.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: זה החוף שיש בו את המים הנקיים ביותר באזור.
למה? beach עצמו הוא הנושא של has. - 41. The police officer ___ helped us was calm and polite.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: השוטר שעזר לנו היה רגוע ומנומס.
למה? police officer הוא אדם. - 42. The story ___ we read in class was surprising.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: הסיפור שקראנו בכיתה היה מפתיע.
למה? story הוא דבר או טקסט. - 43. The library ___ I do my homework closes at seven.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: הספרייה שבה אני עושה שיעורי בית נסגרת בשבע.
למה? שיעורי הבית נעשים במקום הזה. - 44. The library ___ closes at seven is near the park.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: הספרייה שנסגרת בשבע נמצאת ליד הפארק.
למה? library היא הנושא של closes. - 45. The friend ___ always makes me laugh is coming today.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: החבר שתמיד מצחיק אותי מגיע היום.
למה? friend הוא אדם. - 46. The camera ___ my sister uses is very small.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: המצלמה שאחותי משתמשת בה קטנה מאוד.
למה? camera היא דבר. - 47. I know a place ___ we can sit quietly and study.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: where
פירוש: אני מכיר מקום שבו אפשר לשבת בשקט וללמוד.
למה? המקום הוא המיקום שבו הפעולות מתרחשות. - 48. The place ___ has the best view is at the top of the hill.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: המקום שיש בו את הנוף הטוב ביותר נמצא בראש הגבעה.
למה? place הוא הנושא של has ולכן which. - 49. The person ___ sent this message did not write a name.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: who
פירוש: האדם ששלח את ההודעה לא כתב שם.
למה? person הוא אדם. - 50. The lesson ___ explains relative clauses is on page 42.
אפשרויות: who / which / where
תשובה: which
פירוש: השיעור שמסביר פסוקיות זיקה נמצא בעמוד 42.
למה? lesson היא יחידת לימוד, כלומר דבר, והיא הנושא של explains.
אחרי 50 שאלות כדאי לבדוק לא רק כמה תשובות נכונות היו, אלא איזה סוג טעות חוזר. מי שטעה בעיקר בשאלות של אנשים מול דברים צריך לחזק who/which. מי שהצליח שם אבל טעה בזוגות city, school, museum, website, station, beach, library או place כנראה צריך לעבוד על ההבדל בין where לבין which.
אם התוצאה נמוכה, אין צורך להתחיל מיד מחדש מהשאלה הראשונה. בחרו עשר טעויות, חלקו אותן לפי סיבה וכתבו לכל קבוצה כלל קצר במילים שלכם. לדוגמה: “where – הפעולה קורית במקום”; “which – המקום עצמו עושה או מקבל את הפעולה”. אחר כך בנו שני משפטים חדשים לכל כלל.
אם רוב התשובות נכונות, האתגר הבא אינו עוד מאה שאלות זהות. עברו ליצירה. כתבו פסקה על בית הספר, חבר, מקום שאתם אוהבים או תחביב, ושלבו לפחות שלוש Relative Clauses. כאשר אין שלוש אפשרויות מוכנות, אתם צריכים לשלוף את המבנה בעצמכם.
להורים חשוב לזכור שחמש טעויות ברצף אינן בהכרח סימן שהילד “לא מבין אנגלית”. ייתכן שהוא אינו קורא את ההמשך, אינו מכיר מילה מסוימת או נכנס לדפוס של ניחוש. בקשו ממנו להסביר שאלה אחת. לעיתים שיחה על משפט אחד חושפת את החסם טוב יותר מעוד עמוד עבודה.
בשיעור אנגלית אישי אפשר להשתמש באותן 50 שאלות בצורה דינמית. המורה בוחר רק את השאלות שמתאימות לקושי, משנה מילה, מבקש הסבר בעל פה ומבקש מהתלמיד ליצור משפט מקביל. כך רשימת תרגילים הופכת גם לכלי אבחון וגם לתרגול פעיל.
איך לתרגל Relative Clauses בבית בלי להפוך את הערב לעוד מבחן
תרגול בבית עובד טוב יותר כשהוא קצר וברור. במקום חמישים שאלות ברצף, אפשר לעבוד עשר עד חמש־עשרה דקות: שתי דקות חזרה על הכלל, חמש שאלות, שני משפטים עצמאיים וסיכום קצר. אם יש טעות מעניינת, בוחרים רק אחת ומבינים אותה לעומק. המטרה היא לייצר רצף של מפגשים קצרים ולא מאבק ארוך שמחבר אנגלית לתסכול.
אפשר להשתמש בדברים שכבר נמצאים בחדר. This is the chair which is next to the window. This is the room where I study. My brother is the person who uses this computer. כאשר הסיטואציה מוכרת, התלמיד יכול להשקיע יותר תשומת לב במבנה ופחות בהבנת ההקשר.
משחק נוסף הוא “תקן אותי”. אומרים בכוונה The kitchen which we eat dinner. במקום לתת תשובה, שואלים מה נשמע לא נכון. אפשר לתת רמז: “האם kitchen עושה את הפעולה, או שאנחנו עושים אותה שם?” התלמיד משנה ל־The kitchen where we eat dinner. איתור טעות של מישהו אחר יכול להיות קל יותר מתיקון עצמי.
גם קריאה יכולה להפוך לתרגול. לוקחים טקסט קצר שמתאים לרמה ומדגישים who, which ו־where. לא צריך לנתח כל משפט. בוחרים שלושה ושואלים למה הכותב השתמש במילה הזאת. כך התלמיד רואה שהדקדוק אינו קיים רק בדפי עבודה אלא גם בסיפורים, כתבות והוראות.
מה לא כדאי לעשות? לא לעצור כל משפט שהילד אומר כדי לתקן. אם כל ניסיון לדבר הופך לבדיקה, הוא עלול לבחור לשתוק. אפשר להפריד בין זמן תרגול, שבו מתקנים במפורש, לבין זמן דיבור, שבו בוחרים רק טעות חשובה אחת. כך נשמרים גם הדיוק וגם הרצון לדבר.
בשיעור אונליין אחד על אחד קל לבנות את האיזון הזה. ילד אחד צריך תמונות; אחר צריך לכתוב; שלישי מבין רק כאשר הוא מסביר בעצמו. אפשר להתחיל בפעילות קצרה, לעבור לשתי דוגמאות כתובות, לתרגל בעל פה ולסיים בהצלחה שהילד יכול לזהות.
תכנית פשוטה לשבוע יכולה להיות: יום ראשון who, יום שני which, יום שלישי where, יום רביעי ערבוב, יום חמישי שישה משפטים עצמאיים. עשר דקות בכל יום יכולות להיות יעילות יותר משעה אחת שבה התלמיד מאבד ריכוז באמצע.
למה שיעור אנגלית אונליין אחד על אחד יכול לפתור תקיעות שלא נפתרת מדפי עבודה
דף עבודה יכול לומר לתלמיד אם הוא צדק. הוא לא תמיד יכול לומר למה הוא טועה שוב ושוב. מורה שעובד מול תלמיד אחד רואה את תהליך החשיבה: האם הוא קורא עד הסוף? האם הוא מזהה את שם העצם? האם הוא מבין את הפועל? האם הוא מתבלבל בין מקום לדבר? האם הוא פשוט ממהר? ההבדלים האלה קובעים איזה תרגול יעזור.
בלימוד קבוצתי המורה צריך להתקדם בקצב של קבוצה. תלמיד שהבין אחרי שתי דוגמאות עשוי להשתעמם, ותלמיד שצריך עוד חמש דוגמאות עלול להישאר עם חור. בשיעור אנגלית אונליין אישי אפשר לעצור בדיוק במקום הלא ברור. אם who ו־which כבר יציבות, אין צורך לחזור עליהן חצי שיעור; אפשר להשקיע את הזמן ב־where מול which.
גם צורת התיקון יכולה להשתנות. במקום “לא, התשובה היא which”, אפשר לשאול “מי עושה את הפעולה won?” כשהתלמיד עונה “the school”, הוא מגיע בעצמו לכך שהמקום הוא כאן הנושא, ולכן which מתאימה. תיקון שמוביל את התלמיד למצוא את הכלל מפתח עצמאות.
לימודי אנגלית מהבית יכולים להתאים במיוחד לתלמידים שמרגישים לחץ מול קבוצה. הם אינם צריכים לענות לפני כולם או לחשוב מי בכיתה כבר הבין. אפשר לנסות משפט, לעצור, לתקן ולנסות שוב. לפעמים הירידה בלחץ מאפשרת לילד להשתמש בידע שכבר היה לו.
שיעור פרטי באנגלית בזום גם מאפשר לחבר את הדקדוק למיומנויות אחרות. אחרי who/which/where אפשר לקרוא פסקה, לזהות בה Relative Clauses, לענות על שאלת הבנת הנקרא ואז לדבר על אדם או מקום תוך שימוש באותו מבנה. כך הנושא אינו נשאר “החומר למבחן של יום חמישי”.
אין כאן הבטחת קסם. דקדוק אינו מתקבע בשיעור אחד, ודיבור בטוח נבנה בהדרגה. היתרון של תהליך אישי הוא האפשרות לעבוד במסלול ברור: להבין, לתרגל, להשתמש, לבדוק, לחזור לנקודות חלשות ורק אחר כך להתקדם.
לפני שבוחרים מורה פרטי לאנגלית אונליין, כדאי לשאול איך הוא מתייחס לטעות. האם הוא רק מוסר תשובה או עוזר לתלמיד להבין למה? האם השיעור מותאם לרמת הילד? האם יש מקום לדיבור, קריאה ויצירת משפטים ולא רק להשלמת שיעורי בית? אלו שאלות שמספרות הרבה על איכות הלמידה.
להורים: איך לדעת אם הילד צריך חיזוק נקודתי או תהליך רחב יותר באנגלית
טעות בנושא who/which/where לבדה אינה סיבה להסיק שיש פער גדול. כל תלמיד טועה בחומר חדש. השאלה היא מה קורה אחרי ההסבר. האם הילד מבין דוגמה נוספת? האם הוא מסוגל ליישם את הכלל במשפט חדש? האם הוא מכיר את אוצר המילים? האם הוא מצליח לקרוא משפט שלם בלי לאבד את ההתחלה?
אם הילד יודע בעל פה “who people, which things, where places” אבל נכשל כמעט בכל תרגיל מעורב, ייתכן שהבעיה היא ביישום. במקרה כזה כדאי לעבור מתרגילים של בחירה לשאלות כמו “למה בחרת?”, “מה שם העצם?” ו“מי עושה את הפועל?”. האטה זמנית יכולה ליצור מהירות אמיתית בהמשך.
אם אוצר המילים חלש, צריך להתייחס גם אליו. ילד שלא יודע את המשמעות של library, neighbour, competition או attracts מתקשה לפתור את המשפט גם אם הוא מבין את הדקדוק. לפעמים עשר “טעויות דקדוק” הן למעשה בעיית אוצר מילים. אבחון אישי יכול להפריד בין שני הדברים.
סימן נוסף הוא הימנעות. ילד שאומר “אני לא יודע” עוד לפני שקרא, משאיר שאלות ריקות או מסרב לכתוב משפטים אולי מתמודד גם עם חוסר ביטחון. עוד לחץ אינו בהכרח הפתרון. צריך לבנות משימות קטנות עם סיכוי סביר להצלחה ולשבח גם חשיבה נכונה ולא רק ציון.
יש תלמידים שמבינים מצוין בבית ונלחצים במבחן. איתם כדאי לתרגל בהדרגה עם זמן. קודם חמש שאלות ללא שעון, אחר כך חמש שאלות בזמן מוגדר, ובהמשך דף מעורב. המטרה היא להפוך את תהליך הבחירה למוכר מספיק כדי שהלחץ לא ימחק אותו.
שיעורי אנגלית לילדים ולנוער במסגרת אישית יכולים להיות רלוונטיים כאשר יש דפוס קבוע של פערים, תסכול או הימנעות. המורה אינו חייב ללמד את כל החומר מחדש. לפעמים עבודה על כמה אבני יסוד – קריאת משפט, אוצר מילים, זיהוי הנושא ובניית משפט – עושה יותר מחוברת נוספת.
טיפ להורה: פעם בשבוע בקשו מהילד לבחור תרגיל שפעם היה קשה לו וללמד אתכם את הכלל. כאשר הוא מסוגל להסביר למה the school where I study שונה מ־the school which won, הוא כבר מחזיק בהבנה שאפשר להעביר למשפטים חדשים.
מהדקדוק לקריאה, כתיבה ודיבור: למה Relative Clauses הן כלי ולא רק פרק בספר
הסיבה להשקיע ב־Relative Clauses אינה רק שהן עשויות להופיע במבחן. הן מאפשרות לחבר מידע באופן טבעי. במקום “I have a friend. He lives in London. He plays football.” אפשר לומר I have a friend who lives in London and plays football. המשפט נהיה מחובר יותר והמידע ברור יותר.
בהבנת הנקרא, הפסוקית מסייעת לזהות פרטים. במשפט The scientist who developed the method worked in France, הפסוקית מספרת לנו איזה scientist. תלמיד שמזהה את הקשר יכול לענות בקלות רבה יותר על שאלות לגבי האדם, הפעולה והמקום.
בדיבור, המבנים האלה שימושיים מאוד. I know a place where we can eat. I have a friend who can help. I need a phone which has a good camera. אלה אינם משפטי דקדוק מלאכותיים; אלה מבנים שאפשר להשתמש בהם בשיחה אמיתית.
גם אוצר מילים מתחזק. אם לומדים neighbourhood אפשר לבנות the neighbourhood where I live. אם לומדים device אפשר לומר a device which measures temperature. אם לומדים volunteer אפשר לומר a volunteer who helps children. כך כל מילה מקבלת הקשר ולא נשארת תרגום בודד.
טעות נפוצה היא לחלק את האנגלית לקופסאות: היום grammar, מחר vocabulary, אחר כך reading. במציאות הכול נפגש. Relative Clause דורשת שם עצם, פועל, סדר מילים ומשמעות. לכן תרגול משולב עשוי להיות מאתגר מעט יותר אבל הוא קרוב הרבה יותר לשימוש אמיתי בשפה.
בשיעור אנגלית אחד על אחד אפשר לקחת נושא שמעניין את התלמיד ולבנות סביבו את כל המיומנויות. אוהב כדורגל? עובדים על player who, stadium where ו־ball which. אוהבת טכנולוגיה? עוברים ל־app which, developer who ו־website where. המבנה נשאר אבל ההקשר הופך אישי יותר.
אחרי כל כלל חדש כדאי לשאול שלוש שאלות: איפה אראה אותו בקריאה? איך אשתמש בו בכתיבה? איזה משפט אמיתי אני יכול לומר איתו? אם יש תשובה לשלושתן, הכלל כבר מתחיל להפוך משאלה במבחן לכלי בשפה.
שאלות נפוצות על Relative Clauses בכיתה ז׳
השאלות הבאות חוזרות אצל תלמידים והורים משום שהן נמצאות בדיוק בנקודות שבהן כלל פשוט פוגש משפט אמיתי. התשובות מפורטות בכוונה כדי שהקורא יוכל להשתמש באותה דרך חשיבה גם בשאלה הבאה.
לא כל בית ספר מלמד את הנושא באותו שלב ולא כל ספר משתמש בדיוק באותו מינוח. לכן כדאי להתרכז בעקרונות עצמם: מי או מה מתואר, האם מדובר במקום שבו פעולה מתרחשת ומה המידע שהפסוקית מוסיפה.
אם חלק מהפרטים המתקדמים עדיין לא נלמדו בכיתה, אין צורך לשנן אותם. קודם כדאי לשלוט ב־who, which ו־where. נושאים כמו whose, whom, that או השמטת relative pronoun יכולים להגיע בשלב הבא.
הורים יכולים להשתמש בשאלות הבאות גם כדי להבין איך להסביר בלי לתת לילד עוד רשימה לזכור. אחרי שקוראים תשובה, כדאי ליצור מיד דוגמה חדשה. שימוש פעיל מונע מצב שבו ההסבר נשמע ברור אבל נעלם אחרי חמש דקות.
אם אותו קושי חוזר למרות תרגול, כדאי לבדוק האם הבעיה באמת בדקדוק. לפעמים מקור הקושי הוא אוצר מילים, קריאה איטית, לחץ או נטייה לענות לפני סוף המשפט. זיהוי הסיבה מאפשר לבחור תרגול יעיל יותר.
1. איך יודעים במהירות מתי להשתמש ב־who?
משתמשים בדרך כלל ב־who כאשר הפסוקית מוסיפה מידע על אדם או אנשים.
חפשו קודם את שם העצם שלפני החסר.
מילים כמו boy, girl, teacher, doctor, student, friend ו־singer מתייחסות לאנשים.
לדוגמה: The teacher who helps me is very patient.
who מחברת בין teacher לבין המידע helps me.
אל תבחרו לפי הפועל שמופיע אחריה.
אותו פועל יכול להופיע גם עם דבר.
למשל: The robot which helps me is new.
teacher הוא אדם ולכן who.
robot הוא דבר ולכן which.
אם אתם מתלבטים, אמרו לעצמכם קודם “אדם או דבר?”.
אחרי כמה תרגולים לא תצטרכו לומר זאת בקול.
בקריאה, עקבו תמיד מ־who חזרה לאדם שהיא מתארת.
בכתיבה, נסו לייצר משפטים על אנשים שאתם מכירים כדי להפוך את המבנה לפעיל.
2. מתי which נכונה גם כשמדובר במקום?
which יכולה להתייחס למקום כאשר המקום עצמו מתואר כישות או כדבר.
לדוגמה: The school which won the competition is near my house.
כאן school הוא הנושא של won.
בית הספר עצמו זכה בתחרות.
לכן which מתאימה ולא where.
לעומת זאת: The school where I study is near my house.
כאן פעולת הלימוד מתרחשת בתוך בית הספר.
לכן where מתאימה.
שאלו: “האם משהו קורה שם?”.
אם כן, where היא אפשרות חזקה.
שאלו גם: “האם המקום עצמו עושה את הפועל?”.
אם כן, which יכולה להיות הבחירה הנכונה.
ההבחנה הזאת חשובה במיוחד עם school, city, hotel, park, library ו־website.
ברגע שמבינים אותה, מפסיקים לסמן where אוטומטית בכל פעם שרואים מקום.
3. האם אפשר תמיד להחליף which ב־that?
לא, ולכן לא כדאי ללמוד כלל של “which ו־that תמיד אותו דבר”.
ב־defining relative clauses אפשר לעיתים להשתמש ב־that במקום which.
למשל The book that I bought יכול להיות תקין.
אבל קיימים מבנים שבהם which משמשת בצורה ש־that אינה מחליפה באותה דרך.
ב־non-defining clauses, למשל, that אינה משמשת בדרך הרגילה שבה which משמשת.
משפט כמו My laptop, which is very old, still works משתמש ב־which.
הפסיקים מסמנים שהמידע על גיל המחשב הוא תוספת.
לתלמיד כיתה ז׳ אין צורך ללמוד את כל ההבדלים בבת אחת.
אם התרגיל מציע רק who, which ו־where, התמקדו בשלושתן.
כאשר that תופיע בחומר, הוסיפו אותה כשכבה נוספת.
אל תתנו לכלל חדש לערער בסיס שכבר עובד.
חשוב להבין את המשמעות לפני שמוסיפים עוד אפשרויות.
כך קל יותר לזכור מתי כל צורה מתאימה.
דקדוק נבנה בשלבים, לא באמצעות רשימה אחת ענקית.
4. למה אי אפשר פשוט לזכור “where = מקום”?
מפני שמקום יכול למלא יותר מתפקיד אחד במשפט.
הוא יכול להיות המקום שבו פעולה מתרחשת.
לדוגמה: The park where we play.
אנחנו משחקים שם, ולכן where מתאימה.
אבל המקום יכול להיות גם הדבר שאנחנו מתארים.
לדוגמה: The park which has a lake.
הפארק עצמו הוא הנושא של has.
לכן which מתאימה.
אם מלמדים “כל מקום = where”, התלמיד מצליח רק בשאלות פשוטות מאוד.
ברגע שהתרגיל נעשה מגוון יותר, הכלל נשבר.
עדיף לזכור ש־where קרובה לרעיון “במקום שבו”.
אם אפשר לחשוב “we play there”, where הגיונית.
אם המקום עצמו is, has, opened, won או attracts, בדקו את which.
זאת הבחנה קטנה שנותנת שליטה הרבה יותר טובה בנושא.
5. מה לעשות אם התלמיד יודע את הכלל אבל ממשיך לטעות במבחן?
קודם צריך לבדוק מה קורה רגע לפני הטעות.
האם התלמיד קורא את המשפט כולו?
האם הוא מבין את אוצר המילים?
האם הוא ממהר בגלל לחץ זמן?
האם הוא משנה תשובות מתוך חוסר ביטחון?
תלמיד שיודע להסביר בבית אינו תמיד צריך עוד הסבר דקדוקי.
לפעמים הוא צריך שיטת עבודה קבועה.
אפשר לתרגל חמש שאלות בכל פעם.
בכל אחת קוראים עד הנקודה ומסמנים את שם העצם.
אחר כך מחליטים אדם, דבר או מקום.
במקום בודקים במיוחד where מול which.
רק כשהתהליך יציב מוסיפים זמן מוגבל.
חשוב גם לחזור לטעויות קודמות ולפתור אותן שוב.
כאשר התלמיד מסוגל להסביר למה שינה את תשובתו, הוא כבר מתקדם מעבר לשינון.
6. האם צריך ללמוד גם whom ו־whose בכיתה ז׳?
זה תלוי בתכנית הלימודים ובספר שבו משתמשים.
אין צורך להעמיס אותם לפני שהבסיס של who, which ו־where ברור.
whose קשורה לבעלות.
למשל: The girl whose bag is blue.
whom משמשת בעיקר בתפקיד של מושא ומופיעה יותר בסגנון פורמלי.
תלמידים יכולים לפגוש אותה בהמשך.
אם המורה בבית הספר כבר מלמד את הנושאים האלה, כמובן כדאי לתרגל אותם.
אבל אם יש עדיין בלבול בין who ל־which, כדאי קודם לייצב אותו.
יותר כללים אינם בהכרח יותר ידע.
לפעמים הם רק מוסיפים עומס.
למידה טובה נבנית שכבה אחרי שכבה.
כל שכבה חדשה צריכה להישען על משהו שכבר מובן.
כך התלמיד יכול לראות קשרים במקום לזכור רשימות נפרדות.
המטרה היא שליטה, לא מספר גדול ככל האפשר של מונחים.
7. איך אפשר לעזור לילד שלא אוהב דקדוק?
לא חייבים להתחיל מהמילה “דקדוק”.
אפשר להתחיל בתמונה או במשחק תיאור.
למשל: Tell me about the boy who is wearing a hat.
או: Show me the place where they are sitting.
התלמיד משתמש במבנה לפני שמציגים לו הגדרה ארוכה.
אחר כך אפשר להסביר מה הוא עשה.
ילדים רבים לא שונאים שפה; הם שונאים את החוויה של רשימות וחוקים.
כאשר הכלל עוזר להם לומר משהו, ההתנגדות יכולה לרדת.
כדאי גם לקצר את משך התרגול.
שלוש שאלות טובות יכולות להיות יעילות מעשרים שאלות שנעשות בלי ריכוז.
אפשר לשלב דיבור, תמונה, כתיבה ותיקון טעות.
הצלחה קטנה יוצרת רצון לנסות שוב.
בשיעור אישי אפשר לבחור נושאים שהילד אוהב.
כך הדקדוק משרת את התוכן במקום להפוך למטרה מנותקת.
8. האם תרגום לעברית עוזר או מפריע?
תרגום יכול לעזור מאוד כאשר משתמשים בו בצורה נכונה.
אם תלמיד אינו מבין את המשפט, הפירוש בעברית מוודא שהבעיה אינה באוצר המילים.
לכן גם 50 התרגילים כאן כוללים פירוש.
אבל המטרה אינה לתרגם כל מילה לנצח.
תרגום מלא של כל משפט מאט את הקריאה.
הוא גם עלול לגרום לתלמיד לאבד את המבנה האנגלי.
עדיף להשתמש בעברית כגשר.
בהתחלה נעזרים בה יותר.
בהמשך מזהים ביטויים שלמים ישירות באנגלית.
למשל the place where we meet יכול להפוך ליחידה שמובנת מיד.
אין צורך לפרק בכל פעם כל מילה.
בשיעור אישי אפשר להחליט מתי תרגום חוסך בלבול ומתי הוא כבר מיותר.
המטרה היא להגיע בהדרגה להבנה מהירה יותר באנגלית עצמה.
עברית היא כלי עזר, לא אויב ולא יעד סופי.
9. כמה תרגול צריך כדי לזכור who, which ו־where?
אין מספר אחד שמתאים לכל תלמיד.
עשר שאלות שמנותחות היטב יכולות לעזור יותר מחמישים שנפתרות בניחוש.
המדד אינו מספר הדפים שהושלמו.
בדקו מה התלמיד מסוגל לעשות למחרת.
האם הוא מזהה את ההבדל בלי רמז?
האם הוא יכול להסביר למה התשובה נכונה?
האם הוא מסוגל לכתוב משפט חדש?
האם הוא מבדיל בין school where לבין school which?
כדאי לפזר את התרגול על כמה ימים.
קצת היום, חזרה קצרה מחר ותרגול מעורב בעוד יומיים.
כך המוח נדרש לשלוף את הכלל שוב.
אם אותה טעות חוזרת בכל פעם, הוספת עוד שאלות אינה בהכרח הפתרון.
צריך אולי לשנות את ההסבר או את סוג הפעילות.
האיכות של החזרה חשובה יותר מהכמות שלה.
10. איך יודעים ששיעור פרטי באמת מקדם ולא רק עובר על שיעורי הבית?
שיעור פרטי טוב צריך ליצור שינוי ביכולת של התלמיד.
אפשר להשתמש בשיעורי הבית, אבל הם אינם צריכים להיות כל השיעור.
המורה צריך לזהות דפוסים בטעויות.
האם הקושי הוא דקדוק?
האם הוא אוצר מילים, קריאה או חוסר ביטחון?
בנושא Relative Clauses, התלמיד צריך להתקדם מעבר לסימון who או which.
הוא אמור להיות מסוגל להסביר את הבחירה.
בהמשך הוא אמור לזהות את המבנה בטקסט.
אחר כך הוא יכול לבנות משפטים בעצמו.
חשוב שהוא יקבל זמן לדבר ולחשוב ולא רק לשמוע פתרונות.
בשיעור אונליין אפשר לשתף מסך, לכתוב יחד, לקרוא ולדבר.
אפשר גם לחזור לנקודה חלשה משבוע קודם ולראות אם השתפרה.
התקדמות נראית כאשר כמות העזרה שהילד צריך הולכת ופוחתת.
זה מדד משמעותי יותר ממספר העמודים שהספיקו בשיעור.
אחרי שעונים על התרגילים, כדאי לחזור לשאלות הנפוצות שנגעו בדיוק בקושי שלכם. תלמיד שטעה שוב ושוב ב־where/which יקבל עכשיו הרבה יותר מהתשובה לשאלה הרביעית מאשר לפני התרגול, משום שכבר יש לו דוגמאות אמיתיות מהטעויות שלו.
אפשר גם ליצור שני “כללים אישיים” בלבד לקראת מבחן. לדוגמה: “אני תמיד קורא עד סוף המשפט” ו“כשאני רואה מקום אני בודק אם הפעולה קורית שם”. שני הרגלים שמבוצעים באמת שווים יותר מעשרים כללים שכתובים במחברת ולא נכנסים לפעולה.
מקורות מקצועיים שעליהם נשען ההסבר
Cambridge Dictionary – English Grammar Today, Relative Pronouns. Cambridge University Press מציג בצורה מסודרת את השימוש ב־who, which, that, whose ו־whom וכן את השימושים של where, when ו־why בפסוקיות זיקה. המקור מדגיש שהבחירה ב־relative word קשורה לדבר שאליו היא מתייחסת ולסוג הפסוקית. הוא שימש כאן לבדיקת הכללים והדוגמאות העקרוניות, לא להעתקת ניסוחים.
British Council LearnEnglish – Relative Clauses. יחידות הדקדוק של British Council מסבירות defining ו־non-defining relative clauses ומציגות שימושים ב־who, which, that, where, when ו־whose. המקור חשוב במיוחד להבחנה בין מידע חיוני לזיהוי לבין מידע נוסף, וכן להבנת השימוש ב־where ביחס למקומות. ההסבר במדריך הנוכחי הותאם לרמת תלמידי חטיבת ביניים.
Learning English with Oxford – Defining and Non-Defining Relative Clauses. משאב של Oxford University Press שמסביר באופן נגיש את ההבדל בין פסוקית שמזהה אדם או דבר לבין פסוקית שמוסיפה מידע. הוא גם מסכם את התפקידים המרכזיים של relative pronouns ו־relative adverbs. המקור מסייע לחבר בין חוק דקדוקי לבין המשמעות שהמשפט יוצר.
Purdue Online Writing Lab – Relative Pronouns. משאב אקדמי של Purdue University שמציג restrictive ו־non-restrictive clauses ואת תפקידי relative pronouns במבנים שונים. הוא מועיל במיוחד להבנת העובדה שמקום אינו מקבל where באופן אוטומטי ושמבנים עם which ומילת יחס יכולים להביע משמעות הקשורה למקום. במאמר פישטנו את העיקרון לרמה מעשית המתאימה לתלמידי כיתה ז׳.
המקורות המקצועיים חשובים משום שהם מונעים יצירת “כללי בית ספר” פשוטים מדי שעלולים לעבוד בדף אחד ולהיכשל במשפט אחר. עם זאת, תלמידי כיתה ז׳ אינם צריכים ללמוד את כל מערכת ה־Relative Clauses של אנגלית אקדמית. המטרה כאן היא לקחת את העקרונות המדויקים ולהציג אותם בשפה שמאפשרת לתלמיד להשתמש בהם בפועל.
סיכום: המטרה היא לא לזכור שלוש מילים – אלא לדעת לבחור אותן בתוך משפט אמיתי
who, which ו־where נראות בהתחלה כמו שלוש מילים שקל לשנן. השליטה האמיתית מתחילה כאשר מפסיקים לשאול רק “מה התרגום?” ומתחילים לשאול “על מי או על מה הפסוקית מספרת?”. who מקשרת מידע לאנשים, which מתייחסת בדרך כלל לדברים ולישויות, ו־where מציינת מקום שבו פעולה מתרחשת.
ההבדל בין school where I study לבין school which won the competition הוא אולי הדוגמה החשובה ביותר במדריך. אותו שם עצם יכול לקבל שתי מילים שונות, משום שהמשמעות והתפקיד שלו במשפט השתנו. ברגע שתלמיד מבין את זה, הוא כבר אינו תלוי ברשימת מילות מפתח.
50 השאלות כאן נותנות בסיס רחב, אבל אין צורך לפתור את כולן ביום אחד. למידה טובה מורכבת מחזרות קצרות, תיקון טעויות והזדמנויות ליצור משפטים. תלמיד שמסביר למה התשובה נכונה וכותב דוגמה משלו נמצא במקום חזק יותר מתלמיד שרק זכר את דף התשובות.
להורים כדאי להסתכל מעבר לציון. טעות יכולה לספר שהילד אינו מכיר מילה, קורא מהר מדי, מתבלבל בין מקום לדבר או פשוט אינו בטוח בעצמו. ברגע שמזהים את הסיבה, אפשר לבחור חיזוק הרבה יותר מדויק. לא כל טעות דורשת קורס שלם, אבל גם אין סיבה לתת לאותו בלבול להמשיך חודשים כשהוא ניתן לפירוק ברור.
לתלמידים כדאי לזכור שטעות היא מידע. במקום למחוק אותה מיד, נסו להבין מה גרם לה. קחו משפט אחד שטעיתם בו, הסבירו אותו בקול, שנו בו מילה ובדקו אם הכלל עדיין עובד. כך בונים ידע שאפשר להעביר ממשפט למשפט ולא תשובה שמחוברת לדוגמה אחת.
מי שכבר ניסה דפי עבודה, סרטונים והסברים ועדיין מרגיש שהחוקים נעלמים בזמן אמת יכול להפיק תועלת מלימוד אנגלית אונליין עם מורה אישי. בשיעור כזה אפשר לעצור בדיוק במקום הלא ברור, להתאים את רמת המשפטים, לשלב קריאה ודיבור ולקבל תיקון בזמן שהטעות מתרחשת. המטרה אינה לרוץ בחומר אלא לבנות הבנה שנשארת גם כשהשאלה משתנה.
אם הגיע הזמן לעבור מניחוש להבנה, שיעור אנגלית אונליין אחד על אחד יכול להיות דרך רגועה ומעשית לבדוק את הרמה ולבנות תרגול שמתאים לנקודות שדורשות חיזוק. בלי הבטחות קסם ובלי לחץ מיותר – עם הסבר ברור, שימוש פעיל בשפה, משוב בזמן אמת והתקדמות שניתן לראות במשפטים שהתלמיד כבר מצליח להבין וליצור בעצמו.