500 טעויות נפוצות באנגלית ואיך לתקן אותן אחת ולתמיד

תוכן עניינים

500 טעויות שאפשר לתקן באנגלית: המדריך שעוזר להפסיק לחזור על אותן טעויות ולהתחיל להשתמש באנגלית נכון יותר

יש רגע קטן שמוכר כמעט לכל מי שלומד אנגלית. אתם מתחילים משפט, יודעים בערך מה אתם רוצים לומר, ובאמצע משהו נעצר. האם צריך לומר He work או He works? האם אומרים I am agree או I agree? האם זה in Monday או on Monday? לפעמים אתם אפילו יודעים את התשובה כשאתם רואים אותה כתובה, אבל בזמן שיחה אין מספיק זמן לעצור, לפתוח כלל דקדוקי, לחשוב עליו ולבנות מחדש את המשפט.

זו אחת הסיבות לכך שאנשים יכולים ללמוד אנגלית במשך שנים ועדיין לחזור שוב ושוב על אותן טעויות. הבעיה אינה בהכרח חוסר ידע. לעיתים הידע קיים, אבל הוא אינו זמין מספיק מהר. המוח בוחר בדפוס המוכר ביותר, בתרגום הישיר מעברית או בצורה שנצרבה בעבר. התוצאה יכולה להיות מתסכלת במיוחד: אדם קורא אנגלית לא רע, מבין סדרות, מכיר מאות או אלפי מילים, ובכל זאת כשהוא צריך לענות באנגלית הוא מרגיש כאילו כל מה שלמד נעלם.

טעות באנגלית אינה בהכרח סימן לכך שהתלמיד "לא טוב בשפות". פעמים רבות היא דווקא סימן לכך שהוא כבר מנסה להשתמש בשפה בצורה פעילה. תלמיד שמדבר, כותב, שואל ומנסה להרכיב משפטים יוצר הזדמנויות לטעות — אבל גם הזדמנויות להשתפר. ההבדל המשמעותי הוא בין טעות שחוזרת אוטומטית במשך שנים לבין טעות שמזהים, מבינים, מתרגלים בהקשר אמיתי ובהדרגה מחליפים בצורה נכונה יותר.

לכן רשימה של 500 טעויות באנגלית יכולה להיות שימושית, אבל רק אם לא מתייחסים אליה כמו אל ספר חוקים שצריך לשנן. המטרה אינה לקרוא חמש מאות תיקונים ביום אחד. המטרה היא לזהות אילו עשר, עשרים או שלושים טעויות באמת מאפיינות את האנגלית שלכם, להבין מאיפה הן מגיעות, ולתרגל אותן בתוך דיבור, כתיבה, שאלות, עבודה, לימודים ומצבים אמיתיים.

עבור ילד, אותה טעות יכולה להופיע בזמן הכנת שיעורי בית. אצל נער היא עשויה להופיע בשיחה או במבחן. אצל סטודנט היא תופיע בכתיבה אקדמית. אצל עובד היא עלולה להופיע במייל, בשיחת Teams, בראיון עבודה או כאשר צריך להסביר רעיון לעמית בחו"ל. הצורה הדקדוקית אולי זהה, אבל הדרך הנכונה לתקן אותה אינה בהכרח זהה. כאן בדיוק מתחיל ההבדל בין תיקון כללי לבין לימוד אנגלית בהתאמה אישית.

המדריך שלפניכם בנוי אחרת מרשימת "נכון ולא נכון" רגילה. הוא כולל 500 טעויות שאפשר לזהות ולתקן, אבל גם מסביר כיצד להשתמש בהן כדי לבנות אנגלית פעילה יותר. במקום לרדוף אחר שלמות, המטרה היא להגיע למצב שבו יותר ויותר משפטים נכונים יוצאים באופן טבעי, והטעויות שנותרו כבר אינן מנהלות את השיחה.

הטעות הגדולה ביותר אינה לטעות באנגלית — אלא לא לדעת אילו טעויות חוזרות אצלכם

רוב התלמידים אינם עושים 500 טעויות שונות בכל שבוע. למעשה, אצל כל אדם נוצרת מעין "חתימה לשונית": קבוצה מצומצמת יחסית של טעויות שחוזרות שוב ושוב. אדם אחד משמיט את הסיומת s ב-Present Simple. אדם אחר מתבלבל בין since ל-for. תלמיד שלישי משתמש בתרגומים ישירים מעברית, ואחר מכיר דקדוק היטב אבל מסדר את המילים במשפט בסדר שאינו טבעי באנגלית.

הקושי הוא שתלמידים רבים משקיעים את זמן הלמידה שלהם דווקא בנושאים שאינם הבעיה המרכזית שלהם. הם עושים עוד דף על Past Simple, עוברים לעוד סרטון על Present Perfect או לומדים עוד רשימת מילים, כאשר בפועל שלוש הטעויות שמפריעות להם לדבר נשארות ללא טיפול. כך נוצר מצב מוזר: כמות החומר שלמדו גדלה, אבל איכות השימוש בשפה כמעט אינה משתנה.

תיקון יעיל מתחיל באבחון. לא "מה הרמה שלי באנגלית?" בלבד, אלא שאלות מדויקות יותר: מה קורה לי כשאני מספר על אתמול? האם אני יודע לשאול שאלות בלי לבנות אותן לפי העברית? אילו מילות יחס אני מנחש? האם אני משתמש באותה מילה כללית שוב ושוב? האם כשמתקנים אותי אני מצליח לייצר מיד משפט חדש בצורה הנכונה?

מחקר והדרכה בתחום הוראת השפה עוסקים שנים בשאלה כיצד ומתי נכון לתקן טעויות. בפרק העוסק ב-משוב ותיקון טעויות בלימוד אנגלית של Cambridge מוצגת העובדה שתיקון נחשב חלק טבעי ומרכזי מהוראת שפה, לצד דיון חשוב בכך שתלמידים עלולים להמשיך לבצע שגיאות גם אחרי שכבר תיקנו אותם. המשמעות המעשית פשוטה: עצם אמירת התשובה הנכונה אינה מבטיחה שהדפוס החדש ייכנס לשימוש.

כאשר תלמיד אומר שוב ושוב He go to work at eight והמורה רק אומר בכל פעם goes, ייתכן שהתלמיד ישמע את התיקון אבל לא יבנה הרגל חדש. לעומת זאת, אפשר לעצור לרגע, להוציא מהטעות דפוס, לתרגל שלושה משפטים קצרים — She works, He drives, My father lives — ואז לחזור לשיחה. בהמשך המורה יכול להעלות את אותו מבנה שוב בלי להזכיר לתלמיד את הכלל ולבדוק אם הוא כבר מצליח להשתמש בו בעצמו.

זהו אחד היתרונות הגדולים של שיעור אנגלית אישי. במקום לתקן את מה שכל הכיתה לומדת באותו שבוע, אפשר לבנות "מפת טעויות" של תלמיד אחד. מורה שמקשיב לאורך זמן יכול לזהות שהבעיה אינה רק Past Simple, למשל, אלא שהתלמיד נמנע בכלל מלדבר על העבר מפני שהוא חושש לבחור פועל לא נכון. במקרה כזה הפתרון אינו עוד הסבר ארוך, אלא סדרה של שיחות קצרות שבהן השימוש בעבר הופך בהדרגה להרגל.

טיפ מעשי: במשך שבוע אחד אל תנסו לתקן הכול. פתחו בטלפון רשימה בשם "האנגלית שלי" וכתבו רק טעויות שאתם באמת תופסים את עצמכם עושים. ליד כל טעות כתבו משפט נכון אחד שרלוונטי לחיים שלכם. אחרי שבוע תגלו בדרך כלל שהרשימה הרבה יותר ממוקדת ממה שחשבתם.

איך מתקנים אנגלית בלי להפוך כל שיחה למבחן דקדוק

יש דרך לא טובה לתקן אנגלית: לעצור אדם אחרי כמעט כל מילה. מי שמנסה לדבר ובכל כמה שניות שומע "לא", "טעות", "צריך לומר…" עלול להתחיל לחשוב יותר על המורה מאשר על המסר שלו. הדיבור נעשה איטי, מלא היסוסים, ובמקרים מסוימים התלמיד פשוט מפסיק לקחת סיכונים. מבחינה טכנית הוא אולי מבצע פחות טעויות — אבל בעיקר מפני שהוא אומר פחות.

בקצה השני קיימת גישה שגם היא בעייתית: לא לתקן כמעט שום דבר כדי "לא לפגוע בביטחון". תלמיד יכול ליהנות מאוד מהשיחה, אך להמשיך במשך חודשים עם אותם דפוסים. אם אומרים I am working here since 2022 במשך זמן רב ואף אחד אינו מפנה את תשומת הלב למבנה, הצורה השגויה עלולה להפוך להרגל יציב יותר.

הפתרון נמצא בדרך כלל באמצע. בזמן תרגול שמטרתו שטף, אפשר לאפשר לתלמיד להשלים רעיון ולרשום בצד טעויות מרכזיות. לאחר מכן חוזרים אל שתיים או שלוש מהן. בזמן תרגול שמטרתו דיוק, ניתן לעצור מוקדם יותר, לשאול שאלה מכוונת או לתת לתלמיד הזדמנות לתקן את עצמו. לא כל רגע בשיעור דורש אותה רמת התערבות.

יש גם הבדל בין סוגי טעויות. טעות שמונעת הבנה דורשת בדרך כלל טיפול מהיר יותר. טעות שחוזרת עשרות פעמים ראויה לתשומת לב גם אם היא אינה מפריעה להבין. לעומת זאת, מעידה חד-פעמית של תלמיד שכבר מכיר היטב את הצורה אינה תמיד סיבה לעצור את השיחה. מורה מנוסה מנסה להבין לא רק "האם זה נכון", אלא "מה כדאי לעשות עם זה עכשיו".

לדוגמה, עובד מתרגל הצגה של פרויקט באנגלית. אם בכל פעם שהוא מסביר נתון עוצרים אותו בגלל article קטן, הוא עלול לאבד את הרצף. במקרה כזה אפשר לתת לו להשלים שתי דקות, לרשום מספר נקודות, ואז לעבוד על המשפטים הבעייתיים. לעומת זאת, אם הוא אומר We need to discuss about the budget עשר פעמים, כדאי לעצור ולהפוך את discuss the budget לצירוף שנשלף כיחידה אחת.

בשיעורי אנגלית אונליין אחד על אחד קל במיוחד לשנות את אופי התיקון תוך כדי השיעור. אפשר לנהל שיחה, להשתמש בצ'אט כדי לרשום את הצורה הנכונה בלי לקטוע, לשתף מסמך שבו נשמרות טעויות חוזרות, להקליט תשובה קצרה ולהאזין לה יחד, או לחזור בסוף השיעור לארבעה משפטים שעלו באופן טבעי. ה-CEFR מתייחס גם ל-אינטראקציה מקוונת כחלק משימוש ממשי בשפה, ולא רק כתחליף טכני לכיתה פיזית. עבור תלמידים רבים, סביבת אונליין יכולה להפוך למעבדת שפה מאוד ממוקדת.

טיפ מעשי: בזמן שיחה קבעו לעצמכם מטרה אחת בלבד לדיוק. למשל: היום אני שם לב רק ל-Past Simple. המשיכו לדבר גם אם יש טעויות אחרות. המיקוד המצומצם עוזר למוח להבחין בדפוס מסוים במקום לנסות לשלוט בכל השפה בו-זמנית.

500 טעויות שאפשר לתקן באנגלית — מהבסיס ועד שימוש טבעי יותר בשפה

הרשימה הבאה אינה מבחן. אין צורך לדעת את כל 500 הפריטים, ובוודאי שאין טעם לשנן אותם ברצף. חלק מהטעויות מתאימות למתחילים, אחרות לתלמידים ברמת ביניים, וחלקן מופיעות דווקא אצל אנשים שמדברים אנגלית לא רע אבל רוצים להפוך את השפה שלהם למדויקת וטבעית יותר.

בכל דוגמה תראו תחילה צורה בעייתית ולאחריה צורה תקינה או טבעית יותר. במקרים שבהם קיימות כמה אפשרויות נכונות באנגלית, נבחרה האפשרות הפשוטה והשימושית ביותר. המטרה אינה לטעון שכל ניסוח אחר אסור, אלא לעזור לבנות דפוסים בטוחים לשימוש.

חשוב במיוחד לשים לב לטעויות שמרגישות לכם "מוכרות". אם אתם קוראים דוגמה ואומרים לעצמכם "אני עושה את זה כל הזמן", זו כנראה טעות ששווה להעביר לרשימת התרגול האישית שלכם. לעומת זאת, אין סיבה להשקיע זמן רב בטעות שמעולם לא הופיעה באנגלית שלכם.

חלק מהדוגמאות נובעות מהבדלים בין עברית לאנגלית. בעברית אפשר להשמיט דברים שבאנגלית חייבים להופיע, סדר המילים שונה במצבים מסוימים, מערכת ה-articles פועלת אחרת, ומילות יחס אינן מתורגמות אחת לאחת. לכן תרגום מילולי יכול לייצר משפט שנשמע הגיוני לדובר עברית אבל אינו טבעי באנגלית.

כדאי גם להבדיל בין טעות לבין בחירה סגנונית. אנגלית בריטית ואמריקאית אינן תמיד זהות; גם דוברים ילידיים משתמשים בצורות שונות לפי הקשר, אזור וסגנון. ברשימה התמקדנו בעיקר בדפוסים שקל יחסית ללמד ולהשתמש בהם בבטחה.

אם הרשימה מרגישה גדולה, בחרו קטגוריה אחת. עבדו עליה במשך שבוע או שבועיים, ואז חזרו אליה בתוך שיחה. כך הופכים מאגר של 500 טעויות לתהליך שאפשר באמת לנהל.

1–25: a, an, the וטעויות articles

  1. שגוי: I bought car yesterday. נכון: I bought a car yesterday.
  2. שגוי: She is teacher. נכון: She is a teacher.
  3. שגוי: He is an university student. נכון: He is a university student.
  4. שגוי: It was a interesting lesson. נכון: It was an interesting lesson.
  5. שגוי: I have an dog. נכון: I have a dog.
  6. שגוי: Sun is very strong today. נכון: The sun is very strong today.
  7. שגוי: Please close door. נכון: Please close the door.
  8. שגוי: I went to the home. נכון: I went home.
  9. שגוי: She goes to the work at eight. נכון: She goes to work at eight.
  10. שגוי: My son goes to the school every day. נכון: My son goes to school every day.
  11. שגוי: I like the music. נכון: I like music. כאשר מדברים על מוזיקה באופן כללי.
  12. שגוי: The life is difficult sometimes. נכון: Life is difficult sometimes.
  13. שגוי: The English is important for my job. נכון: English is important for my job.
  14. שגוי: She speaks the Spanish. נכון: She speaks Spanish.
  15. שגוי: I need advice. Give me an advice. נכון: Give me some advice / a piece of advice.
  16. שגוי: He gave me an information. נכון: He gave me some information.
  17. שגוי: She has a good knowledge about marketing. נכון: She has good knowledge of marketing.
  18. שגוי: I had the breakfast at seven. נכון: I had breakfast at seven.
  19. שגוי: We ate a lunch together. נכון: We ate lunch together.
  20. שגוי: He plays piano. נכון: He plays the piano.
  21. שגוי: We visited United Kingdom. נכון: We visited the United Kingdom.
  22. שגוי: She lives in the Israel. נכון: She lives in Israel.
  23. שגוי: I went to Netherlands. נכון: I went to the Netherlands.
  24. שגוי: He is best person for the job. נכון: He is the best person for the job.
  25. שגוי: This is most useful option. נכון: This is the most useful option.

26–50: am, is, are, have ו-have got

  1. שגוי: I happy today. נכון: I am happy today.
  2. שגוי: She tired. נכון: She is tired.
  3. שגוי: They very busy. נכון: They are very busy.
  4. שגוי: My parents is at home. נכון: My parents are at home.
  5. שגוי: The people is friendly. נכון: The people are friendly.
  6. שגוי: The news are good. נכון: The news is good.
  7. שגוי: Mathematics are difficult for me. נכון: Mathematics is difficult for me.
  8. שגוי: There is many reasons. נכון: There are many reasons.
  9. שגוי: There are a problem. נכון: There is a problem.
  10. שגוי: I have 40 years. נכון: I am 40 years old.
  11. שגוי: She has hungry. נכון: She is hungry.
  12. שגוי: I have cold. נכון: I am cold. כאשר הכוונה היא שקר לכם.
  13. שגוי: I am have a meeting. נכון: I have a meeting.
  14. שגוי: He is have two children. נכון: He has two children.
  15. שגוי: Do you have got a car? נכון: Have you got a car? / Do you have a car?
  16. שגוי: I haven't a car. נכון: I haven't got a car / I don't have a car.
  17. שגוי: She don't have time. נכון: She doesn't have time.
  18. שגוי: Are you have time? נכון: Do you have time?
  19. שגוי: Is he have a brother? נכון: Does he have a brother?
  20. שגוי: I am agree. נכון: I agree.
  21. שגוי: I am understand. נכון: I understand.
  22. שגוי: She is know the answer. נכון: She knows the answer.
  23. שגוי: I am believe you. נכון: I believe you.
  24. שגוי: We are need more time. נכון: We need more time.
  25. שגוי: He is want to leave. נכון: He wants to leave.

51–75: Present Simple

  1. שגוי: He work in London. נכון: He works in London.
  2. שגוי: She live near me. נכון: She lives near me.
  3. שגוי: My son play football. נכון: My son plays football.
  4. שגוי: It cost ten pounds. נכון: It costs ten pounds.
  5. שגוי: She study English. נכון: She studies English.
  6. שגוי: He go to work by car. נכון: He goes to work by car.
  7. שגוי: My wife watch TV at night. נכון: My wife watches TV at night.
  8. שגוי: He don't like coffee. נכון: He doesn't like coffee.
  9. שגוי: She doesn't likes coffee. נכון: She doesn't like coffee.
  10. שגוי: Does he works here? נכון: Does he work here?
  11. שגוי: Does she speaks English? נכון: Does she speak English?
  12. שגוי: I am usually wake up at seven. נכון: I usually wake up at seven.
  13. שגוי: I go always by bus. נכון: I always go by bus.
  14. שגוי: He often is late. נכון: He is often late.
  15. שגוי: She never don't eats breakfast. נכון: She never eats breakfast.
  16. שגוי: Every day I am going to work at eight. נכון: Every day I go to work at eight.
  17. שגוי: I am knowing him very well. נכון: I know him very well.
  18. שגוי: I am liking this idea. נכון: I like this idea.
  19. שגוי: I am believing that it's true. נכון: I believe that it's true.
  20. שגוי: This book is belonging to me. נכון: This book belongs to me.
  21. שגוי: I am needing help. נכון: I need help.
  22. שגוי: What means this word? נכון: What does this word mean?
  23. שגוי: How much it costs? נכון: How much does it cost?
  24. שגוי: Where your brother works? נכון: Where does your brother work?
  25. שגוי: How often you exercise? נכון: How often do you exercise?

76–100: Present Continuous

  1. שגוי: I working now. נכון: I am working now.
  2. שגוי: She talking on the phone. נכון: She is talking on the phone.
  3. שגוי: They is waiting outside. נכון: They are waiting outside.
  4. שגוי: He are sleeping. נכון: He is sleeping.
  5. שגוי: I am work now. נכון: I am working now.
  6. שגוי: She is cook dinner. נכון: She is cooking dinner.
  7. שגוי: Are you work today? נכון: Are you working today?
  8. שגוי: Do you working now? נכון: Are you working now?
  9. שגוי: I don't working today. נכון: I'm not working today.
  10. שגוי: She isn't work this week. נכון: She isn't working this week.
  11. שגוי: He is run in the park. נכון: He is running in the park.
  12. שגוי: She is siting here. נכון: She is sitting here.
  13. שגוי: I am make dinner. נכון: I am making dinner.
  14. שגוי: They are come now. נכון: They are coming now.
  15. שגוי: He wearing a blue shirt. נכון: He is wearing a blue shirt.
  16. שגוי: Why you are laughing? נכון: Why are you laughing?
  17. שגוי: What she is doing? נכון: What is she doing?
  18. שגוי: Where they are going? נכון: Where are they going?
  19. שגוי: Who you are talking to? נכון: Who are you talking to?
  20. שגוי: I am wanting to ask something. נכון: I want to ask something.
  21. שגוי: I am remembering now. נכון: I remember now.
  22. שגוי: This is sounding good. נכון: This sounds good.
  23. שגוי: I am seeing what you mean. נכון: I see what you mean.
  24. שגוי: I am having two brothers. נכון: I have two brothers.
  25. שגוי: Are you understanding? נכון: Do you understand?

101–125: Past Simple

  1. שגוי: Yesterday I go to work. נכון: Yesterday I went to work.
  2. שגוי: She come home late. נכון: She came home late.
  3. שגוי: We see him yesterday. נכון: We saw him yesterday.
  4. שגוי: I buy a new phone last week. נכון: I bought a new phone last week.
  5. שגוי: He taked the bus. נכון: He took the bus.
  6. שגוי: She goed home. נכון: She went home.
  7. שגוי: I eated too much. נכון: I ate too much.
  8. שגוי: He writed an email. נכון: He wrote an email.
  9. שגוי: Did you went there? נכון: Did you go there?
  10. שגוי: Did she called you? נכון: Did she call you?
  11. שגוי: I didn't went. נכון: I didn't go.
  12. שגוי: He didn't knew. נכון: He didn't know.
  13. שגוי: Where did you went? נכון: Where did you go?
  14. שגוי: What did she said? נכון: What did she say?
  15. שגוי: We was tired. נכון: We were tired.
  16. שגוי: They was at home. נכון: They were at home.
  17. שגוי: I were late. נכון: I was late.
  18. שגוי: Was you there? נכון: Were you there?
  19. שגוי: I didn't was ready. נכון: I wasn't ready.
  20. שגוי: She didn't was happy. נכון: She wasn't happy.
  21. שגוי: Last year I have visited London. נכון: Last year I visited London.
  22. שגוי: Yesterday I have finished the report. נכון: Yesterday I finished the report.
  23. שגוי: Two days ago we have met. נכון: We met two days ago.
  24. שגוי: When I was child… נכון: When I was a child…
  25. שגוי: I born in 1990. נכון: I was born in 1990.

126–150: Present Perfect

  1. שגוי: I have seen him yesterday. נכון: I saw him yesterday.
  2. שגוי: I live here since 2020. נכון: I have lived here since 2020.
  3. שגוי: I am living here since 2020. נכון: I have been living here since 2020.
  4. שגוי: We know each other for ten years. נכון: We have known each other for ten years.
  5. שגוי: She works here since May. נכון: She has worked here since May.
  6. שגוי: I haven't seen him since three weeks. נכון: I haven't seen him for three weeks.
  7. שגוי: I've lived here for 2019. נכון: I've lived here since 2019.
  8. שגוי: Did you ever visit Italy? נכון: Have you ever visited Italy?
  9. שגוי: I never was in Scotland. נכון: I've never been to Scotland.
  10. שגוי: I have went there. נכון: I have gone there.
  11. שגוי: She has wrote the email. נכון: She has written the email.
  12. שגוי: He has took my seat. נכון: He has taken my seat.
  13. שגוי: We have saw that film. נכון: We have seen that film.
  14. שגוי: Have you ate yet? נכון: Have you eaten yet?
  15. שגוי: I didn't finish yet. נכון: I haven't finished yet.
  16. שגוי: I have already finish. נכון: I have already finished.
  17. שגוי: She just left. נכון: She has just left. בצורת Present Perfect המקובלת במיוחד באנגלית בריטית.
  18. שגוי: I have been to London last year. נכון: I went to London last year.
  19. שגוי: How long do you live here? נכון: How long have you lived here?
  20. שגוי: How long are you working here? נכון: How long have you been working here?
  21. שגוי: I have known him since five years. נכון: I have known him for five years.
  22. שגוי: This is the first time I see it. נכון: This is the first time I've seen it.
  23. שגוי: It's the best film I ever saw. נכון: It's the best film I've ever seen.
  24. שגוי: He has gone to Paris and he's back now. נכון: He has been to Paris and he's back now.
  25. שגוי: I didn't see her for years. נכון: I haven't seen her for years.

151–175: עתיד, will, going to ומודאלים

  1. שגוי: I will to call you. נכון: I will call you.
  2. שגוי: She will goes tomorrow. נכון: She will go tomorrow.
  3. שגוי: I won't to be late. נכון: I won't be late.
  4. שגוי: Will you can come? נכון: Will you be able to come?
  5. שגוי: I going to call him. נכון: I'm going to call him.
  6. שגוי: She is going call later. נכון: She is going to call later.
  7. שגוי: We going to travel next week. נכון: We're going to travel next week.
  8. שגוי: When I will arrive, I'll call you. נכון: When I arrive, I'll call you.
  9. שגוי: If it will rain, we'll stay home. נכון: If it rains, we'll stay home.
  10. שגוי: I'll tell you when I will know. נכון: I'll tell you when I know.
  11. שגוי: I can to help you. נכון: I can help you.
  12. שגוי: She can speaks English. נכון: She can speak English.
  13. שגוי: He can't to come. נכון: He can't come.
  14. שגוי: Do you can help me? נכון: Can you help me?
  15. שגוי: I must to leave. נכון: I must leave.
  16. שגוי: You should to try. נכון: You should try.
  17. שגוי: He might comes later. נכון: He might come later.
  18. שגוי: She musts work today. נכון: She must work today.
  19. שגוי: I should have went. נכון: I should have gone.
  20. שגוי: You could have told to me. נכון: You could have told me.
  21. שגוי: I would like that you help me. נכון: I would like you to help me.
  22. שגוי: I prefer stay home. נכון: I prefer to stay home / I prefer staying home.
  23. שגוי: I'd rather to wait. נכון: I'd rather wait.
  24. שגוי: We may to need more time. נכון: We may need more time.
  25. שגוי: I hope it will not rains. נכון: I hope it won't rain.

176–200: שאלות ושלילה

  1. שגוי: You like coffee? נכון: Do you like coffee?
  2. שגוי: She works here? נכון: Does she work here?
  3. שגוי: Where you live? נכון: Where do you live?
  4. שגוי: Where he lives? נכון: Where does he live?
  5. שגוי: What you want? נכון: What do you want?
  6. שגוי: What she wants? נכון: What does she want?
  7. שגוי: Why you didn't call? נכון: Why didn't you call?
  8. שגוי: When you will arrive? נכון: When will you arrive?
  9. שגוי: Where is he works? נכון: Where does he work?
  10. שגוי: What does he is doing? נכון: What is he doing?
  11. שגוי: Do you are ready? נכון: Are you ready?
  12. שגוי: Does she is at home? נכון: Is she at home?
  13. שגוי: I no understand. נכון: I don't understand.
  14. שגוי: She not like it. נכון: She doesn't like it.
  15. שגוי: We not ready. נכון: We aren't ready.
  16. שגוי: I don't can come. נכון: I can't come.
  17. שגוי: He doesn't can drive. נכון: He can't drive.
  18. שגוי: I didn't understand nothing. נכון: I didn't understand anything.
  19. שגוי: She doesn't know nobody. נכון: She doesn't know anybody.
  20. שגוי: We don't need no help. נכון: We don't need any help.
  21. שגוי: Tell me where is the station. נכון: Tell me where the station is.
  22. שגוי: Do you know what time does it start? נכון: Do you know what time it starts?
  23. שגוי: Can you tell me where does he live? נכון: Can you tell me where he lives?
  24. שגוי: I wonder why did she leave. נכון: I wonder why she left.
  25. שגוי: Do you know who is she? נכון: Do you know who she is?

201–225: התאמה בין נושא לפועל

  1. שגוי: Everyone are ready. נכון: Everyone is ready.
  2. שגוי: Somebody have called. נכון: Somebody has called.
  3. שגוי: Nobody know the answer. נכון: Nobody knows the answer.
  4. שגוי: Each student have a book. נכון: Each student has a book.
  5. שגוי: Every child need support. נכון: Every child needs support.
  6. שגוי: One of my friends live in London. נכון: One of my friends lives in London.
  7. שגוי: The list of questions are long. נכון: The list of questions is long.
  8. שגוי: My brother and sister is coming. נכון: My brother and sister are coming.
  9. שגוי: There is two people outside. נכון: There are two people outside.
  10. שגוי: The children is playing. נכון: The children are playing.
  11. שגוי: The men is waiting. נכון: The men are waiting.
  12. שגוי: The woman are here. נכון: The women are here.
  13. שגוי: This people are friendly. נכון: These people are friendly.
  14. שגוי: These information is useful. נכון: This information is useful.
  15. שגוי: The furniture are expensive. נכון: The furniture is expensive.
  16. שגוי: My luggage are heavy. נכון: My luggage is heavy.
  17. שגוי: The equipment are new. נכון: The equipment is new.
  18. שגוי: Your advice are helpful. נכון: Your advice is helpful.
  19. שגוי: The police is here. נכון: The police are here.
  20. שגוי: My family are very large. נכון: My family is very large. כאשר מתייחסים למשפחה כיחידה אחת.
  21. שגוי: Ten pounds are enough. נכון: Ten pounds is enough. כאשר מדובר בסכום אחד.
  22. שגוי: Two hours are too long. נכון: Two hours is too long. כאשר התקופה נתפסת כיחידה אחת.
  23. שגוי: Neither answer are correct. נכון: Neither answer is correct.
  24. שגוי: Either option work. נכון: Either option works.
  25. שגוי: Everything look fine. נכון: Everything looks fine.

226–250: כינויי גוף ושייכות

  1. שגוי: Me and John went out. נכון: John and I went out.
  2. שגוי: Him works with me. נכון: He works with me.
  3. שגוי: Her is my manager. נכון: She is my manager.
  4. שגוי: I spoke with she. נכון: I spoke with her.
  5. שגוי: Give it to he. נכון: Give it to him.
  6. שגוי: This is mine book. נכון: This is my book.
  7. שגוי: That car is her. נכון: That car is hers.
  8. שגוי: Is this your? נכון: Is this yours?
  9. שגוי: Their house is bigger than our. נכון: Their house is bigger than ours.
  10. שגוי: The company changed it's policy. נכון: The company changed its policy.
  11. שגוי: Its raining. נכון: It's raining.
  12. שגוי: The dog hurt it's leg. נכון: The dog hurt its leg.
  13. שגוי: This is the book of David. טבעי יותר: This is David's book.
  14. שגוי: The car of my brother. טבעי יותר: My brother's car.
  15. שגוי: A friend of me. נכון: A friend of mine.
  16. שגוי: She did it by her. נכון: She did it by herself.
  17. שגוי: I made it by me. נכון: I made it by myself.
  18. שגוי: They enjoyed very much. נכון: They enjoyed themselves very much.
  19. שגוי: We enjoyed in the party. נכון: We enjoyed the party / We enjoyed ourselves at the party.
  20. שגוי: He introduced him. נכון: He introduced himself. כאשר הוא הציג את עצמו.
  21. שגוי: Between you and I. נכון: Between you and me.
  22. שגוי: She gave John and I a lift. נכון: She gave John and me a lift.
  23. שגוי: This are my keys. נכון: These are my keys.
  24. שגוי: Those is expensive. נכון: Those are expensive.
  25. שגוי: I like this ones. נכון: I like these ones.

251–275: שמות עצם, ספירה וכמויות

  1. שגוי: informations. נכון: information.
  2. שגוי: advices. נכון: advice.
  3. שגוי: furnitures. נכון: furniture.
  4. שגוי: equipments. נכון: equipment.
  5. שגוי: luggages. נכון: luggage.
  6. שגוי: homeworks. נכון: homework.
  7. שגוי: researches. נכון בדרך כלל: research. כאשר מתייחסים לתחום או למחקר באופן כללי.
  8. שגוי: traffics. נכון: traffic.
  9. שגוי: many money. נכון: much money / a lot of money.
  10. שגוי: much people. נכון: many people.
  11. שגוי: much cars. נכון: many cars.
  12. שגוי: many time. נכון: much time.
  13. שגוי: less people. מדויק יותר: fewer people.
  14. שגוי: fewer money. נכון: less money.
  15. שגוי: a few water. נכון: a little water.
  16. שגוי: a little friends. נכון: a few friends.
  17. שגוי: I have few time. נכון: I have little time.
  18. שגוי: There aren't much chairs. נכון: There aren't many chairs.
  19. שגוי: How much people came? נכון: How many people came?
  20. שגוי: How many money do you need? נכון: How much money do you need?
  21. שגוי: I need some informations. נכון: I need some information.
  22. שגוי: Can you give me an advice? נכון: Can you give me some advice?
  23. שגוי: I bought two breads. נכון: I bought two loaves of bread.
  24. שגוי: We need three waters. נכון בהקשר כללי: We need three bottles/glasses of water.
  25. שגוי: I have a good news. נכון: I have some good news.

276–300: מילות יחס של זמן ומקום

  1. שגוי: in Monday. נכון: on Monday.
  2. שגוי: at Monday morning. נכון: on Monday morning.
  3. שגוי: in 8 o'clock. נכון: at 8 o'clock.
  4. שגוי: on July. נכון: in July.
  5. שגוי: at 2026. נכון: in 2026.
  6. שגוי: in the weekend. נכון באנגלית בריטית נפוצה: at the weekend.
  7. שגוי: in night. נכון: at night.
  8. שגוי: at the morning. נכון: in the morning.
  9. שגוי: at the afternoon. נכון: in the afternoon.
  10. שגוי: in Christmas. נכון: at Christmas. כאשר מתייחסים לתקופת החג.
  11. שגוי: I arrived to London. נכון: I arrived in London.
  12. שגוי: I arrived to the station. נכון: I arrived at the station.
  13. שגוי: I arrived to home. נכון: I arrived home.
  14. שגוי: She is in home. נכון: She is at home.
  15. שגוי: I'm going to home. נכון: I'm going home.
  16. שגוי: He is on the bus stop. נכון: He is at the bus stop.
  17. שגוי: I'm waiting in the station. נכון בדרך כלל: I'm waiting at the station.
  18. שגוי: She is in the bus. נכון: She is on the bus.
  19. שגוי: We travelled in train. נכון: We travelled by train.
  20. שגוי: I came with car. נכון: I came by car.
  21. שגוי: He went by foot. נכון: He went on foot.
  22. שגוי: The shop is in the left. נכון: The shop is on the left.
  23. שגוי: The picture is in the wall. נכון: The picture is on the wall.
  24. שגוי: He sat in the table. נכון: He sat at the table.
  25. שגוי: I'll meet you in the entrance. נכון: I'll meet you at the entrance.

301–325: פעלים ומילות יחס שמגיעים יחד

  1. שגוי: listen music. נכון: listen to music.
  2. שגוי: wait the bus. נכון: wait for the bus.
  3. שגוי: ask to him. נכון: ask him.
  4. שגוי: answer to the question. נכון: answer the question.
  5. שגוי: discuss about the problem. נכון: discuss the problem.
  6. שגוי: explain me the problem. נכון: explain the problem to me.
  7. שגוי: tell to me. נכון: tell me.
  8. שגוי: say me the answer. נכון: tell me the answer.
  9. שגוי: say to me the answer. טבעי יותר: tell me the answer.
  10. שגוי: depend of. נכון: depend on.
  11. שגוי: interested on. נכון: interested in.
  12. שגוי: good in English. נכון: good at English.
  13. שגוי: afraid from dogs. נכון: afraid of dogs.
  14. שגוי: married with. נכון: married to.
  15. שגוי: responsible of. נכון: responsible for.
  16. שגוי: similar with. נכון: similar to.
  17. שגוי: different than. נפוץ ובטוח: different from.
  18. שגוי: belong for me. נכון: belong to me.
  19. שגוי: pay on the ticket. נכון: pay for the ticket.
  20. שגוי: look on this. נכון: look at this.
  21. שגוי: search a job. נכון בדרך כלל: search for a job / look for a job.
  22. שגוי: participate to the meeting. נכון: participate in the meeting.
  23. שגוי: concentrate in. נכון: concentrate on.
  24. שגוי: apologize about being late. נכון: apologize for being late.
  25. שגוי: complain for the service. נכון: complain about the service.

326–350: תארים, תוארי פועל והשוואות

  1. שגוי: She speaks English good. נכון: She speaks English well.
  2. שגוי: He drives very careful. נכון: He drives very carefully.
  3. שגוי: She is a beautifully singer. נכון: She is a beautiful singer.
  4. שגוי: It was really beautifully. נכון: It was really beautiful.
  5. שגוי: I feel badly today. נכון בדרך כלל: I feel bad today.
  6. שגוי: He works hardly. נכון אם הכוונה "עובד קשה": He works hard.
  7. שגוי: I arrived lately. נכון אם הכוונה "הגעתי מאוחר": I arrived late.
  8. שגוי: It's more easier. נכון: It's easier.
  9. שגוי: She is more taller than me. נכון: She is taller than me.
  10. שגוי: This is more better. נכון: This is better.
  11. שגוי: He is the most fastest. נכון: He is the fastest.
  12. שגוי: My car is more cheap. נכון: My car is cheaper.
  13. שגוי: This task is difficulter. נכון: This task is more difficult.
  14. שגוי: She is beautifuller. נכון: She is more beautiful.
  15. שגוי: He's as taller as me. נכון: He's as tall as me.
  16. שגוי: This isn't as expensive than that. נכון: This isn't as expensive as that.
  17. שגוי: My English is getting more good. נכון: My English is getting better.
  18. שגוי: Yesterday was more bad. נכון: Yesterday was worse.
  19. שגוי: He's the baddest player. נכון: He's the worst player.
  20. שגוי: I'm very interesting in English. נכון: I'm very interested in English.
  21. שגוי: The lesson was bored. נכון: The lesson was boring.
  22. שגוי: I was very boring. נכון אם הכוונה "השתעממתי": I was very bored.
  23. שגוי: The news was surprised. נכון: The news was surprising.
  24. שגוי: I was very surprising. נכון: I was very surprised.
  25. שגוי: This explanation is confused. נכון: This explanation is confusing.

351–375: סדר מילים ומשפטים שנשמעים "מתורגמים"

  1. שגוי: I like very much this book. נכון: I like this book very much.
  2. שגוי: She speaks very well English. נכון: She speaks English very well.
  3. שגוי: I every day go there. טבעי יותר: I go there every day.
  4. שגוי: He goes to work usually by car. טבעי יותר: He usually goes to work by car.
  5. שגוי: I don't know where is he. נכון: I don't know where he is.
  6. שגוי: Tell me what do you think. נכון: Tell me what you think.
  7. שגוי: I don't remember where did I put it. נכון: I don't remember where I put it.
  8. שגוי: She asked me where was I. נכון: She asked me where I was.
  9. שגוי: I want that you come. נכון: I want you to come.
  10. שגוי: She wants that he calls. נכון: She wants him to call.
  11. שגוי: I need that you help me. טבעי יותר: I need you to help me.
  12. שגוי: He made me to laugh. נכון: He made me laugh.
  13. שגוי: She let me to go. נכון: She let me go.
  14. שגוי: I saw him to leave. נכון: I saw him leave / leaving.
  15. שגוי: I have enough not time. נכון: I don't have enough time.
  16. שגוי: It's enough big. נכון: It's big enough.
  17. שגוי: I have a red big car. טבעי יותר: I have a big red car.
  18. שגוי: She bought shoes new. נכון: She bought new shoes.
  19. שגוי: I met yesterday him. נכון: I met him yesterday.
  20. שגוי: Please explain again me. נכון: Please explain it to me again.
  21. שגוי: I sent yesterday to him the file. טבעי יותר: I sent him the file yesterday.
  22. שגוי: Here is coming the bus. טבעי יותר: Here comes the bus.
  23. שגוי: Only I wanted to help. אם הכוונה "רק רציתי לעזור": I only wanted to help.
  24. שגוי: I also don't know. טבעי יותר: I don't know either.
  25. שגוי: He too didn't come. טבעי יותר: He didn't come either.

376–400: בחירת מילים וצירופים טבעיים

  1. שגוי: make a mistake? דווקא נכון: make a mistake, לא do a mistake.
  2. שגוי: make homework. נכון: do homework.
  3. שגוי: do a decision. נכון: make a decision.
  4. שגוי: do progress. נכון: make progress.
  5. שגוי: make exercise. נכון: do exercise / do an exercise, לפי ההקשר.
  6. שגוי: make a shower. נכון: take a shower / have a shower.
  7. שגוי: do a photo. נכון: take a photo.
  8. שגוי: take a decision. באנגלית כללית טבעי יותר: make a decision.
  9. שגוי: give an exam. אם אתם הנבחנים: take an exam / sit an exam.
  10. שגוי: pass an exam כשהכוונה רק להיבחן. נכון: take an exam; pass פירושו לעבור בהצלחה.
  11. שגוי: learn me English. נכון: teach me English.
  12. שגוי: I teach English every day from an app. נכון אם אתם התלמידים: I learn/study English every day using an app.
  13. שגוי: borrow me your pen. נכון: lend me your pen.
  14. שגוי: Can you borrow me £10? נכון: Can you lend me £10?
  15. שגוי: I lent £10 from him. נכון: I borrowed £10 from him.
  16. שגוי: I lost the bus. נכון: I missed the bus.
  17. שגוי: I missed my keys. נכון אם אינכם מוצאים אותן: I lost my keys.
  18. שגוי: I won him in tennis. נכון: I beat him at tennis.
  19. שגוי: We beat the match. נכון: We won the match.
  20. שגוי: I said him. נכון: I told him.
  21. שגוי: He told that he was tired. נכון: He said that he was tired.
  22. שגוי: Look this movie. נכון: Watch this movie.
  23. שגוי: I watched him in the street. אם הכוונה שראיתם אותו לרגע: I saw him in the street.
  24. שגוי: Hear me! אם הכוונה "תקשיב לי": Listen to me!
  25. שגוי: I listened a strange noise. נכון: I heard a strange noise.

401–425: תרגום ישיר מעברית לאנגלית

  1. שגוי: I am in pressure. טבעי: I'm under pressure / I'm stressed.
  2. שגוי: I have pressure at work. טבעי: I'm under a lot of pressure at work.
  3. שגוי: I did a mistake. נכון: I made a mistake.
  4. שגוי: I opened the computer. טבעי: I turned on the computer.
  5. שגוי: Close the light. נכון: Turn off the light.
  6. שגוי: Open the light. נכון: Turn on the light.
  7. שגוי: I closed the phone. לפי הכוונה: I turned off the phone / ended the call.
  8. שגוי: I am doing sport. טבעי יותר: I exercise / I play sport.
  9. שגוי: I have a question to you. טבעי: I have a question for you.
  10. שגוי: I have what to do. טבעי: I have things to do / I have plenty to do.
  11. שגוי: I don't have what to say. טבעי: I don't know what to say / I have nothing to say.
  12. שגוי: I am coming in five minutes, כאשר אתם יוצאים מהמקום. נכון: I'm leaving in five minutes.
  13. שגוי: I return home at six. בשיחה יומיומית טבעי יותר: I get home at six / I go back home at six.
  14. שגוי: It doesn't matter me. נכון: It doesn't matter to me.
  15. שגוי: It's not comfortable for me to speak. לעיתים טבעי יותר: I don't feel comfortable speaking.
  16. שגוי: I don't succeed to understand. טבעי: I can't understand / I don't manage to understand.
  17. שגוי: I succeeded to finish. נכון: I managed to finish / I succeeded in finishing.
  18. שגוי: I am used to work late. נכון: I am used to working late.
  19. שגוי: I used to working late. נכון: I used to work late.
  20. שגוי: I am here from two hours. נכון: I've been here for two hours.
  21. שגוי: I know him from five years. נכון: I've known him for five years.
  22. שגוי: I wait you. נכון: I'm waiting for you.
  23. שגוי: I am thinking what to do. טבעי יותר: I'm thinking about what to do.
  24. שגוי: What you say? נכון: What do you say? / What are you saying? לפי ההקשר.
  25. שגוי: It's not so critical. באנגלית יומיומית לעיתים טבעי יותר: It's not that serious / It's not a big issue.

426–450: אנגלית לעבודה, מיילים ופגישות

  1. שגוי: I send you the file yesterday. נכון: I sent you the file yesterday.
  2. שגוי: I am sending you yesterday. נכון: I sent it to you yesterday.
  3. שגוי: Please find attach. נכון: Please find the attached file / I've attached the file.
  4. שגוי: I attached you the document. נכון: I attached the document / I've attached the document for you.
  5. שגוי: I'm waiting your reply. נכון: I'm waiting for your reply.
  6. שגוי: I look forward to hear from you. נכון: I look forward to hearing from you.
  7. שגוי: Thank you for your respond. נכון: Thank you for your response.
  8. שגוי: Thank you for reply me. נכון: Thank you for replying to me.
  9. שגוי: We need to discuss about it. נכון: We need to discuss it.
  10. שגוי: Let's make a meeting. טבעי: Let's arrange/schedule a meeting.
  11. שגוי: We have a meeting in Monday. נכון: We have a meeting on Monday.
  12. שגוי: Can we move the meeting in 3 p.m.? נכון: Can we move the meeting to 3 p.m.?
  13. שגוי: I'm responsible on the project. נכון: I'm responsible for the project.
  14. שגוי: I'm working in this project. נכון בדרך כלל: I'm working on this project.
  15. שגוי: We are working about a solution. נכון: We are working on a solution.
  16. שגוי: I need to update you about that we changed the date. טבעי: I need to let you know that we changed the date.
  17. שגוי: I will update when I know. טבעי: I'll update you when I know more.
  18. שגוי: The client didn't answered. נכון: The client didn't answer.
  19. שגוי: We didn't received approval. נכון: We didn't receive approval.
  20. שגוי: The project is delay. נכון: The project is delayed.
  21. שגוי: We have a delay of two dayses. נכון: We have a two-day delay.
  22. שגוי: I work here from 2021. נכון: I've worked here since 2021.
  23. שגוי: I have experience of five years in sales. טבעי: I have five years of experience in sales.
  24. שגוי: My job is to manage on the team. נכון: My job is to manage the team.
  25. שגוי: I'm agree with your suggestion. נכון: I agree with your suggestion.

451–475: הגייה, הטעמה ודיבור ברור יותר

  1. טעות: לבטא את ה-k ב-know. נכון: ה-k שקט.
  2. טעות: לבטא את ה-w ב-write. נכון: ה-w שקט.
  3. טעות: לבטא את ה-b בסוף comb. נכון: ה-b שקט.
  4. טעות: לבטא את ה-l ב-walk באופן מלא. נכון: באנגלית תקנית נפוצה ה-l אינה נשמעת.
  5. טעות: לבטא את ה-t ב-listen. נכון: ה-t שקטה.
  6. טעות: לבטא Wednesday לפי כל האותיות. נכון: ההגייה מקוצרת משמעותית ואינה משקפת כל אות בכתיב.
  7. טעות: לבטא comfortable כאילו יש ארבע הברות ברורות תמיד. טבעי יותר: בדיבור נפוץ ההגייה מתקצרת.
  8. טעות: להטעים את ההברה השנייה ב-TAble. נכון: ההטעמה בתחילת המילה.
  9. טעות: לומר pho-TO-graph. נכון: PHO-to-graph.
  10. טעות: להשתמש באותה הטעמה ב-photograph וב-photography. נכון: מיקום ההטעמה משתנה.
  11. טעות: לבטא vegetable כאילו כל אות יוצרת הברה נפרדת. נכון: בדיבור טבעי מספר ההברות מצטמצם.
  12. טעות: להוסיף תנועה לפני s במילים כמו school. מטרה: להתחיל ישירות בצירוף /sk/.
  13. טעות: להוסיף תנועה בסוף work. מטרה: לסיים בעיצור המתאים ללא הברה נוספת.
  14. טעות: להפוך תמיד think ל-sink. מטרה: לתרגל את הצליל /θ/.
  15. טעות: להפוך תמיד this ל-zis או dis. מטרה: לתרגל את /ð/ בהקשר.
  16. טעות: לא להבדיל בין ship ל-sheep. מטרה: לשמוע ולהפיק את ההבדל בין התנועות.
  17. טעות: לא להבדיל בין live ל-leave. מטרה: לתרגל זוגות מינימליים בהקשר.
  18. טעות: לא להבדיל בין full ל-fool. מטרה: לתרגל אורך ואיכות תנועה.
  19. טעות: לבטא את הסיומת -ed תמיד באותה צורה. נכון: היא יכולה להישמע /t/, /d/ או /ɪd/ בהתאם למילה.
  20. טעות: לבטא את ה-s בסוף כל מילה באותה צורה. נכון: סיומות רבים ו-third person יכולות להישמע /s/, /z/ או /ɪz/.
  21. טעות: להדגיש כל מילה במשפט באותה עוצמה. טבעי יותר: להבליט מילות תוכן חשובות.
  22. טעות: לעצור אחרי כל מילה. מטרה: לעבוד על קבוצות משמעות קצרות.
  23. טעות: לחשוב שמבטא חייב להיעלם. מטרה טובה יותר: דיבור ברור שקל להבין.
  24. טעות: לתרגל מילה קשה רק בעיניים. נכון יותר: לשמוע, לחקות ולהשתמש בה בתוך משפט.
  25. טעות: למדוד הגייה לפי "כמה אני נשמע ילידי". יעיל יותר: לבדוק האם המאזין מבין בקלות והאם המילה מובחנת ממילים דומות.

476–500: כתיב, פיסוק וצורות שנראות דומות

  1. שגוי: recieve. נכון: receive.
  2. שגוי: seperate. נכון: separate.
  3. שגוי: definately. נכון: definitely.
  4. שגוי: accomodation. נכון: accommodation.
  5. שגוי: occured. נכון: occurred.
  6. שגוי: begining. נכון: beginning.
  7. שגוי: untill. נכון: until.
  8. שגוי: wich. נכון: which.
  9. שגוי: becouse. נכון: because.
  10. שגוי: tommorow. נכון: tomorrow.
  11. שגוי: I dont know. נכון: I don't know.
  12. שגוי: cant. נכון: can't.
  13. שגוי: Im ready. נכון: I'm ready.
  14. שגוי: Your welcome. נכון: You're welcome.
  15. שגוי: Your going to like it. נכון: You're going to like it.
  16. שגוי: Their coming later. נכון: They're coming later.
  17. שגוי: Put it over they're. נכון: Put it over there.
  18. שגוי: Its a good idea. נכון: It's a good idea.
  19. שגוי: The company changed it's name. נכון: The company changed its name.
  20. שגוי: I have to books. נכון: I have two books.
  21. שגוי: I want too go. נכון: I want to go.
  22. שגוי: It's to expensive. נכון: It's too expensive.
  23. שגוי: I don't know weather he'll come. נכון: I don't know whether he'll come.
  24. שגוי: The weather or not we go depends on him. נכון: Whether or not we go depends on him.
  25. שגוי: Lets start. נכון: Let's start.

למה קריאת 500 תיקונים עדיין לא מספיקה כדי לשנות את האנגלית שלכם

אפשר לעבור על הרשימה כולה ולהרגיש שהכול ברור. כאשר המשפט השגוי והמשפט הנכון נמצאים זה ליד זה, ההבדל נראה כמעט מובן מאליו. אבל זיהוי אינו זהה לשליפה. יש מרחק משמעותי בין "אני יודע לזהות את התשובה" לבין "אני אומר אותה בזמן אמת בלי לעצור". המרחק הזה הוא בדיוק המקום שבו תלמידים רבים נתקעים.

נניח שאתם יודעים היטב שאחרי doesn't צריך להגיע פועל בסיסי. בתרגיל תבחרו בלי בעיה ב-doesn't work. אבל בשיחה על מקום העבודה, כאשר אתם חושבים בו-זמנית על התוכן, המילים, ההגייה והתגובה של האדם שמולכם, פתאום יוצא doesn't works. זה לא אומר שלא למדתם את הכלל. זה אומר שהצורה המתוקנת עדיין לא הפכה להרגל מספיק נגיש.

אחת הטעויות הנפוצות בלמידה עצמית היא להגיב לכך בעוד ידע. רואים טעות, מחפשים הסבר, צופים בעוד סרטון וממשיכים הלאה. אלא שהבעיה אינה תמיד מחסור בהסבר. לפעמים חסרות עשרים הזדמנויות להשתמש באותו מבנה בתוך שאלות אמיתיות, תשובות, סיפור, שיחה ותיקון עצמי.

לכן שיעור פרטי באנגלית בזום יכול לעבוד בצורה שונה מאוד משיעור המבוסס על מעבר שיטתי בחוברת. נניח שהמורה מזהה שתלמיד אומר people is, people wants ו-people doesn't. במקום להתייחס לשלוש טעויות נפרדות, אפשר לזהות את הדפוס: המילה people נתפסת אצל התלמיד בטעות כיחיד. מכאן בונים תרגול ממוקד עד שהצירוף people are / people want / people don't הופך מוכר יותר.

השלב הבא הוא העברה. אם התלמיד הצליח בתרגיל אך לא משתמש בצורה בשיחה, המורה משנה את המשימה. אפשר לדבר על אנשים בעבודה, על תיירים, על לקוחות, על בני משפחה או על אנשים בישראל. בכל פעם המבנה מופיע בתוך תוכן חדש. כך המוח לומד שהכלל אינו שייך לעמוד מסוים בחוברת אלא לשפה עצמה.

זו גם הסיבה שכדאי לעבוד בקבוצות קטנות של טעויות. חמישה תיקונים שנכנסו לדיבור שווים יותר מחמישים תיקונים שנקראו ונשכחו. תלמיד שמנסה לתקן הכול עלול להרגיש שכל משפט שלו מסוכן. תלמיד שמקבל מיקוד ברור יודע מה לחפש ומתחיל לחוות הצלחות קטנות.

טיפ מעשי: בחרו חמישה סעיפים מהרשימה. לכל אחד כתבו שלושה משפטים אמיתיים על עצמכם. למחרת אל תקראו את המשפטים; נסו לומר אותם מהזיכרון. ביום השלישי הפכו כל משפט לשאלה. כך אתם כבר עוברים מזיהוי לשימוש.

איך מורה פרטי יכול להפוך טעויות אקראיות למפת לימוד אישית

כשאדם אומר "האנגלית שלי לא טובה", המשפט הזה רחב מדי מכדי לבנות ממנו תכנית. ייתכן שהוא קורא ברמה גבוהה אך מתקשה בדיבור. ייתכן שהוא מדבר בחופשיות אך עושה הרבה טעויות בסיסיות. ייתכן שיש לו אוצר מילים מקצועי מצוין, אבל בשיחת חולין הוא נתקע. אצל ילד יכול להיות פער בין החומר בבית הספר לבין היכולת שלו להבין הוראות. אצל נער הבעיה יכולה להיות ביטחון. אצל מבוגר שחזר ללמוד אחרי עשרים שנה, הבעיה הראשונה היא לפעמים בכלל להאמין שהוא עדיין מסוגל ללמוד.

בשיעור אנגלית אישי אפשר להפוך את ההגדרה הכללית הזאת לנתונים שימושיים. המורה שומע כיצד התלמיד מספר על עצמו, בודק איך הוא שואל שאלות, מבקש ממנו לקרוא קטע קצר, בוחן אילו מילים חסרות ומקשיב לדרך שבה הוא מגיב כאשר אינו מבין. בתוך זמן קצר מתחילה להיווצר תמונה הרבה יותר מדויקת.

העניין החשוב אינו רק לסמן חולשות. מורה טוב מחפש גם מה כבר עובד. אם לתלמיד יש אוצר מילים עשיר אבל מבנה משפט חלש, אין צורך להחזיר אותו לתכנית של מתחילים. אם תלמידה מבינה דקדוק מצוין אך חוששת לפתוח את הפה, שיעור שמוקדש בעיקר להסברים על זמנים עלול להחמיר את הבעיה במקום לפתור אותה.

מפת טעויות אישית יכולה לכלול ארבע רמות. הראשונה היא טעויות שמפריעות להבין. השנייה היא טעויות שחוזרות בתדירות גבוהה. השלישית היא טעויות שמגבילות את התלמיד במצבים חשובים לו — למשל ראיון עבודה או שיחה עם לקוח. הרביעית היא דיוק מתקדם יותר, שאפשר לטפל בו לאחר שהדיבור כבר יציב יותר. סדר העדיפויות הזה מונע מהלימוד להפוך למרדף אינסופי אחר כל פרט קטן.

ניקח לדוגמה אדם שצריך אנגלית לעבודה. הוא אומר I am responsible on…, מתקשה להסביר מה עשה בפרויקט קודם ונמנע משאלות המשך בפגישה. שלושת הדברים האלה מייצרים מסלול ברור: צירופים מקצועיים, דיבור על ניסיון בעבר, ומבנים לשאלות. אין סיבה להתחיל דווקא מפרק אקראי בספר.

בשיעורי אנגלית אונליין קל גם לשמור את המפה לאורך זמן. משפטים מתוקנים יכולים להישמר במסמך, בצ'אט או במחברת דיגיטלית. מדי כמה שבועות חוזרים לדוגמאות ישנות ובודקים מה נעלם, מה עדיין מופיע ומה חדש. כך התלמיד רואה שתהליך הלמידה אינו תחושה בלבד.

טיפ מעשי: חלקו דף לשלוש עמודות: "אני עושה הרבה", "לפעמים", "כבר תיקנתי". העבירו טעויות בין העמודות לאורך השבועות. עצם ההעברה מייצרת תחושת התקדמות ברורה הרבה יותר מאשר לסמן עוד פרק כ"גמור".

למה אנשים שמבינים אנגלית עדיין קופאים כשהם צריכים לענות

אחת התלונות הנפוצות ביותר בקרב מבוגרים היא: "אני מבין כמעט הכול, אבל כשאני צריך לדבר אין לי מילים". לפעמים האדם מאזין לפודקאסטים, קורא כתבות ואפילו עובד בסביבה שבה יש אנגלית. כל עוד האנגלית מגיעה אליו מבחוץ, הוא מרגיש שהוא מסתדר. ברגע שהוא צריך לייצר משפט בעצמו, מופיע פער.

הסיבה היא שהבנה והפקה אינן אותה משימה. בזמן קריאה אפשר להיעזר בהקשר, לחזור אחורה ולהכיר מילה גם בלי יכולת לשלוף אותה. בדיבור צריך לבחור מילים, לסדר אותן, להטות פעלים, לבטא ולהחליט מה לומר — לעיתים בתוך שניות. כאשר נוסף פחד מטעות, עומס החשיבה גדל עוד יותר.

התגובה הטבעית של תלמידים רבים היא להכין משפט מושלם בעברית ולנסות לתרגם אותו. דווקא המאמץ הזה יכול להאט אותם. המשפט בעברית עשוי להיות ארוך ומורכב יותר ממה שהם מסוגלים להפיק במהירות באנגלית. עד שהתרגום מוכן, השיחה כבר המשיכה.

גישה יעילה יותר היא ללמוד לפרק מסר. במקום "למרות שאני עובד בחברה הזאת כבר כמעט חמש שנים, רק לאחרונה התחלתי להיות אחראי על לקוחות מחו"ל", אפשר להתחיל: I've worked here for almost five years. Recently, I started working with international clients. שני משפטים פשוטים וברורים עדיפים על משפט מושלם שלא נאמר.

כאן תרגול אנגלית מדוברת אחד על אחד יכול להיות משמעותי במיוחד. אין צורך להתחרות על זמן דיבור עם תלמידים אחרים, ואין קהל שממתין לתשובה. המורה יכול לתת כמה שניות לחשוב, לעזור רק במילה החסרה, ולאפשר לתלמיד להשלים את הרעיון בעצמו. בהדרגה הזמן הדרוש לשליפה מתקצר.

במקום לתקן כל טעות בזמן שהאדם מדבר, אפשר גם ליצור "סיבוב שני". התלמיד עונה פעם אחת בחופשיות. אחר כך מסתכלים על שניים-שלושה משפטים ומשפרים אותם. לבסוף הוא עונה שוב. בפעם השנייה הוא אינו מתחיל מאפס; הוא חווה כיצד אותה מחשבה נשמעת כשהיא ברורה יותר.

טיפ מעשי: פעם ביום הקליטו תשובה של 30–60 שניות לשאלה פשוטה: מה עשיתי היום? מה אני צריך לעשות מחר? מה דעתי על משהו שקראתי? אל תקליטו מחדש בגלל טעות. אחרי ההקלטה בחרו רק משפט אחד ושפרו אותו. המטרה היא להרגיל את המוח להמשיך לדבר גם כשהאנגלית אינה מושלמת.

ילדים ובני נוער: למה תיקון טעויות צריך להיראות אחרת

כאשר ילד עושה טעות באנגלית, הפיתוי של מבוגרים הוא לתקן מיד. הילד אומר משפט, ההורה משלים אותו; הוא קורא מילה, ומישהו קופץ עם ההגייה; הוא כותב שיעורי בית, וכל שגיאה מסומנת לפני שהספיק לחשוב. הכוונה טובה, אבל אם כל ניסיון הופך לבדיקה, הילד עלול ללמוד שהמטרה היא לא לטעות במקום להשתמש בשפה.

אצל ילדים חשוב במיוחד לבדוק מה נמצא מאחורי הטעות. האם הילד אינו מכיר את הכלל? האם הוא יודע אותו אבל עובד מהר? האם חסר לו אוצר מילים? האם הוא קורא את המילה לפי הצלילים של העברית? האם הוא מבין את השאלה בכלל? שתי שגיאות זהות על הדף יכולות לנבוע מסיבות שונות לחלוטין.

לדוגמה, ילד כותב He play football. אפשר לומר לו "שכחת s" ולסיים. אפשר גם לבדוק אם הוא מבין מתי מוסיפים אותה. נותנים לו שלושה נושאים — I, my friends, my brother — ומבקשים ממנו לומר את אותו רעיון. אם הוא מצליח לבחור play, play, plays, הוא אינו רק מתקן מילה אלא מזהה את הדפוס.

אצל נערים נכנס לפעמים מרכיב נוסף: מבוכה. בגיל שבו יש חשיבות גדולה למה שחברים חושבים, דיבור באנגלית מול קבוצה יכול להיות מאיים. נער שיודע את החומר עשוי לדבר פחות רק כדי שלא לשגות בהגייה. אם נותנים לו מרחב אישי, אפשר לבנות בהדרגה ניסיון מוצלח לפני שהוא נדרש להשתמש באנגלית מול אחרים.

שיעורי אנגלית לילדים או לנוער אחד על אחד מאפשרים למורה להתאים גם את משך הפעילות ואת צורתה. ילד שמתקשה להתרכז במשך תרגיל ארוך יכול לעבוד במחזורים קצרים: שאלה, משחק, קריאה, דיבור, כתיבה קצרה וחזרה. המטרה אינה להוריד את הרמה אלא לשנות את הדרך שבה מגיעים אליה.

גם להורים יש תפקיד חשוב. כדאי להסתכל פחות על מספר השגיאות בדף אחד ויותר על המגמה. האם הילד מבין יותר? האם הוא מוכן לענות? האם מילים שלמד לפני חודש עדיין זמינות? האם הוא מצליח לבנות משפטים ולא רק להשלים תרגילים? אלה סימנים משמעותיים יותר מאשר הרצון לקבל בכל פעם עבודה ללא אף תיקון.

טיפ להורים: כאשר הילד אומר משפט שגוי, לא תמיד צריך לומר "לא נכון". אפשר לחזור על אותו רעיון בצורה נכונה כחלק מהשיחה. הילד אומר: He go to school, ואתם יכולים להגיב: Yes, he goes to school every day. כך הוא שומע מודל נכון בלי שכל ניסיון הופך לעימות.

מבוגרים ואנגלית לעבודה: הטעויות הקטנות שמייצרות עומס גדול

מבוגר אינו מגיע לשיעור אנגלית עם דף חלק. הוא מביא איתו שנים של ידע, הרגלים, פחדים, הצלחות, זיכרונות מבית הספר ולעיתים צורך מקצועי דחוף. הוא עשוי לדעת מה זה Present Perfect אבל לא להצליח לספר בראיון כמה שנים הוא עובד בתחום. הוא יכול להבין מצגת שלמה, אך להסס כשהוא רוצה לשאול שאלה פשוטה בסוף.

בסביבה מקצועית הטעות עצמה אינה תמיד הבעיה הגדולה ביותר. פעמים רבות הבעיה היא מה שהיא גורמת לאדם לעשות. עובד שחושש לטעות מקצר תשובות. מנהלת שמרגישה שהאנגלית שלה "לא מספיק טובה" עשויה לוותר על הערה בפגישה. מחפש עבודה יכול לתת תשובה בסיסית מדי למרות שיש לו ניסיון מרשים. כך ידע מקצועי חזק אינו מקבל ביטוי מלא.

גם כאן אין צורך באנגלית מושלמת. מה שצריך הוא מערכת יציבה מספיק כדי להעביר מסר, לבקש הבהרה, להסביר החלטה, לתאר בעיה, לשאול שאלה ולהגיב כאשר משהו לא צפוי קורה. מי שמתרגל רק רשימות דקדוק עלול להיות מופתע לגלות שבפגישה אמיתית הקושי הגדול הוא בכלל לומר: Could you clarify what you mean by that?

לכן קורס אנגלית אונליין או מסלול אישי למבוגר צריך להתחיל מהמצבים שבהם האנגלית נדרשת. עובד בשירות לקוחות זקוק לדפוסים שונים ממהנדס. מנהל מכירות זקוק לשפה אחרת ממי שמתכונן ללימודים. מחפש עבודה צריך לדעת לדבר על ניסיון, הישגים, אחריות ומטרות. כאשר התרגול נבנה סביב המצבים האלה, הדקדוק ואוצר המילים מקבלים תפקיד ברור.

שיעור אישי מאפשר גם לדמות מצבים אמיתיים. המורה יכול להיות המראיין, הלקוח, העמית או המנהל. בפעם הראשונה השיחה יכולה להיות איטית. בפעם השנייה עובדים על ניסוחים. בפעם השלישית מוסיפים שאלה בלתי צפויה. כך בונים לא רק תשובות מוכנות אלא גמישות.

חשוב לא פחות לעבוד על תיקון עצמי. בעולם העבודה לא יהיה מורה לידכם בכל פגישה. לכן המטרה היא להגיע למצב שבו אתם מזהים באמצע משפט he work…, עוצרים לרגע וממשיכים he works… בלי להיבהל. תיקון עצמי כזה הוא דווקא סימן להתקדמות: המערכת החדשה כבר מתחילה להתחרות בהרגל הישן.

טיפ מעשי: כתבו חמישה משפטים שאתם אומרים שוב ושוב בעבודה בעברית. הפכו אותם לאנגלית טבעית, ואז תרגלו אותם בקול. אל תחכו לשיחה החשובה כדי לנסות בפעם הראשונה משפט שאתם יודעים שתצטרכו.

איך עובדים על דקדוק, אוצר מילים, קריאה והאזנה בלי ללמוד ארבע שפות נפרדות

תלמידים נוטים לחלק אנגלית לקופסאות: ביום ראשון דקדוק, ביום שני מילים, אחר כך קריאה, ובסוף אולי דיבור. בשפה אמיתית החלוקה הזו כמעט אינה קיימת. כדי לענות על שאלה אתם שומעים, מבינים, שולפים אוצר מילים, בונים מבנה דקדוקי ומבטאים אותו — לעיתים בתוך שנייה או שתיים.

לכן טעות דקדוקית יכולה להפוך לתרגיל אוצר מילים, והאזנה יכולה להפוך לתרגול דיבור. אם תלמיד מתקשה ב-have been working, אפשר להקשיב לשלוש תשובות קצרות על ניסיון מקצועי, לזהות את המבנה, לבנות תשובות אישיות ואז לנהל שיחה. במקום ארבעה שיעורים נפרדים, מיומנויות שונות מחזקות זו את זו.

גם אוצר מילים כדאי ללמוד בתוך צירופים ולא כמילים מבודדות. אדם שלומד רק decision = החלטה עדיין עלול לומר do a decision. מי שלומד make a decision, difficult decision, final decision ו-decide to… מקבל יחידות שאפשר להשתמש בהן. כך פוחת הצורך להרכיב כל משפט מאפס.

קריאה יכולה לשמש לגילוי דפוסים. במקום לקרוא טקסט ורק לענות על שאלות הבנה, אפשר לסמן כיצד הכותב מתאר עבר, איך הוא מחבר רעיונות, איפה מופיעות מילות יחס ואילו צירופים חוזרים. לאחר מכן לוקחים שני מבנים ומייצרים מהם משפטים אישיים.

האזנה חשובה במיוחד מפני שאנגלית אמיתית אינה נשמעת כמו רשימת מילים המוקראת לאט. מילים מתחברות, חלק מהצלילים נחלשים, וההטעמה משנה את מה ששומעים. תלמיד יכול להכיר כל מילה בכתוב ועדיין לא לזהות אותה בשיחה. לכן כדאי לשלב הקשבה קצרה וחוזרת ולא להסתפק בחשיפה פסיבית לסדרות.

בשיעור אנגלית אונליין אחד על אחד ניתן לבחור חומר שמתאים בדיוק לרמה ולמטרה. תלמיד מתחיל יכול לעבוד עם הקלטה של עשרים שניות. עובד מתקדם יכול לתרגל מתוך שיחת עבודה או מצגת. ילד יכול לקרוא קטע קצר בנושא שמעניין אותו. ההתאמה מונעת מצב שבו החומר כל כך קשה שהתלמיד רק שורד אותו, או כל כך קל שאין ממנו התקדמות.

טיפ מעשי: בכל פעם שאתם לומדים ביטוי חדש, צרו ארבע פעולות סביבו: קראו אותו, שמעו אותו, אמרו אותו וכתבו אותו במשפט אישי. אם אפשר, השתמשו בו שוב למחרת בלי להסתכל. כך ביטוי עובר בהדרגה מידע פסיבי לכלי פעיל.

איך יודעים שתיקון הטעויות באמת עובד

התקדמות באנגלית אינה תמיד דרמטית. אין יום שבו מתעוררים ומגלים שכל הטעויות נעלמו. לעיתים השינוי הראשון כמעט בלתי נראה: תלמיד שם לב לטעות שנייה אחרי שאמר אותה. אחר כך הוא מתקן את עצמו. בהמשך הוא עוצר רגע לפני הטעות. לבסוף הצורה הנכונה יוצאת בלי מאמץ מיוחד.

זהו רצף חשוב, משום שאנשים נוטים לזלזל בשלבי הביניים. הם אומרים "אני עדיין טועה", כאשר בפועל משהו משמעותי כבר השתנה. בעבר הם כלל לא הבחינו בטעות. עכשיו הם מזהים אותה. המודעות הזאת היא תנאי חשוב ליצירת דפוס חדש.

דרך נוספת למדוד היא לחזור לאותה משימה. הקליטו היום תשובה של שתי דקות על העבודה שלכם. בעוד חודש ענו שוב על אותה שאלה בלי להקשיב קודם להקלטה הישנה. לאחר מכן השוו: האם היו פחות עצירות? האם המשפטים ארוכים יותר? האם השתמשתם ביותר מילות קישור? האם טעות מסוימת נעלמה?

מדידה טובה אינה עוסקת רק בדיוק. תלמיד עשוי לעשות מעט יותר טעויות דווקא משום שהוא התחיל לדבר הרבה יותר. אם בעבר אמר שלושה משפטים קצרים ועכשיו הוא מנהל שיחה של עשר דקות, מספר הטעויות לבדו אינו מדד הוגן. צריך להסתכל גם על כמות הדיבור, מורכבות המסר והיכולת להמשיך אחרי תקלה.

בשיעור פרטי אפשר לקבוע מטרות קטנות ומוגדרות. "לדבר אנגלית טוב יותר" קשה למדידה. לעומת זאת, "לספר במשך שתי דקות על השבוע האחרון תוך שימוש עקבי יותר ב-Past Simple", "לשאול חמש שאלות המשך", או "לכתוב מייל קצר בלי טעויות חוזרות ב-prepositions" הן מטרות שאפשר לבדוק.

אחת לכמה שבועות כדאי גם להסיר עזרה. אם התלמיד מצליח רק כשהכלל פתוח מולו, הידע עדיין תלוי בתמיכה. המורה יכול להחזיר אותו לאותה משימה בלי רמזים ולבדוק מה נשאר. כך תכנית הלימוד משתנה לפי הביצועים ולא רק לפי מספר השיעורים שעברו.

טיפ מעשי: אל תשאלו רק "כמה טעויות עשיתי?". שאלו גם: "כמה מהן תיקנתי בעצמי?", "האם הצלחתי להמשיך לדבר?", "איזה מבנה חדש השתמשתי בו בלי עזרה?" ו-"האם משהו שהיה קשה לפני חודש נהיה קל יותר?".

10 שאלות נפוצות על תיקון טעויות באנגלית

כשמתחילים להתמקד בטעויות, עולה מיד שאלה גדולה יותר: כמה צריך לתקן? תלמיד אחד רוצה לדעת כל פרט. אחר חושש שכל תיקון יוריד לו את הביטחון. הורה רוצה לדעת אם לתקן את הילד בבית. מבוגר שואל האם כדאי קודם ללמוד דקדוק ורק אז להתחיל לדבר.

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. תלמיד מתחיל זקוק לעיתים למודלים פשוטים והרבה חזרות. לומד מתקדם יכול להפיק תועלת מהבחנות דקות יותר. מי שמתכונן לראיון עבודה צריך סדר עדיפויות אחר ממי שלומד אנגלית בשביל טיול או שיחה חברתית.

גם מטרת הפעילות משנה. בזמן שיחה חופשית, רצף וביטוי רעיון יכולים להיות חשובים יותר מתיקון מיידי של כל פרט. בזמן תרגיל דיוק, אפשר לעצור ולהתעכב על הצורה. היכולת לעבור בין שני המצבים היא חלק מלמידה טובה.

חשוב לזכור שלא כל שגיאה דורשת שיעור שלם. לעיתים מספיק תיקון קצר. לעומת זאת, טעות שחוזרת עשרות פעמים עשויה להיות סימן לדפוס עמוק שדורש עבודה שיטתית. המטרה היא להשקיע את זמן הלמידה במקום שבו הוא מייצר את השינוי הגדול ביותר.

גם הביטחון נבנה בצורה מורכבת יותר מ"לא לתקן". תלמיד מרגיש בטוח יותר כאשר הוא רואה שהוא מסוגל להתמודד עם טעות, להבין אותה ולהמשיך. ביטחון אמיתי אינו תלוי בכך שאף אחד לעולם לא יעיר לו, אלא בכך שהטעות כבר אינה נתפסת כאסון.

השאלות הבאות עוסקות בנקודות שחוזרות אצל תלמידים והורים שרוצים להבין איך נכון לעבוד עם טעויות בלי להפוך את האנגלית למבחן בלתי נגמר.

1. האם צריך לתקן כל טעות שאני עושה באנגלית?

בדרך כלל לא. תיקון של כל טעות עלול ליצור עומס גדול מדי ולהפוך את השיחה לרצף של הפרעות. חשוב יותר לזהות אילו טעויות פוגעות בהבנה, אילו חוזרות בתדירות גבוהה ואילו קשורות למטרה שאתם מנסים להשיג כרגע. אם למשל אתם עובדים השבוע על שאלות, ייתכן שהמורה יבחר להתמקד ב-Do you…?, Does he…? ובסדר המילים, ולא לעצור בגלל כל article קטן שמופיע בדרך.

מצד שני, התעלמות מוחלטת אינה פתרון טוב. טעות שחוזרת שוב ושוב עלולה להפוך לחלק קבוע מהדיבור. לכן כדאי ליצור סדר עדיפויות. בשיעור אחד על אחד אפשר להקשיב לתלמיד, לרשום כמה נקודות ולבחור בסוף השיחה את שתיים או שלוש הטעויות שהכי שווה לעבוד עליהן. כך שומרים על תקשורת טבעית אבל לא מוותרים על דיוק.

גם התזמון משנה. לפעמים נכון לתקן מיד; לפעמים עדיף לחכות עד סוף התשובה. תלמיד צריך לדעת מה מטרת הפעילות: עכשיו מדברים ברצף, או עכשיו מתאמנים בדיוק. כשההבחנה הזאת ברורה, תיקון מפסיק להרגיש כמו הפרעה אקראית והופך לכלי לימודי.

2. למה אני ממשיך לעשות טעות גם אחרי שהסבירו לי אותה הרבה פעמים?

מפני שהבנת הסבר אינה זהה לשינוי הרגל. ייתכן שאתם יודעים היטב שצריך לומר He works, אך בזמן שיחה המוח עסוק גם במה לומר, למי אתם מדברים ומה יקרה בהמשך. תחת עומס, הדפוס הישן יכול לצאת לפני שהכלל המודע מספיק להתערב.

כדי לשנות זאת צריך בדרך כלל יותר מהסבר נוסף. נדרש שימוש חוזר בצורה הנכונה במצבים שונים: משפטים אישיים, שאלות, תשובות, תיאור תמונה, סיפור ושיחה. כדאי גם לתת לעצמכם הזדמנות לתקן לבד. כאשר מורה אומר מיד את התשובה, הוא עושה חלק מהעבודה עבורכם; כאשר הוא מסמן שיש בעיה ומאפשר לכם למצוא אותה, המוח משתתף יותר בתהליך.

אם טעות ממשיכה חודשים, לא צריך להסיק שאי אפשר לתקן אותה. לעיתים צריך פשוט לשנות את שיטת העבודה: פחות לקרוא את הכלל ויותר ליצור מצבים שבהם אתם חייבים להשתמש בצורה החדשה.

3. האם טעויות באנגלית אומרות שהרמה שלי נמוכה?

לא בהכרח. גם תלמידים מתקדמים טועים. ההבדל נמצא בסוג השגיאה, בתדירות שלה, ביכולת לזהות אותה ובמידה שבה היא מפריעה לתקשורת. תלמיד מתקדם יכול לדבר על נושאים מורכבים ולעשות מדי פעם טעות ב-article או preposition. תלמיד מתחיל יכול לדבר במשפטים בסיסיים אך מדויקים יחסית.

לכן נכון יותר להסתכל על פרופיל היכולת ולא על מספר אחד. כמה אתם מבינים? כמה אתם מסוגלים לומר? האם אתם יכולים לשנות ניסוח כאשר חסרה מילה? האם אתם מבינים שאלת המשך? האם אתם יודעים לתקן את עצמכם? האם אתם יכולים לדבר על עבר, הווה ותכניות לעתיד?

מבחינה מעשית, טעויות הן מידע. הן מראות למורה היכן המערכת עדיין אינה יציבה. במקום להתבייש בהן, אפשר להשתמש בהן כדי להחליט מה לתרגל בשיעור הבא.

4. מה עדיף — ללמוד דקדוק קודם ורק אחר כך להתחיל לדבר?

עבור רוב הלומדים אין צורך לחכות. למעשה, אם מחכים עד שהדקדוק "מושלם", אפשר להמתין שנים. דיבור ודקדוק יכולים להתפתח יחד. לומדים מבנה קטן, משתמשים בו בשיחה, מגלים איפה הוא נשבר, חוזרים אליו ומשתמשים שוב.

לדוגמה, מתחיל אינו חייב ללמוד את כל מערכת הזמנים לפני שיחה. אפשר להתחיל מ-I am, I have, I like, I work ומספר שאלות בסיסיות. לאחר שהשפה הזאת זמינה, מוסיפים שכבה חדשה. הדיבור נותן לדקדוק הקשר, והדקדוק נותן לדיבור יציבות.

בשיעור אישי אפשר לכוון את היחס בין השניים לפי האדם. מי שאוהב להבין מבנים יכול לקבל הסבר מסודר. מי שנלחץ מחוקים יכול להתחיל מדוגמאות ושימוש, ורק אחר כך לתת שם לתבנית. המטרה אינה ללמד את כולם באותה הדרך אלא להגיע לשימוש עצמאי.

5. האם אפשר לשפר אנגלית רק באמצעות אפליקציות וסרטונים?

אפליקציות, סרטונים, פודקאסטים ואתרים יכולים להיות כלים מצוינים. הם מספקים חשיפה, חזרות, אוצר מילים וחומר לתרגול. הבעיה מתחילה כאשר רוב הלמידה היא חד-כיוונית: אתם מקשיבים, קוראים ובוחרים תשובה, אבל כמעט לא נדרשים לייצר שפה משלכם.

תלמיד יכול לצבור מאות ימים של תרגול באפליקציה ועדיין להילחץ כשהוא צריך לנהל שיחה שלא הוכנה מראש. אדם אמיתי מגיב למה שאמרתם, שואל שאלת המשך, לא תמיד משתמש במילים שציפיתם להן ומאלץ אתכם לשנות כיוון. זו מיומנות בפני עצמה.

השילוב יכול להיות חזק במיוחד: לומדים מילים או מאזינים בין השיעורים, ואז משתמשים בחומר בשיחה עם מורה. כך הזמן עם המורה אינו מתבזבז על חשיפה שאפשר לבצע לבד, אלא מוקדש לתרגול פעיל, משוב ותיקון מותאם.

6. איך נכון לתקן ילד שלומד אנגלית?

הדבר הראשון הוא לא להפוך כל משפט לבחינה. אם הילד מנסה לדבר, כדאי לאפשר לו להשלים את הרעיון לפני שקופצים על כל שגיאה. לעיתים אפשר פשוט לחזור על הצורה הנכונה. הילד אומר She have a dog, והמבוגר עונה: Yes, she has a dog. כך הוא נחשף לתיקון בתוך תקשורת.

כאשר אותה טעות חוזרת, אפשר להפוך אותה למשחק קצר: I have, you have, he has, she has. אחר כך מחברים לדמויות, למשפחה או לחפצים שהילד אוהב. הילד משתמש בכלל בלי להרגיש שהוא נדרש לשנן הגדרה מופשטת.

אם קיימים פערים משמעותיים, כדאי לבדוק אם מקור הקושי הוא אוצר מילים, קריאה, הבנת הוראות, דקדוק או משהו אחר. שיעורי אנגלית לילדים אחד על אחד מאפשרים לפרק את הקושי ולתת תרגול בכמות שמתאימה לילד, במקום פשוט לתת עוד מאותו דף שלא עבד.

7. אני מתבייש לדבר בגלל טעויות. איך אפשר לצאת מזה?

מבוכה אינה נעלמת בדרך כלל בעקבות המשפט "אל תפחד לטעות". היא משתנה דרך חוויות שבהן אתם מדברים, טועים, מתקנים ומגלים ששום דבר נורא לא קרה. לכן כדאי להתחיל בסביבה שבה רמת הלחץ נמוכה מספיק כדי שתוכלו באמת להתנסות.

בשיעור אישי אפשר להתחיל מנושאים מוכרים, לתת זמן לחשוב ולהעלות את הקושי בהדרגה. המורה אינו צריך לעצור כל משפט. הוא יכול לבחור כמה נקודות מרכזיות, לעזור לכם לשפר אותן ואז לחזור לשיחה. כאשר אתם שומעים את עצמכם מצליחים להביע רעיון שלם, תפיסת היכולת מתחילה להשתנות.

כדאי גם לשנות את מדד ההצלחה. במקום "האם עשיתי אפס טעויות?", שאלו "האם אמרתי את מה שרציתי?", "האם המשכתי גם כשנתקעתי?" ו-"האם הצלחתי לתקן משהו בעצמי?". אלה מדדים שמתגמלים שימוש אמיתי בשפה.

8. כמה זמן לוקח להפסיק לעשות טעות שחוזרת שנים?

אין מספר שיעורים אחיד. זה תלוי בסוג הטעות, ברמה, בתדירות השימוש ובכמה התלמיד מתרגל מחוץ לשיעור. צורה פשוטה יכולה להשתפר מהר יחסית, בעוד דפוס שהפך אוטומטי במשך שנים יכול להופיע מדי פעם גם לאחר שהלומד כבר יודע לתקן אותו.

אפשר לחשוב על התהליך בשלבים: קודם שמים לב רק אחרי שהטעות נאמרה. אחר כך מזהים אותה מהר יותר. בשלב הבא מתקנים לבד. לאחר מכן מתחילים לבחור בצורה הנכונה מראש. המטרה היא לראות תנועה לאורך הרצף הזה ולא לחכות להיעלמות מוחלטת ביום אחד.

עקביות חשובה יותר ממרתון. עשר דקות ממוקדות מספר פעמים בשבוע יכולות להיות יעילות יותר משעתיים פעם בחודש. שיעור קבוע נותן גם נקודת ביקורת: המורה יכול להחזיר את הטעות לתרגול ולראות אם התיקון נשמר.

9. איך בוחרים מורה פרטי לאנגלית שיודע באמת לתקן טעויות?

חפשו מורה שלא מסתפק באמירה "זה לא נכון", אלא מסוגל להסביר בצורה פשוטה מה קרה ולהחליט האם בכלל צריך לעצור באותו רגע. חשוב שהוא יקשיב לדפוסים ולא רק לשגיאות בודדות. אם שלוש טעויות נובעות מאותה בעיה, רצוי שהשיעור יטפל בשורש ולא בשלוש תשובות נפרדות.

כדאי לבדוק גם כמה אתם מדברים בשיעור. אם המטרה היא שיפור דיבור באנגלית אבל רוב הזמן המורה מדבר, קורא כללים או פותר את התרגילים במקומכם, חסר מרכיב מרכזי. אתם צריכים לקבל מספיק הזדמנויות לנסות, להיתקע, למצוא ניסוח, לקבל משוב ולנסות שוב.

מורה מתאים צריך גם להתחשב במטרה. ילד עם פערים בבית הספר, נער שמתבייש לדבר, מבוגר שחוזר ללמוד אחרי שנים ומהנדס שמתכונן לראיון אינם זקוקים לאותו מסלול. לימוד אנגלית בהתאמה אישית צריך להיות אישי גם בתוכן וגם בדרך העבודה.

10. האם שיעורי אנגלית אונליין אחד על אחד מתאימים גם למתחילים?

כן. מתחילים אינם צריכים לדעת "מספיק אנגלית" לפני שמתחילים שיעור אישי. למעשה, בשלב הזה התאמה יכולה להיות חשובה במיוחד. אפשר לדבר לאט יותר, להשתמש בעזרים חזותיים, לכתוב מילים בצ'אט, לחזור על משפטים, לעבוד בכמויות קטנות ולהימנע מקצב שמוכתב על ידי קבוצה.

גם תלמיד שחזר לאנגלית אחרי שנים יכול להתחיל מהידע שכבר נשאר. אין צורך להניח שהוא מתחיל מאפס רק מפני שאינו זוכר שמות של זמנים. לפעמים אחרי כמה מפגשים מתברר שיש בסיס רחב שפשוט לא היה בשימוש זמן רב.

היתרון של לימודי אנגלית מהבית הוא גם פרקטי. אין נסיעות, אפשר לקבוע שיעור בתוך שגרת החיים, והחומר הדיגיטלי נשאר נגיש לאחר המפגש. אבל הנוחות לבדה אינה מספיקה; מה שהופך שיעור למועיל הוא העבודה הממוקדת, ההקשבה, המשוב והתרגול הפעיל.

מה לעשות החל מהיום: להפוך טעויות למסלול התקדמות במקום לרשימת כישלונות

500 הטעויות ברשימה הזו יכולות להיראות בהתחלה כמו הוכחה לכמה אנגלית מורכבת. אפשר להסתכל עליהן גם בדרך אחרת: כל אחת מהן ניתנת לפירוק. אין כאן "אנגלית" כמסה אחת שאי אפשר לשלוט בה. יש articles, זמנים, שאלות, מילות יחס, צירופים, סדר מילים, הגייה והרגלי תרגום. ברגע שמזהים דפוס, אפשר לעבוד עליו.

אל תתחילו מהסעיף הראשון רק מפני שהוא ראשון. עברו על הרשימה וסמנו את מה שמוכר מהדיבור או הכתיבה שלכם. אם מצאתם עשרים טעויות, בחרו חמש. אם מצאתם חמישים, עדיין בחרו חמש. המטרה הראשונה אינה "לנקות את כל האנגלית" אלא לייצר הצלחה שנשארת.

לאחר מכן חברו כל תיקון לחיים. אם אתם לומדים I've worked here since…, אל תכתבו משפט על אדם דמיוני. כתבו מתי אתם התחלתם לעבוד. אם אתם עובדים על look forward to hearing, כתבו משפט ממייל אמיתי. אם הילד לומד he plays, תנו לו לדבר על חבר, שחקן או דמות שהוא מכיר.

בשלב הבא צריך דיבור. קראו את המשפט בקול, הסתירו אותו ואמרו שוב. שנו את הנושא. הפכו אותו לשאלה. ענו בלי להסתכל. יום אחר כך חזרו אליו. החזרה הזו אולי נראית פשוטה, אבל היא בדיוק מה שמתחיל להפוך כלל ממידע שאפשר לזהות למבנה שאפשר לשלוף.

אם אתם מגלים שאתם יודעים את התשובה אבל ממשיכים לחזור על אותה טעות בשיחה, זה מקום שבו שיעור אנגלית אונליין עם מורה פרטי יכול לחסוך הרבה ניסוי וטעייה. במקום לנחש מה ללמוד, מישהו מקשיב לדיבור שלכם, מזהה את הדפוסים, מחליט על סדר עדיפויות ומחזיר אותם לתרגול עד שהם מתחילים להשתנות.

הכוונה אינה להגיע לאנגלית נטולת שגיאות. גם משתמשים חזקים מאוד בשפה מתקנים את עצמם, מחפשים מילה ומשנים ניסוח. המטרה המעשית יותר היא להגיע למצב שבו הטעויות פחות תכופות, אתם מבינים למה הן קורות, יש לכם דרך לתקן אותן, ובעיקר — אתם מסוגלים להמשיך לתקשר.

אם אתם מרגישים שלמדתם אנגלית בעבר אבל משהו עדיין אינו מתחבר, ייתכן שאינכם זקוקים לעוד קורס כללי. לפעמים מה שחסר הוא שמישהו יסתכל על האנגלית שלכם כפי שהיא באמת: מה כבר חזק, איפה היא נתקעת, אילו טעויות חוזרות ומה כדאי לעשות בשיעור הבא. לימוד אנגלית אחד על אחד יכול לתת לתהליך הזה מבנה רגוע, ממוקד ומעשי — לילדים, לבני נוער, למבוגרים ולמי שחוזר ללמוד אחרי שנים.

מקורות מקצועיים

Cambridge University Press & Assessment – Feedback and Error Correction:
מקור אקדמי של Cambridge העוסק במקומו של משוב ותיקון טעויות בתהליך הוראת שפה.
הוא חשוב במיוחד משום שהוא אינו מתייחס לתיקון כפעולה אוטומטית, אלא בוחן גם את המורכבות ואת שאלת היעילות שלו.
המקור תומך בגישה שלפיה יש לחשוב לא רק מהי הטעות אלא כיצד התלמיד מגיב לתיקון והאם הוא מצליח להשתמש בו בהמשך.
Cambridge – Feedback and Error Correction

Council of Europe – CEFR Online Interaction:
ה-CEFR הוא אחד ממסגרות הייחוס המרכזיות בעולם ללמידה, הוראה והערכה של שפות.
החומר על אינטראקציה מקוונת מדגיש ששימוש בשפה בסביבה דיגיטלית כולל פעולות תקשורת אמיתיות ולא רק צפייה בתוכן.
הוא רלוונטי במיוחד לשיעורי אנגלית אונליין, שבהם דיבור, תגובה, הבהרה והחלפת מידע יכולים להיות חלק מהלמידה עצמה.
Council of Europe – Online Interaction

British Council – How young children learn English as another language:
ה-British Council הוא גוף בינלאומי ותיק בתחום הוראת אנגלית וחינוך לשוני.
המקור עוסק באופן שבו ילדים רוכשים אנגלית נוספת ובהבדלים בין למידה של ילדים לבין הוראה המיועדת למבוגרים.
הוא תורם להבנת הצורך בחשיפה, הקשר, שימוש טבעי והתאמת הדרך לגיל הילד במקום טיפול בכל טעות ככישלון.
British Council – How young children learn English

משרד החינוך – תכנית הלימודים באנגלית:
זהו מקור רשמי של מערכת החינוך בישראל המציג את המסגרת הפדגוגית ללימודי אנגלית.
תכנית הלימודים הישראלית נשענת על עקרונות ומדדי יכולת הקשורים ל-CEFR ומסתכלת על מגוון מיומנויות שפה.
המקור רלוונטי במיוחד להורים ולתלמידים בישראל שרוצים להבין שלמידת אנגלית אינה מסתכמת בשינון רשימות דקדוק בלבד.
משרד החינוך – תכנית לימודים באנגלית