501 תיקונים מהירים למשפטים לא נכונים באנגלית – המדריך המלא לטעויות נפוצות

תוכן עניינים

501 תיקונים מהירים למשפטים לא נכונים באנגלית – טעויות קטנות שמשנות את כל המשפט

יש רגע מוכר מאוד למי שלומד אנגלית: המשפט כבר נמצא בראש, אתם יודעים פחות או יותר מה אתם רוצים לומר, המילים עצמן אפילו מוכרות לכם — אבל ברגע שהן יוצאות מהפה משהו נשמע לא נכון. לפעמים האדם שמולכם מבין בכל זאת. לפעמים הוא מבקש שתסבירו שוב. ולפעמים אתם בעצמכם שומעים את הטעות שנייה אחרי שסיימתם לדבר וחושבים: “ידעתי את זה. למה שוב אמרתי את זה ככה?”

הפער הזה חשוב. הוא מסביר מדוע אפשר ללמוד אנגלית במשך שנים, להכיר מאות או אלפי מילים, לפתור תרגילי דקדוק בהצלחה ועדיין להיתקע בשיחה. לדעת מהי הצורה הנכונה כשמציגים ארבע תשובות במבחן זו מיומנות אחת. לשלוף אותה במהירות בזמן שיחת עבודה, שיחת טלפון, ראיון, שיעור, טיול או שיחה עם אדם מחו״ל — זו מיומנות אחרת לגמרי.

501 התיקונים בעמוד הזה נועדו בדיוק לנקודה הזאת. לא מדובר באוסף אקראי של כללי דקדוק. אלה דפוסים שחוזרים באנגלית יומיומית: סדר מילים, זמנים, שאלות, מילות יחס, פעלים, שמות עצם, ביטויים, אנגלית לעבודה, אנגלית ללימודים ומשפטים שנשמעים הגיוניים מאוד בעברית — אבל אינם בנויים כך באנגלית.

חשוב גם להבחין בין טעות שממש משנה את המבנה הדקדוקי לבין משפט שאולי אפשר להבין, אבל דובר אנגלית טבעי היה מנסח אחרת. חלק מהתיקונים כאן הם תיקוני דקדוק מובהקים. אחרים מתקנים צירוף מילים, בחירת פועל או ניסוח שנוצר מתרגום ישיר מעברית. בשני המקרים המטרה דומה: להפוך את האנגלית שלכם לפחות מתורגמת ויותר שימושית.

אל תנסו לשנן 501 משפטים בבת אחת. הערך האמיתי נמצא בזיהוי הדפוס שחוזר אצלכם. אדם אחד אומר שוב ושוב I am agree. מישהו אחר מסתבך כמעט בכל שאלה בעבר. תלמיד אחר יודע זמנים אבל משתמש ב־since וב־for בצורה לא נכונה. דווקא כאשר מוצאים את קבוצת הטעויות האישית שלכם, אפשר להפוך רשימה גדולה כמו זו לכלי לימודי מדויק.

למה אנחנו ממשיכים לעשות טעות גם אחרי שכבר אמרו לנו מה נכון?

אחת החוויות המתסכלות בלימוד שפה היא לגלות שהבנתם את התיקון — ובכל זאת חזרתם על אותה טעות למחרת. זה קורה משום שבזמן דיבור המוח אינו פותר תרגיל דקדוק באופן מודע לפני כל משפט. הוא שולף דפוסים שכבר נעשו מוכרים. כאשר הדפוס הלא נכון תורגל עשרות פעמים, הוא יכול להמשיך להופיע גם אחרי שהכלל הנכון כבר מוכר לכם.

זו גם הסיבה שתיקון חד־פעמי אינו תמיד מספיק. אם אומרים לתלמיד “לא אומרים I am agree, אומרים I agree”, הוא עשוי להבין מיד. אבל כדי שהמשפט הנכון יהיה זה שיעלה אוטומטית בשיחה, כדאי להשתמש בו בכמה הקשרים: I agree with you, I completely agree, I don't agree with that, Do you agree?. כך מתקנים לא רק משפט אחד אלא מסלול שלם של שימוש.

גם הדרך שבה מתקנים חשובה. תיקון אגרסיבי של כל מילה עלול לגרום לתלמיד להתחיל לפחד לדבר, בעוד התעלמות מוחלטת מהטעויות מאפשרת לחלק מהן להתקבע. ב־החומרים המקצועיים של British Council בנושא תיקון טעויות מוצגות דרכים שונות לעזור ללומדים לזהות טעויות, לתקן אותן ולשים לב לדפוסים שחוזרים אצלם. הרעיון החשוב הוא שהמשוב צריך להפוך לפעולה מצד הלומד, ולא להישאר רק הערה של המורה.

טעות נפוצה של לומדים היא להשקיע זמן רב דווקא במה שהם כבר יודעים. קל לפתוח אפליקציה ולענות שוב על שאלות בסיסיות. קשה יותר להקליט את עצמכם, לנהל שיחה של חמש דקות ולגלות שבכל פעם שאתם מדברים על אתמול אתם אומרים didn't went. אבל דווקא הטעויות שחוזרות בזמן שימוש אמיתי הן אלה שכדאי להביא למרכז הלמידה.

בשיעור אנגלית אונליין אחד על אחד אפשר לעבוד בצורה שונה. המורה שומע את התלמיד מדבר מספיק זמן כדי לזהות לא רק טעות בודדת, אלא משפחה של טעויות. לדוגמה, אם תלמיד אומר He don't know, She don't work here ו־My brother don't drive, אין צורך ללמוד שלושה משפטים. צריך לעבוד על אותו עיקרון עד שהשימוש ב־doesn't עם גוף שלישי מתחיל להישמע טבעי.

טיפ מעשי: פתחו קובץ קטן בשם “האנגלית שלי – טעויות שחוזרות”. אל תעתיקו אליו מאה כללים. בכל שבוע רשמו רק שלוש עד חמש טעויות שאכן יצאו לכם בדיבור או בכתיבה. ליד כל אחת כתבו את המשפט המתוקן ושלושה משפטים חדשים שלכם. רשימה קצרה ואישית יכולה להיות יעילה יותר ממחברת מלאה בחוקים שלא השתמשתם בהם מעולם.

תיקונים 1–80: משפטי בסיס, הפועל BE, סדר מילים ותרגום ישיר מעברית

טעויות בסיס אינן בהכרח סימן לרמה נמוכה. גם אנשים שמנהלים שיחות ארוכות באנגלית יכולים להמשיך לשאת איתם דפוס קטן מהשנים הראשונות. דווקא משום שהמשפטים האלה נאמרים לעיתים קרובות, הם הופכים להרגלים חזקים: גיל, תחושות, מקום מגורים, עבודה, משפחה, הסכמה, קיום של דברים וסדר מילים במשפט.

עברית ואנגלית אינן בונות כל רעיון באותה צורה. בעברית אומרים “יש לי 30 שנה” בשפות מסוימות, אבל באנגלית גיל נבנה עם be. בעברית אפשר לומר משפט ללא פועל מפורש בהווה; באנגלית לעיתים קרובות חייבים להשתמש ב־am, is או are. התרגום המילולי הוא אחד המקורות הגדולים למשפטים שנשמעים כמעט נכונים.

אם מתעלמים מהטעויות האלה, הן נוטות להופיע דווקא ברגעים שבהם רוצים לדבר מהר. אדם עשוי לדעת היטב שצריך לומר I am tired, אבל תחת לחץ להגיד I tired. הבעיה אינה מחסור בידע אלא חוסר אוטומטיות. כאן תרגול קצר וחוזר עדיף לעיתים על עוד הסבר תיאורטי.

הטעות הנפוצה היא לקרוא את התיקון ולהמשיך הלאה. במקום זאת, עצרו בכל משפט שמרגיש “מסוכן” עבורכם. אמרו אותו בקול, החליפו את הנושא, שנו את הזמן והכניסו פרט מחייכם. כך She is at work הופך גם ל־My sister is at work, They are at work ו־I wasn't at work yesterday.

בשיעור פרטי באנגלית בזום אפשר להפוך את הדוגמאות לשיחה. המורה שואל על יום העבודה, המשפחה או התוכניות שלכם, וכאשר מופיע דפוס לא נכון הוא מתקן אותו בתוך ההקשר. לאחר מכן חוזרים אליו בהמשך השיעור בלי להפוך את השיחה למבחן. כך התלמיד מתרגל את השפה שהוא באמת צריך.

הנה 80 תיקונים ראשונים. בחלקם השינוי הוא של מילה אחת בלבד, אבל אותה מילה יכולה להבדיל בין משפט מתורגם לבין אנגלית תקינה וטבעית.

  1. לא: I am agree with you. כן: I agree with you. למה: agree הוא פועל ולכן אין צורך ב־am.
  2. לא: I am understand. כן: I understand. למה: גם understand הוא פועל רגיל, לא שם תואר.
  3. לא: I am know the answer. כן: I know the answer. למה: משתמשים ב־know בלי am.
  4. לא: I am need help. כן: I need help. למה: need מתפקד כאן כפועל.
  5. לא: I am want to learn English. כן: I want to learn English. למה: אין לצרף am לפני want.
  6. לא: I have 35 years old. כן: I am 35 years old. למה: גיל באנגלית מתואר באמצעות be.
  7. לא: My son have ten years. כן: My son is ten years old. למה: גם בגוף שלישי משתמשים ב־is לתיאור גיל.
  8. לא: I very tired today. כן: I am very tired today. למה: לפני שם התואר tired נדרש הפועל be.
  9. לא: She very busy. כן: She is very busy. למה: משפט תיאורי בהווה זקוק כאן ל־is.
  10. לא: They happy with the result. כן: They are happy with the result. למה: עם they משתמשים ב־are.
  11. לא: He have a new job. כן: He has a new job. למה: בגוף שלישי יחיד have משתנה ל־has.
  12. לא: She have two children. כן: She has two children. למה: עם she הצורה הנכונה היא has.
  13. לא: It have a problem. כן: It has a problem. למה: גם עם it משתמשים ב־has.
  14. לא: There have many options. כן: There are many options. למה: לציון קיום משתמשים במבנה there is/are.
  15. לא: There is many people here. כן: There are many people here. למה: people הוא רבים ולכן נדרש are.
  16. לא: There are a problem. כן: There is a problem. למה: a problem הוא יחיד.
  17. לא: It is five people in the room. כן: There are five people in the room. למה: כשאומרים שדבר קיים במקום מסוים משתמשים ב־there are.
  18. לא: Is a good restaurant near here. כן: There is a good restaurant near here. למה: אי אפשר להשמיט את there במבנה הזה.
  19. לא: Are two reasons for this. כן: There are two reasons for this. למה: גם ברבים המבנה המלא הוא there are.
  20. לא: This have no sense. כן: This makes no sense. למה: הביטוי הטבעי הוא make sense.
  21. לא: I born in Israel. כן: I was born in Israel. למה: אומרים was/were born.
  22. לא: I was borned in 1990. כן: I was born in 1990. למה: born היא הצורה הקבועה; אין borned.
  23. לא: My parents is from Haifa. כן: My parents are from Haifa. למה: parents הוא רבים.
  24. לא: My family are five people. כן: There are five people in my family. למה: זה ניסוח טבעי יותר לתיאור מספר בני המשפחה.
  25. לא: I am living in Tel Aviv permanently. כן: I live in Tel Aviv. למה: לעובדה קבועה משתמשים בדרך כלל ב־Present Simple.
  26. לא: I live in here. כן: I live here. למה: לפני here אין צורך ב־in.
  27. לא: I work in home. כן: I work at home. למה: הביטוי המקובל הוא at home.
  28. לא: I am in work now. כן: I am at work now. למה: אומרים at work.
  29. לא: I go to home at six. כן: I go home at six. למה: לפני home בכיוון התנועה בדרך כלל אין to.
  30. לא: I arrived to home late. כן: I arrived home late. למה: אומרים arrive home, בלי to.
  31. לא: I like very much this movie. כן: I like this movie very much. למה: המיקום הטבעי של very much כאן הוא אחרי המושא.
  32. לא: I every day drink coffee. כן: I drink coffee every day. למה: ביטוי הזמן משתלב באופן טבעי בסוף המשפט.
  33. לא: Always I check my email. כן: I always check my email. למה: תוארי תדירות כמו always באים בדרך כלל לפני הפועל העיקרי.
  34. לא: I go usually by bus. כן: I usually go by bus. למה: usually ממוקם בדרך כלל לפני go.
  35. לא: She speaks well English. כן: She speaks English well. למה: תואר הפועל well מופיע כאן באופן טבעי לאחר המושא.
  36. לא: He drives very careful. כן: He drives very carefully. למה: לתיאור אופן הנהיגה צריך תואר פועל.
  37. לא: She is a carefully driver. כן: She is a careful driver. למה: לפני שם עצם משתמשים בשם תואר, careful.
  38. לא: The test was easily. כן: The test was easy. למה: אחרי was מתארים את המבחן בשם התואר easy.
  39. לא: He speaks very slow. כן: He speaks very slowly. למה: כאן נדרש תואר פועל.
  40. לא: I feel badly about it. כן: I feel bad about it. למה: אחרי feel במשמעות של מצב רגשי משתמשים בשם תואר.
  41. לא: I am boring in class. כן: I am bored in class. למה: bored מתאר איך אתם מרגישים; boring מתאר מה גורם לשעמום.
  42. לא: The lesson was bored. כן: The lesson was boring. למה: השיעור הוא הדבר שגורם לתחושת השעמום.
  43. לא: I am interesting in English. כן: I am interested in English. למה: האדם מרגיש עניין ולכן משתמשים ב־interested.
  44. לא: This book is very interested. כן: This book is very interesting. למה: הספר מעורר עניין ולכן הוא interesting.
  45. לא: I was surprising. כן: I was surprised. למה: לתיאור התחושה שלכם משתמשים ב־surprised.
  46. לא: The news was surprised. כן: The news was surprising. למה: החדשות הן שגרמו להפתעה.
  47. לא: I am exciting about the trip. כן: I am excited about the trip. למה: excited מתאר אדם שמתרגש.
  48. לא: The trip sounds excited. כן: The trip sounds exciting. למה: הטיול עצמו נשמע מרגש.
  49. לא: I am frightening of dogs. כן: I am frightened of dogs. למה: האדם חש פחד; הוא אינו גורם לפחד.
  50. לא: That movie was frightened. כן: That movie was frightening. למה: הסרט גורם לפחד ולכן הוא frightening.
  51. לא: I have hungry. כן: I am hungry. למה: באנגלית רעב הוא מצב המתואר עם be.
  52. לא: I have thirsty. כן: I am thirsty. למה: גם צמא מתואר באמצעות be.
  53. לא: I have cold. כן: I am cold. למה: אם קר לכם, אומרים I am cold.
  54. לא: I have hot. כן: I am hot. למה: לתיאור תחושת חום משתמשים ב־am.
  55. לא: I have afraid. כן: I am afraid. למה: afraid הוא שם תואר.
  56. לא: I have right. כן: I am right. למה: אם הכוונה “אני צודק”, המבנה הוא be right.
  57. לא: You have wrong. כן: You are wrong. למה: אומרים be wrong.
  58. לא: I am have a question. כן: I have a question. למה: אין משלבים am לפני have בצורה הזאת.
  59. לא: I am having two brothers. כן: I have two brothers. למה: כש־have מציין שייכות או קשר משפחתי משתמשים בדרך כלל בזמן פשוט.
  60. לא: She is having a new car. כן: She has a new car. למה: בעלות קבועה מתוארת כאן באמצעות has.
  61. לא: The people is friendly. כן: The people are friendly. למה: people הוא שם עצם ברבים.
  62. לא: The police is here. כן: The police are here. למה: באנגלית סטנדרטית police מקבל בדרך כלל פועל ברבים.
  63. לא: My glasses is broken. כן: My glasses are broken. למה: glasses הוא רבים.
  64. לא: These pants is new. כן: These pants are new. למה: pants נחשב רבים.
  65. לא: This shoes are expensive. כן: These shoes are expensive. למה: עם שם עצם ברבים משתמשים ב־these.
  66. לא: These book is useful. כן: This book is useful. למה: עם שם עצם יחיד משתמשים ב־this.
  67. לא: That people are waiting. כן: Those people are waiting. למה: those היא צורת הרבים של that.
  68. לא: Those car is mine. כן: That car is mine. למה: car יחיד ולכן נדרש that.
  69. לא: This are my keys. כן: These are my keys. למה: keys ברבים.
  70. לא: These is my phone. כן: This is my phone. למה: phone יחיד.
  71. לא: I am teacher. כן: I am a teacher. למה: לפני מקצוע יחיד וספיר משתמשים בדרך כלל ב־a/an.
  72. לא: She is engineer. כן: She is an engineer. למה: לפני צליל תנועה משתמשים ב־an.
  73. לא: He is good person. כן: He is a good person. למה: person הוא שם עצם יחיד וספיר.
  74. לא: I bought new computer. כן: I bought a new computer. למה: לפני שם עצם יחיד לא מוגדר נדרש כאן a.
  75. לא: She has beautiful house. כן: She has a beautiful house. למה: גם כאן נדרש article לפני שם העצם היחיד.
  76. לא: I need an advice. כן: I need some advice. למה: advice אינו ספיר ולכן לא משתמשים ב־an.
  77. לא: He gave me an information. כן: He gave me some information. למה: information אינו ספיר.
  78. לא: I have a homework. כן: I have homework. למה: homework בדרך כלל אינו ספיר.
  79. לא: She bought a furniture. כן: She bought some furniture. למה: furniture הוא שם עצם בלתי ספיר.
  80. לא: We had a great weather. כן: We had great weather. למה: weather אינו מקבל a במשמעות הזאת.

תיקונים 81–160: זמנים באנגלית – כשהזמן ידוע אבל הפועל יוצא בצורה הלא נכונה

זמנים הם אחד התחומים שבהם לומדים ישראלים יכולים לדעת את הכלל ובכל זאת לטעות בזמן שיחה. הסיבה פשוטה: בזמן אמת צריך לבצע כמה פעולות כמעט בו־זמנית — להחליט מתי האירוע קרה, לבחור זמן, לזכור את צורת הפועל ולבנות משפט שלם. אם אחת הפעולות עדיין אינה אוטומטית, העברית מתחילה להשפיע על המבנה.

אחת הטעויות החזקות במיוחד היא “כפילות עבר”: ברגע שהלומד כבר אמר did או didn't, הוא עדיין מרגיש צורך להפוך גם את הפועל העיקרי לעבר. כך נוצר didn't went. בפועל, did כבר נושא את סימון העבר ולכן הפועל שאחריו חוזר לצורת הבסיס: didn't go.

בעיה אחרת מופיעה בין Past Simple ל־Present Perfect. בעברית אין חלוקה מקבילה לחלוטין, ולכן משפט כמו “ראיתי אותו אתמול” עלול להפוך ל־I have seen him yesterday. אבל הביטוי yesterday סוגר את האירוע בזמן עבר מסוים, ולכן באנגלית טבעית נשתמש ב־I saw him yesterday.

גם since ו־for גורמים לבלבול. כדאי לזכור עיקרון מעשי: since מצביע על נקודת התחלה — 2022, Monday, I was a child; for מתאר משך — two years, three hours, a long time. לא צריך לשנן הגדרה ארוכה אם מתרגלים את ההבדל בתוך משפטים אמיתיים מחייכם.

בשיעורי אנגלית אונליין אפשר לתרגל זמנים דרך סיפור במקום דרך דף תרגילים בלבד. המורה יכול לבקש מכם לתאר מה אתם עושים בדרך כלל, מה עשיתם אתמול, מה אתם עושים השבוע ומה כבר השלמתם. כל שינוי קטן בשאלה מאלץ את המוח לבחור את הזמן המתאים. כך הדקדוק מתחבר לתקשורת.

עברו על 80 התיקונים הבאים וחפשו לא את הטעות המעניינת ביותר, אלא את זו שאתם עצמכם עלולים לומר.

  1. לא: He go to work every day. כן: He goes to work every day. למה: ב־Present Simple מוסיפים בדרך כלל -s בגוף שלישי יחיד.
  2. לא: She work from home. כן: She works from home. למה: עם she הפועל מקבל -s.
  3. לא: My father drive to work. כן: My father drives to work. למה: my father מתפקד כ־he.
  4. לא: It depend on the price. כן: It depends on the price. למה: עם it מוסיפים -s.
  5. לא: She don't like coffee. כן: She doesn't like coffee. למה: שלילה בגוף שלישי נבנית עם doesn't.
  6. לא: He don't understand. כן: He doesn't understand. למה: עם he משתמשים ב־doesn't.
  7. לא: It doesn't works. כן: It doesn't work. למה: אחרי doesn't הפועל חוזר לצורת הבסיס.
  8. לא: She doesn't knows. כן: She doesn't know. למה: סימון הגוף כבר נמצא ב־does.
  9. לא: Does he works here? כן: Does he work here? למה: גם בשאלה אחרי does משתמשים בצורת הבסיס.
  10. לא: Does she likes it? כן: Does she like it? למה: אין מוסיפים -s גם ל־does וגם לפועל.
  11. לא: I am work now. כן: I am working now. למה: Present Continuous נבנה מ־be + verb-ing.
  12. לא: She is cook dinner. כן: She is cooking dinner. למה: אחרי is נדרשת צורת -ing.
  13. לא: They are play outside. כן: They are playing outside. למה: המבנה הוא are + playing.
  14. לא: I working today. כן: I am working today. למה: אי אפשר להשמיט את am מה־Continuous.
  15. לא: He sleeping now. כן: He is sleeping now. למה: נדרש פועל העזר is.
  16. לא: Are you work today? כן: Are you working today? למה: אחרי are ב־Continuous משתמשים ב־-ing.
  17. לא: Do you working now? כן: Are you working now? למה: שאלת Present Continuous נפתחת ב־am/is/are, לא ב־do.
  18. לא: She isn't work today. כן: She isn't working today. למה: שלילת Continuous עדיין דורשת -ing.
  19. לא: I am knowing him. כן: I know him. למה: know בדרך כלל אינו משמש ב־Continuous במשמעות הזאת.
  20. לא: I am believing you. כן: I believe you. למה: believe משמש לרוב בזמן פשוט כשמדובר בדעה או אמונה.
  21. לא: Yesterday I go to work. כן: Yesterday I went to work. למה: אירוע שהסתיים אתמול דורש צורת עבר.
  22. לא: Last week I see him. כן: Last week I saw him. למה: see הוא פועל בלתי רגיל: saw בעבר.
  23. לא: We eat there yesterday. כן: We ate there yesterday. למה: העבר של eat הוא ate.
  24. לא: She buy a car last month. כן: She bought a car last month. למה: העבר של buy הוא bought.
  25. לא: I didn't went. כן: I didn't go. למה: אחרי didn't משתמשים בצורת הבסיס.
  26. לא: She didn't came. כן: She didn't come. למה: did כבר מסמן עבר.
  27. לא: We didn't knew. כן: We didn't know. למה: לאחר didn't אומרים know.
  28. לא: He didn't told me. כן: He didn't tell me. למה: הפועל חוזר לבסיס אחרי didn't.
  29. לא: Did you went there? כן: Did you go there? למה: גם בשאלת עבר הפועל העיקרי נשאר בבסיס.
  30. לא: Did she called you? כן: Did she call you? למה: אין צורך בסימון עבר כפול.
  31. לא: I was go home. כן: I went home. למה: Past Simple של go הוא went.
  32. לא: I was went home. כן: I went home. למה: לא מוסיפים was לפני פועל Past Simple רגיל.
  33. לא: She was cooked dinner. כן: She cooked dinner. למה: לפעולה פשוטה בעבר אין צורך ב־was.
  34. לא: They were played football. כן: They played football. למה: זה Past Simple, לא מבנה עם were.
  35. לא: I was watching TV when he was called. כן: I was watching TV when he called. למה: הפעולה הקצרה שקטעה את הפעולה המתמשכת באה ב־Past Simple.
  36. לא: While I cooked, the phone was ringing. כן: While I was cooking, the phone rang. למה: פעולה מתמשכת ברקע מתאימה ל־Past Continuous.
  37. לא: I were working. כן: I was working. למה: עם I בעבר של be משתמשים ב־was.
  38. לא: They was waiting. כן: They were waiting. למה: עם they משתמשים ב־were.
  39. לא: Was you sleeping? כן: Were you sleeping? למה: עם you בעבר משתמשים ב־were.
  40. לא: We wasn't ready. כן: We weren't ready. למה: עם we הצורה היא were not.
  41. לא: I have seen him yesterday. כן: I saw him yesterday. למה: yesterday מציין זמן עבר שהסתיים.
  42. לא: I have finished it last night. כן: I finished it last night. למה: last night דורש בדרך כלל Past Simple.
  43. לא: She has called me two hours ago. כן: She called me two hours ago. למה: ago הולך עם זמן עבר שהסתיים.
  44. לא: We have met in 2022. כן: We met in 2022. למה: השנה הספציפית היא זמן עבר מוגדר.
  45. לא: I never saw snow. כן: I have never seen snow. למה: כשמדברים על ניסיון חיים עד עכשיו מתאים Present Perfect.
  46. לא: Did you ever visit London? כן: Have you ever visited London? למה: לשאלה על ניסיון חיים עד ההווה משתמשים לרוב ב־Present Perfect.
  47. לא: I already finished. כן: I have already finished. למה: כשמדגישים תוצאה רלוונטית להווה, Present Perfect מתאים.
  48. לא: She just left five minutes ago and has gone yesterday. כן: She left five minutes ago. למה: זמן עבר מדויק דורש Past Simple.
  49. לא: I haven't finished it yesterday. כן: I didn't finish it yesterday. למה: yesterday אינו מתאים כאן ל־Present Perfect.
  50. לא: Have you called him last night? כן: Did you call him last night? למה: last night הוא זמן עבר שהסתיים.
  51. לא: I live here since 2020. כן: I have lived here since 2020. למה: מצב שהתחיל בעבר ונמשך עד עכשיו מתאים ל־Present Perfect.
  52. לא: I am here since Monday. כן: I have been here since Monday. למה: משתמשים ב־have been לתקופה שנמשכת עד ההווה.
  53. לא: I work here for five years. כן: I have worked here for five years. למה: העבודה התחילה בעבר וממשיכה כעת.
  54. לא: I know her since school. כן: I have known her since school. למה: היכרות שנמשכת עד היום מתאימה ל־Present Perfect.
  55. לא: We are married since 2015. כן: We have been married since 2015. למה: הנישואים החלו בעבר ונמשכים בהווה.
  56. לא: I have lived here since three years. כן: I have lived here for three years. למה: for מתאר משך זמן.
  57. לא: I have worked here for 2021. כן: I have worked here since 2021. למה: since מציין נקודת התחלה.
  58. לא: She has waited since two hours. כן: She has been waiting for two hours. למה: משך זמן מקבל for, והצורה המתמשכת טבעית לפעילות רציפה.
  59. לא: We have been friends for 2010. כן: We have been friends since 2010. למה: שנה היא נקודת התחלה.
  60. לא: I haven't seen him since three weeks. כן: I haven't seen him for three weeks. למה: שלושה שבועות הם משך.
  61. לא: Tomorrow I go to the doctor at three. כן: I'm going to the doctor at three tomorrow. למה: לסידור עתידי מתוכנן Present Continuous הוא ניסוח טבעי.
  62. לא: I will going later. כן: I will go later. למה: אחרי will משתמשים בצורת הבסיס.
  63. לא: She will comes tomorrow. כן: She will come tomorrow. למה: אחרי will אין -s.
  64. לא: I will to call you. כן: I will call you. למה: אין to אחרי will.
  65. לא: We going to meet later. כן: We are going to meet later. למה: מבנה going to דורש be.
  66. לא: She is going meet him. כן: She is going to meet him. למה: במבנה העתידי נדרש to.
  67. לא: I am go to start tomorrow. כן: I am going to start tomorrow. למה: הצורה היא be going to + verb.
  68. לא: I think it is rain tomorrow. כן: I think it will rain tomorrow. למה: לתחזית אפשר להשתמש ב־will.
  69. לא: Don't worry, I am helping you. כן: Don't worry, I'll help you. למה: להצעה או החלטה מיידית will טבעי מאוד.
  70. לא: I promise I am calling you tonight. כן: I promise I'll call you tonight. למה: הבטחה מתאימה לרוב ל־will.
  71. לא: I use to play football. כן: I used to play football. למה: הרגל שהיה בעבר ואינו קיים עוד נבנה עם used to.
  72. לא: I used to playing football. כן: I used to play football. למה: אחרי used to במשמעות של הרגל עבר באה צורת הבסיס.
  73. לא: Did you used to live here? כן: Did you use to live here? למה: אחרי did חוזרים ל־use.
  74. לא: I didn't used to like coffee. כן: I didn't use to like coffee. למה: didn't כבר מסמן עבר.
  75. לא: I am used to wake up early. כן: I am used to waking up early. למה: אחרי be used to במשמעות “רגיל ל־” משתמשים בשם עצם או -ing.
  76. לא: She is used to work at night. כן: She is used to working at night. למה: to כאן היא מילת יחס ולכן בא אחריה -ing.
  77. לא: I am getting used to drive on the left. כן: I am getting used to driving on the left. למה: גם אחרי get used to משתמשים ב־-ing.
  78. לא: When I was child, I am playing outside every day. כן: When I was a child, I played outside every day. למה: הרגל שהסתיים בעבר דורש עבר.
  79. לא: In the past I am working in sales. כן: In the past I worked in sales. למה: in the past מפנה לזמן שהסתיים.
  80. לא: Last year I am studying English. כן: Last year I studied English. למה: שנה שעברה היא תקופה שהסתיימה ולכן Past Simple מתאים.

תיקונים 161–240: שאלות, שלילה ופעלים מודאליים – המקום שבו סדר המילים קובע

שאלות הן מבחן מצוין לרמת האוטומטיות באנגלית. במשפט חיובי אפשר לעיתים “להסתדר” עם סדר מילים שדומה לעברית. ברגע שצריך לשאול, המערכת משתנה: לפעמים צריך do, לפעמים does, לפעמים did, ובמשפט עם be הופכים את הסדר בלי להשתמש ב־do בכלל.

לכן תלמיד יכול לומר בצורה נכונה You work here ואז לשאול You work here?. בשיחה לא רשמית אינטונציה לבדה יכולה לעיתים להפוך אמירה לשאלה, אך ללומד חשוב לשלוט גם במבנה הסטנדרטי Do you work here?, משום שהוא נדרש שוב ושוב בשיחות, עבודה, ראיונות וכתיבה.

פעלים מודאליים יוצרים כלל אחר שדווקא מפשט את השפה: אחרי can, should, must, could, might ואחרים משתמשים בצורת הבסיס של הפועל. אין to, אין -s ואין עבר נוסף. לכן She can speaks הופך ל־She can speak.

הבעיה אינה רק דקדוקית. משפט כמו You mustn't come tomorrow אינו אומר “אתה לא חייב להגיע”; הוא אומר שאסור להגיע. אם הכוונה היא שאין חובה, צריך You don't have to come tomorrow. טעות קטנה במודאל יכולה לשנות את המסר עצמו.

בשיעור אנגלית אישי כדאי לתרגל שאלות באמצעות רצף מהיר ולא באמצעות תרגום. המורה אומר נושא, והתלמיד מייצר שאלה: עבודה, משפחה, אתמול, מחר, ניסיון, אפשרות, חובה. המטרה היא להגיע למצב שבו Did you…? או Have you ever…? מופיעים בלי לעצור ולבנות את המשפט בעברית קודם.

התיקונים הבאים מתמקדים בדיוק במקומות שבהם “מילה קטנה” משנה את כל המבנה.

  1. לא: You work here? כן: Do you work here? למה: בשאלת Present Simple רגילה משתמשים ב־do.
  2. לא: She works here? כן: Does she work here? למה: בגוף שלישי השאלה נפתחת ב־does.
  3. לא: You like coffee? כן: Do you like coffee? למה: המבנה הסטנדרטי דורש do.
  4. לא: Where you live? כן: Where do you live? למה: אחרי מילת השאלה צריך do.
  5. לא: Where she works? כן: Where does she work? למה: עם she משתמשים ב־does והפועל נשאר בסיסי.
  6. לא: What you want? כן: What do you want? למה: שאלת Present Simple דורשת פועל עזר.
  7. לא: Why he is late? כן: Why is he late? למה: כשיש be, הופכים את הסדר בין הפועל לנושא.
  8. לא: Where you are? כן: Where are you? למה: בשאלה עם be, הפועל בא לפני הנושא.
  9. לא: How old you are? כן: How old are you? למה: גם כאן נדרש היפוך סדר.
  10. לא: What time it is? כן: What time is it? למה: בשאלה ישירה הפועל is קודם לנושא.
  11. לא: Where did you went? כן: Where did you go? למה: אחרי did הפועל בצורת הבסיס.
  12. לא: What did she said? כן: What did she say? למה: אין מסמנים עבר פעמיים.
  13. לא: When did he arrived? כן: When did he arrive? למה: did כבר מסמן עבר.
  14. לא: Why did they left? כן: Why did they leave? למה: הפועל חוזר ל־leave.
  15. לא: When you arrived? כן: When did you arrive? למה: שאלת Past Simple דורשת did.
  16. לא: Who did called you? כן: Who called you? למה: כאשר who הוא הנושא של המשפט, אין צורך ב־did.
  17. לא: Who did you call? – כאשר הכוונה “מי התקשר אליך?”. כן: Who called you? למה: מיקום who משנה מי ביצע את הפעולה.
  18. לא: What happened you? כן: What happened to you? למה: אומרים happen to someone.
  19. לא: What means this word? כן: What does this word mean? למה: השאלה דורשת does וסדר מילים מתאים.
  20. לא: How you spell it? כן: How do you spell it? למה: בשאלת Present Simple נדרש do.
  21. לא: I no understand. כן: I don't understand. למה: שלילת פועל ב־Present Simple נבנית עם don't.
  22. לא: I not know. כן: I don't know. למה: אי אפשר להציב not לבדו לפני know.
  23. לא: She not work here. כן: She doesn't work here. למה: בגוף שלישי נדרש doesn't.
  24. לא: They not like it. כן: They don't like it. למה: עם they משתמשים ב־don't.
  25. לא: I don't am tired. כן: I am not tired. למה: את הפועל be שוללים ישירות.
  26. לא: She doesn't is ready. כן: She isn't ready. למה: אין משתמשים ב־does עם be בצורה הזאת.
  27. לא: We don't are late. כן: We aren't late. למה: שלילת are היא aren't.
  28. לא: He didn't was there. כן: He wasn't there. למה: עבר של be נשלל ישירות.
  29. לא: They didn't were ready. כן: They weren't ready. למה: אין צורך ב־didn't לפני were.
  30. לא: I haven't no time. כן: I don't have any time. למה: באנגלית סטנדרטית נמנעים משלילה כפולה במבנה הזה.
  31. לא: I can to help. כן: I can help. למה: אחרי can אין to.
  32. לא: She can speaks English. כן: She can speak English. למה: אחרי modal משתמשים בצורת הבסיס.
  33. לא: He can drives. כן: He can drive. למה: אין -s אחרי can.
  34. לא: I don't can come. כן: I can't come. למה: שוללים את can ישירות.
  35. לא: Do you can help me? כן: Can you help me? למה: can עצמו עובר לתחילת השאלה.
  36. לא: I will can do it. כן: I will be able to do it. למה: בעתיד משתמשים ב־will be able to.
  37. לא: I could went earlier. כן: I could go earlier. למה: אחרי could באה צורת הבסיס.
  38. לא: She could to help us. כן: She could help us. למה: אין to אחרי could.
  39. לא: He may comes later. כן: He may come later. למה: אחרי may אין -s.
  40. לא: It might rains. כן: It might rain. למה: might מקבל פועל בסיסי.
  41. לא: You should to call him. כן: You should call him. למה: אחרי should אין to.
  42. לא: She should goes home. כן: She should go home. למה: modal מבטל את ה־-s של גוף שלישי.
  43. לא: You shouldn't to worry. כן: You shouldn't worry. למה: גם אחרי shouldn't משתמשים בצורת הבסיס.
  44. לא: Should I to call them? כן: Should I call them? למה: אין to.
  45. לא: You must to leave now. כן: You must leave now. למה: אחרי must בא פועל בסיסי.
  46. לא: He musts work tomorrow. כן: He must work tomorrow. למה: must אינו מקבל -s.
  47. לא: I musted work yesterday. כן: I had to work yesterday. למה: לעבר של חובה משתמשים בדרך כלל ב־had to.
  48. לא: I haven't to work tomorrow. כן: I don't have to work tomorrow. למה: “אין צורך” נבנה עם don't have to.
  49. לא: You mustn't come tomorrow – כאשר הכוונה “אתה לא חייב”. כן: You don't have to come tomorrow. למה: mustn't פירושו בדרך כלל איסור.
  50. לא: You needn't to bring anything. כן: You needn't bring anything. למה: בשימוש המודאלי של needn't אין to.
  51. לא: You had better to leave. כן: You had better leave. למה: אחרי had better באה צורת הבסיס.
  52. לא: I would rather to stay home. כן: I would rather stay home. למה: אחרי would rather אין to.
  53. לא: I'd rather going tomorrow. כן: I'd rather go tomorrow. למה: אחרי rather במבנה הזה משתמשים בפועל בסיסי.
  54. לא: You better call her. כן: You'd better call her. למה: הצורה המלאה היא you had better, המקוצרת ל־you'd better.
  55. לא: I would like go now. כן: I would like to go now. למה: אחרי would like נדרש to.
  56. לא: Would you like come with us? כן: Would you like to come with us? למה: המבנה הוא would like to + verb.
  57. לא: I want that you come. כן: I want you to come. למה: אחרי want אפשר להשתמש ב־object + to-infinitive.
  58. לא: She wants that I help her. כן: She wants me to help her. למה: המבנה הטבעי הוא want someone to do something.
  59. לא: He asked me that I wait. כן: He asked me to wait. למה: בקשה לביצוע פעולה נבנית עם ask someone to.
  60. לא: My boss told that I should call. כן: My boss told me that I should call. למה: tell בדרך כלל דורש מושא — למי נאמר הדבר.
  61. לא: Can you tell me where is the station? כן: Can you tell me where the station is? למה: בשאלה עקיפה אין היפוך של is והנושא.
  62. לא: Do you know what time does it start? כן: Do you know what time it starts? למה: בתוך שאלה עקיפה משתמשים בסדר של משפט רגיל.
  63. לא: I don't know where does he live. כן: I don't know where he lives. למה: זו אינה שאלה ישירה ולכן אין does.
  64. לא: Could you tell me how much does it cost? כן: Could you tell me how much it costs? למה: בשאלה עקיפה הסדר הוא נושא ואז פועל.
  65. לא: I wonder when will they arrive. כן: I wonder when they will arrive. למה: אין היפוך בתוך המשפט העקיף.
  66. לא: Do you know who is she? כן: Do you know who she is? למה: הסדר בשאלה עקיפה הוא she is.
  67. לא: Can you explain why did it happen? כן: Can you explain why it happened? למה: אין צורך ב־did בתוך הסעיף העקיף.
  68. לא: I don't remember what did he say. כן: I don't remember what he said. למה: משתמשים בסדר רגיל.
  69. לא: Please tell me where should I go. כן: Please tell me where I should go. למה: should נשאר אחרי הנושא בשאלה עקיפה.
  70. לא: I need to know when can we start. כן: I need to know when we can start. למה: גם כאן אין היפוך.
  71. לא: Isn't it? – כתשובה לכל משפט. כן: She works here, doesn't she? למה: שאלת הזנב צריכה להתאים לפועל ולנושא.
  72. לא: You are tired, don't you? כן: You are tired, aren't you? למה: עם are משתמשים ב־aren't ב־tag question.
  73. לא: He works here, isn't he? כן: He works here, doesn't he? למה: Present Simple של פועל רגיל דורש doesn't.
  74. לא: They went home, don't they? כן: They went home, didn't they? למה: המשפט הראשי בעבר.
  75. לא: She can drive, doesn't she? כן: She can drive, can't she? למה: ה־tag חוזר על הפועל המודאלי.
  76. לא: You haven't seen it, did you? כן: You haven't seen it, have you? למה: Present Perfect משתמש ב־have.
  77. לא: Let's go, will we? כן: Let's go, shall we? למה: אחרי let's מקובל להשתמש ב־shall we?.
  78. לא: Open the window, do you? כן: Open the window, will you? למה: בציווי אפשר להשתמש ב־will you?.
  79. לא: Nobody called, didn't they? כן: Nobody called, did they? למה: nobody כבר שלילי במשמעות ולכן ה־tag חיובי.
  80. לא: Everyone is ready, isn't he? כן: Everyone is ready, aren't they? למה: באנגלית מודרנית they משמש באופן טבעי ככינוי ניטרלי ל־everyone.

תיקונים 241–320: מילות יחס ופעלים שמתחברים אחרת ממה שהעברית גורמת לנו לצפות

מילות יחס הן תחום שבו היגיון בלבד לא תמיד עוזר. מי שיודע ש־in פירושו בדרך כלל “ב־” עלול לומר in Monday, אף שהאנגלית דורשת on Monday. מי שמתרגם “נשוי עם” משפה אחרת עלול לבחור married with, אף שהצירוף המקובל הוא married to.

הסיבה היא שמילת יחס אינה תמיד יחידת משמעות עצמאית. לעיתים היא חלק מצירוף שצריך ללמוד כיחידה אחת: interested in, good at, depend on, listen to, wait for. ניסיון לזכור רשימה של “כל משמעויות on” פחות שימושי מלימוד הצירופים שבתוכם היא מופיעה.

כאשר טעויות כאלה חוזרות, הן עשויות לגרום למשפטים להישמע מתורגמים אפילו כשהדקדוק המרכזי נכון. אדם יכול להשתמש בזמן מושלם ובאוצר מילים עשיר ועדיין לומר discuss about the problem. לכן רמה מתקדמת אינה רק “לדעת עוד מילים”; היא גם לדעת אילו מילים נוהגות להגיע יחד.

תרגול יעיל הוא לבנות “משפחות צירופים”. אם טעיתם ב־interested on, אל תתקנו רק את המשפט. תרגלו interested in music, interested in learning, interested in the job. המוח מתחיל לשמור את שתי המילים כיחידה אחת.

בשיעור אנגלית מהבית אפשר לזהות את הצירופים הללו בתוך דיבור חופשי. כשמורה שומע תלמיד אומר שוב depend of, הוא לא חייב לעצור את השיחה בכל פעם. אפשר לרשום את הדפוס, לחזור אליו לאחר השיחה ולייצר יחד כמה משפטים חדשים שבהם depend on מופיע באופן טבעי.

80 התיקונים הבאים יעזרו לכם לראות כמה מהאנגלית היומיומית בנויה מצירופים קטנים כאלה.

  1. לא: in Monday. כן: on Monday. למה: עם ימים משתמשים ב־on.
  2. לא: in Friday morning. כן: on Friday morning. למה: כשמציינים יום מסוים, משתמשים ב־on.
  3. לא: at July. כן: in July. למה: עם חודשים משתמשים ב־in.
  4. לא: on 2026. כן: in 2026. למה: עם שנים משתמשים ב־in.
  5. לא: in five o'clock. כן: at five o'clock. למה: שעה מדויקת מקבלת at.
  6. לא: on night. כן: at night. למה: הביטוי הקבוע הוא at night.
  7. לא: at the morning. כן: in the morning. למה: אומרים in the morning.
  8. לא: at the afternoon. כן: in the afternoon. למה: גם כאן משתמשים ב־in.
  9. לא: in noon. כן: at noon. למה: הביטוי המקובל הוא at noon.
  10. לא: in midnight. כן: at midnight. למה: משתמשים ב־at עם midnight.
  11. לא: since two hours. כן: for two hours. למה: משך זמן דורש for.
  12. לא: for Monday. כן: since Monday. למה: נקודת התחלה מקבלת since.
  13. לא: during three years. כן: for three years. למה: לציון משך מספרי משתמשים בדרך כלל ב־for.
  14. לא: during two hours. כן: for two hours. למה: during מתאים יותר לאירוע או תקופה, לא למדידת משך כזאת.
  15. לא: during the lesson for I was tired. כן: During the lesson, I was tired. למה: during מקבל שם עצם, לא משפט שלם.
  16. לא: during I was working. כן: while I was working. למה: לפני משפט עם נושא ופועל משתמשים ב־while.
  17. לא: from 2020 until now I live here. כן: I have lived here since 2020. למה: since ו־Present Perfect טבעיים למצב שנמשך עד ההווה.
  18. לא: before two days. כן: two days ago. למה: לספירת זמן אחורה מההווה משתמשים ב־ago.
  19. לא: after two days I will call you – כשמתכוונים “בעוד יומיים”. כן: I'll call you in two days. למה: in two days מציין זמן עתידי מהיום.
  20. לא: until two hours. כן: for two hours. למה: until דורש נקודת סיום, לא משך.
  21. לא: arrive to the airport. כן: arrive at the airport. למה: אומרים arrive at למקום נקודתי.
  22. לא: arrive to London. כן: arrive in London. למה: עם עיר או מדינה משתמשים בדרך כלל ב־in.
  23. לא: arrive to work. כן: arrive at work. למה: at מתאים למקום כמו עבודה.
  24. לא: enter to the room. כן: enter the room. למה: enter מקבל את המקום ישירות, בלי to.
  25. לא: reach to the station. כן: reach the station. למה: reach אינו דורש to.
  26. לא: go to abroad. כן: go abroad. למה: לפני abroad אין to.
  27. לא: live in abroad. כן: live abroad. למה: גם כאן abroad אינו צריך in.
  28. לא: go to downstairs. כן: go downstairs. למה: downstairs משמש כאן כתואר מקום.
  29. לא: come to here. כן: come here. למה: לפני here אין צורך ב־to.
  30. לא: go to there. כן: go there. למה: גם לפני there אין to.
  31. לא: by foot. כן: on foot. למה: הביטוי הקבוע הוא on foot.
  32. לא: with bus. כן: by bus. למה: אמצעי תחבורה מקבל לעיתים קרובות by.
  33. לא: with train. כן: by train. למה: אומרים travel by train.
  34. לא: on taxi. כן: by taxi / in a taxi. למה: אלה הצירופים המקובלים לפי ההקשר.
  35. לא: in the bus – כשמדובר בנסיעה כנוסע. כן: on the bus. למה: בדרך כלל אומרים on the bus/train/plane.
  36. לא: on the car – כשאתם יושבים בתוך המכונית. כן: in the car. למה: נוסעים in a car.
  37. לא: in the Internet. כן: on the internet. למה: הביטוי המקובל הוא on the internet.
  38. לא: in this website. כן: on this website. למה: אומרים on a website.
  39. לא: in page 10. כן: on page 10. למה: מספר עמוד מקבל on.
  40. לא: at the picture. כן: in the picture. למה: לתיאור מה שמופיע בתמונה משתמשים ב־in.
  41. לא: married with someone. כן: married to someone. למה: הצירוף הקבוע הוא married to.
  42. לא: interested on English. כן: interested in English. למה: אומרים interested in.
  43. לא: good in English. כן: good at English. למה: ליכולת בתחום משתמשים ב־good at.
  44. לא: bad in maths. כן: bad at maths. למה: גם bad מתחבר כאן ל־at.
  45. לא: afraid from dogs. כן: afraid of dogs. למה: הצירוף הוא afraid of.
  46. לא: proud from my son. כן: proud of my son. למה: אומרים proud of.
  47. לא: responsible of the project. כן: responsible for the project. למה: הצירוף הוא responsible for.
  48. לא: famous of its beaches. כן: famous for its beaches. למה: אומרים famous for.
  49. לא: similar with mine. כן: similar to mine. למה: הצירוף המקובל הוא similar to.
  50. לא: full with people. כן: full of people. למה: אומרים full of.
  51. לא: depend of the weather. כן: depend on the weather. למה: depend מתחבר ל־on.
  52. לא: listen music. כן: listen to music. למה: listen דורש to לפני המושא.
  53. לא: wait me outside. כן: wait for me outside. למה: אומרים wait for someone.
  54. לא: ask to him. כן: ask him. למה: ask יכול לקבל אדם ישירות.
  55. לא: tell to me. כן: tell me. למה: tell מקבל את האדם ללא to.
  56. לא: say me the answer. כן: tell me the answer. למה: tell מתאים כשמציינים למי אומרים.
  57. לא: explain me the problem. כן: explain the problem to me. למה: אומרים explain something to someone.
  58. לא: discuss about the problem. כן: discuss the problem. למה: discuss אינו דורש about.
  59. לא: mention about it. כן: mention it. למה: גם mention מקבל את המושא ישירות.
  60. לא: contact with me tomorrow. כן: contact me tomorrow. למה: כפועל, contact אינו דורש with.
  61. לא: call to me later. כן: call me later. למה: כש־call פירושו להתקשר, המושא בא ישירות.
  62. לא: phone to him. כן: phone him. למה: גם phone יכול לקבל אדם ישירות.
  63. לא: answer to the question. כן: answer the question. למה: כפועל, answer מקבל את השאלה ישירות.
  64. לא: reply the email. כן: reply to the email. למה: reply מתחבר בדרך כלל ל־to.
  65. לא: look me. כן: look at me. למה: כשמבקשים להביט במישהו משתמשים ב־look at.
  66. לא: search for the internet. כן: search the internet. למה: מחפשים the internet, אבל מחפשים for information.
  67. לא: search the answer. כן: search for the answer. למה: כאשר הדבר הוא מה שמנסים למצוא, search for טבעי.
  68. לא: look for at my keys. כן: look for my keys. למה: look for פירושו לחפש.
  69. לא: look at my keys – כשמתכוונים “לחפש את המפתחות”. כן: look for my keys. למה: look at הוא להביט, לא לחפש.
  70. לא: take care about the children. כן: take care of the children. למה: הצירוף הוא take care of.
  71. לא: belong to me? Yes, it belongs me. כן: Yes, it belongs to me. למה: belong דורש to.
  72. לא: pay the coffee. כן: pay for the coffee. למה: משלמים for מוצר או שירות.
  73. לא: pay for the bill. כן: pay the bill. למה: את החשבון עצמו אפשר pay ישירות.
  74. לא: spend money for clothes. כן: spend money on clothes. למה: אומרים spend money on.
  75. לא: spend two hours for studying. כן: spend two hours studying. למה: אחרי spend time אפשר להשתמש ישירות ב־-ing.
  76. לא: congratulate you for your promotion. כן: congratulate you on your promotion. למה: הצירוף המקובל הוא congratulate someone on.
  77. לא: apologize about being late. כן: apologize for being late. למה: אומרים apologize for סיבה או פעולה.
  78. לא: complain for the service. כן: complain about the service. למה: מתלוננים about נושא מסוים.
  79. לא: suffer from a problem? He suffers of it. כן: He suffers from it. למה: הצירוף הוא suffer from.
  80. לא: focus in the task. כן: focus on the task. למה: אומרים focus on.

תיקונים 321–400: שמות עצם, כמות, כינויי גוף והשוואות

יש טעויות שלא מפריעות להבין את המסר, אבל הן חוזרות כמעט בכל משפט משום שהן קשורות למילים נפוצות מאוד: information, advice, people, money, much, many, few ו־little. כאשר תלמיד לומד את המילה לבדה בלי לדעת אם היא ספירה או לא ספירה, הבעיה מופיעה מאוחר יותר במאמרים, מיילים ושיחה.

לדוגמה, המילה information נשמעת בעברית כמו “מידע”, ואפשר לדמיין “מידע אחד, שניים”. באנגלית היא בדרך כלל בלתי ספירה: לא an information ולא informations. אם צריך יחידה, אומרים a piece of information. אותו עיקרון חל על advice, furniture, equipment ועוד.

גם כינויי גוף מתבלבלים בעיקר לאחר מילות יחס. אנשים שיודעים היטב את ההבדל בין I ל־me יכולים לומר between you and I משום שהביטוי נשמע להם רשמי יותר. אבל אחרי between נדרש כינוי מושא: between you and me.

בהשוואות, עודף מילים הוא בעיה נפוצה. אם easier כבר פירושו “קל יותר”, אין צורך ב־more easier. אם best כבר פירושו “הטוב ביותר”, אין צורך ב־most best. כדאי לחשוב על כל צורת השוואה כיחידה שלמה.

מורה פרטי יכול לראות מהר אילו טעויות הן מקריות ואילו דפוסיות. אם תלמיד אומר פעם אחת many money, אפשר לתקן ולהמשיך. אם הוא משתמש ב־many עם כל שם עצם בלתי ספיר, כבר יש נושא קצר וממוקד שכדאי לתרגל בכמה הקשרים.

הנה 80 תיקונים שמסדרים את האזור הזה באנגלית.

  1. לא: informations. כן: information. למה: information בדרך כלל אינו ספיר.
  2. לא: advices. כן: advice. למה: advice הוא בלתי ספיר.
  3. לא: furnitures. כן: furniture. למה: אין בדרך כלל צורת רבים ל־furniture.
  4. לא: equipments. כן: equipment. למה: equipment בלתי ספיר.
  5. לא: homeworks. כן: homework. למה: homework אינו ספיר.
  6. לא: luggages. כן: luggage. למה: אומרים luggage או pieces of luggage.
  7. לא: traffics. כן: traffic. למה: traffic בלתי ספיר במשמעות הרגילה.
  8. לא: a good news. כן: good news / a piece of good news. למה: news אינו מקבל a.
  9. לא: many research about this. כן: much research about this. למה: research במשמעות כללית בדרך כלל בלתי ספיר.
  10. לא: a bread. כן: some bread / a loaf of bread. למה: bread בדרך כלל בלתי ספיר.
  11. לא: many money. כן: much money / a lot of money. למה: money בלתי ספיר.
  12. לא: much people. כן: many people. למה: people הוא רבים ספיר.
  13. לא: much cars. כן: many cars. למה: cars הוא שם עצם ספיר ברבים.
  14. לא: many time. כן: much time. למה: כש־time פירושו כמות זמן הוא בלתי ספיר.
  15. לא: how many money? כן: how much money? למה: כסף אינו נספר כיחידות באמצעות many.
  16. לא: how much people? כן: how many people? למה: אנשים ניתנים לספירה.
  17. לא: a few money. כן: a little money. למה: עם בלתי ספיר משתמשים ב־little.
  18. לא: a little friends. כן: a few friends. למה: עם רבים ספיר משתמשים ב־few.
  19. לא: few water. כן: little water. למה: מים הם בלתי ספירים.
  20. לא: little questions. כן: few questions. למה: שאלות הן ספירות.
  21. לא: less people attended. כן: fewer people attended. למה: בכתיבה תקנית, עם עצמים ספירים ברבים משתמשים ב־fewer.
  22. לא: fewer money. כן: less money. למה: עם שם עצם בלתי ספיר משתמשים ב־less.
  23. לא: less mistakes. כן: fewer mistakes. למה: טעויות ניתנות לספירה.
  24. לא: fewer time. כן: less time. למה: זמן ככמות הוא בלתי ספיר.
  25. לא: one of my friend. כן: one of my friends. למה: אחרי one of בא שם עצם ברבים.
  26. לא: one of the best student. כן: one of the best students. למה: מדובר באחד מתוך קבוצה.
  27. לא: every students. כן: every student. למה: אחרי every משתמשים בשם עצם יחיד.
  28. לא: each people. כן: each person. למה: each מתייחס ליחידים.
  29. לא: every people. כן: everyone / every person. למה: people אינו מתאים אחרי every.
  30. לא: all person. כן: all people / every person. למה: אחרי all נדרש כאן רבים.
  31. לא: I need some informations. כן: I need some information. למה: some אינו הופך שם בלתי ספיר לרבים.
  32. לא: Can you give me an advice? כן: Can you give me some advice? למה: advice אינו מקבל an.
  33. לא: She gave me two advices. כן: She gave me two pieces of advice. למה: אם רוצים לספור עצות משתמשים ב־pieces of advice.
  34. לא: I bought three furnitures. כן: I bought three pieces of furniture. למה: סופרים פריטי ריהוט, לא furnitures.
  35. לא: We need new equipments. כן: We need new equipment. למה: equipment נשאר יחיד דקדוקית.
  36. לא: The news are good. כן: The news is good. למה: למרות ה־s, news מקבל פועל ביחיד.
  37. לא: My hair are long. כן: My hair is long. למה: כשמדברים על השיער כמכלול, hair יחיד.
  38. לא: The money are on the table. כן: The money is on the table. למה: money מקבל פועל ביחיד.
  39. לא: The furniture are new. כן: The furniture is new. למה: furniture בלתי ספיר ויחיד מבחינה דקדוקית.
  40. לא: The information are correct. כן: The information is correct. למה: information מקבל פועל ביחיד.
  41. לא: Me and John went home. כן: John and I went home. למה: כנושא המשפט משתמשים ב־I.
  42. לא: Him and me work together. כן: He and I work together. למה: שני הכינויים הם נושאי המשפט.
  43. לא: She called John and I. כן: She called John and me. למה: אחרי הפועל called הכינוי הוא מושא.
  44. לא: This is for you and I. כן: This is for you and me. למה: אחרי מילת יחס משתמשים ב־me.
  45. לא: Between you and I. כן: Between you and me. למה: between היא מילת יחס.
  46. לא: My wife and me live here. כן: My wife and I live here. למה: מדובר בנושא המשפט.
  47. לא: He gave it to she. כן: He gave it to her. למה: אחרי to משתמשים בכינוי מושא.
  48. לא: I spoke with he. כן: I spoke with him. למה: אחרי with נדרש him.
  49. לא: Myself will call you. כן: I will call you. למה: myself אינו תחליף “רשמי” ל־I.
  50. לא: Please contact myself. כן: Please contact me. למה: כמושא רגיל משתמשים ב־me.
  51. לא: This is her's. כן: This is hers. למה: כינויי שייכות כמו hers אינם מקבלים apostrophe.
  52. לא: The dog hurt it's leg. כן: The dog hurt its leg. למה: its הוא כינוי שייכות; it's הוא קיצור של it is/it has.
  53. לא: Its raining. כן: It's raining. למה: כאן הכוונה it is raining.
  54. לא: Whose car is this? It's my. כן: It's mine. למה: כשהשם אינו מופיע אחרי הכינוי משתמשים ב־mine.
  55. לא: This is mine car. כן: This is my car. למה: לפני שם עצם משתמשים ב־my.
  56. לא: That bag is your? כן: Is that bag yours? למה: כינוי השייכות העצמאי הוא yours.
  57. לא: Their house is bigger than our. כן: Their house is bigger than ours. למה: ללא שם עצם משתמשים ב־ours.
  58. לא: The choice is their. כן: The choice is theirs. למה: theirs הוא כינוי השייכות העצמאי.
  59. לא: A friend of me. כן: A friend of mine. למה: במבנה הזה משתמשים בכינוי שייכות עצמאי.
  60. לא: A colleague of her. כן: A colleague of hers. למה: הצורה הנכונה היא of hers.
  61. לא: more easier. כן: easier. למה: -er כבר מבטא השוואה.
  62. לא: more faster. כן: faster. למה: אין צורך ב־more בנוסף ל־-er.
  63. לא: more better. כן: better. למה: better היא כבר צורת ההשוואה של good.
  64. לא: more worse. כן: worse. למה: worse כבר פירושו “גרוע יותר”.
  65. לא: the most easiest. כן: the easiest. למה: -est כבר יוצר צורת הפלגה.
  66. לא: the most fastest. כן: the fastest. למה: אין צורך ב־most.
  67. לא: the most best. כן: the best. למה: best כבר צורת ההפלגה של good.
  68. לא: the most worst. כן: the worst. למה: worst כבר הצורה העליונה.
  69. לא: He is more tall than me. כן: He is taller than me. למה: עם תואר קצר כמו tall משתמשים בדרך כלל ב־-er.
  70. לא: This is beautifuller. כן: This is more beautiful. למה: עם תואר ארוך משתמשים ב־more.
  71. לא: as better as. כן: as good as. למה: במבנה as…as משתמשים בצורה הבסיסית של התואר.
  72. לא: as taller as me. כן: as tall as me. למה: אין צורת השוואה בתוך as…as.
  73. לא: same like mine. כן: the same as mine. למה: הצירוף המקובל הוא the same as.
  74. לא: I prefer coffee than tea. כן: I prefer coffee to tea. למה: במבנה prefer A to B משתמשים ב־to.
  75. לא: This is twice more expensive than that. כן: This is twice as expensive as that. למה: זה ניסוח מדויק וטבעי יותר להשוואת פי שניים.
  76. לא: My car is not so fast than yours. כן: My car is not as fast as yours. למה: השוואת שוויון נבנית עם as…as.
  77. לא: The more you practise, you improve more. כן: The more you practise, the more you improve. למה: המבנה המקביל דורש the…the….
  78. לא: One of the more important things. כן: One of the most important things. למה: מדובר באחד מתוך הדברים החשובים ביותר.
  79. לא: This option is more cheap. כן: This option is cheaper. למה: עם cheap משתמשים בדרך כלל ב־cheaper.
  80. לא: Today is more cold than yesterday. כן: Today is colder than yesterday. למה: צורת ההשוואה הטבעית של cold היא colder.

תיקונים 401–450: אנגלית טבעית לעבודה, לימודים וחיי היום־יום

מכאן עוברים מאזור הדקדוק הצר לאזור שמבדיל לעיתים בין “אנגלית שאפשר להבין” לבין אנגלית שנשמעת טבעית. אפשר לבנות משפט תקין מבחינת זמן וסדר מילים ועדיין לבחור פועל שאינו מתחבר לשם העצם בדרך המקובלת. באנגלית לא “עושים החלטה” אלא make a decision, לא “עושים טעות” אלא make a mistake, ולא “פותחים את האור” אלא turn on the light.

צירופי מילים כאלה נקראים לעיתים collocations — מילים שנוטות להופיע יחד. אין תמיד כלל לוגי שיגלה מראש איזה פועל נבחר. לכן כדאי ללמוד את הביטוי כיחידה. במקום ללמוד רק decision = החלטה, למדו make a decision. במקום ללמוד רק meeting = פגישה, למדו have a meeting, schedule a meeting, attend a meeting ו־cancel a meeting.

במקומות עבודה ההבדלים האלה בולטים במיוחד, מפני שחלק גדול מהתקשורת בנוי מביטויים שחוזרים: לקבוע פגישה, לעמוד בדדליין, לשלוח קובץ, להגיש מועמדות, להשתתף בדיון, לקבל החלטה, להעלות נושא, לבצע משימה. ככל שמכירים את הצירופים השלמים, פחות זמן מתבזבז על תרגום בזמן אמת.

גם כאן הטעות הנפוצה היא לבנות רשימות ענק של מילים בודדות. תלמיד לומד 30 מילים חדשות אך אינו יודע באיזה משפט להשתמש בהן. עדיף לעיתים ללמוד עשר יחידות שימושיות ולהפיק מכל אחת שלושה משפטים אישיים. אוצר מילים שימושי הוא לא רק מספר המילים שאתם מזהים — אלא מספר הצירופים שאתם מסוגלים לשלוף.

בתהליך של ללמוד אנגלית עם מורה פרטי, אפשר לעבוד על התחום המקצועי האמיתי שלכם. מנהל, איש מכירות, עובד שירות, מתכנת, סטודנט, בעל עסק והורה שמדבר עם צוות בית ספר אינם זקוקים בדיוק לאותה אנגלית. הבחירה בחומר לפי המצבים שבהם התלמיד באמת משתמש בשפה הופכת את הלימוד לרלוונטי יותר.

50 התיקונים הבאים מתמקדים באנגלית שאפשר להשתמש בה כבר היום.

  1. לא: do a mistake. כן: make a mistake. למה: הצירוף הקבוע הוא make a mistake.
  2. לא: do a decision. כן: make a decision. למה: אומרים make a decision.
  3. לא: make homework. כן: do homework. למה: Homework מתחבר בדרך כלל ל־do.
  4. לא: make exercise. כן: do exercise / exercise. למה: לפעילות גופנית משתמשים ב־do או בפועל exercise.
  5. לא: do a phone call. כן: make a phone call. למה: הצירוף הוא make a call.
  6. לא: make a shower. כן: have a shower / take a shower. למה: אלה הצירופים המקובלים.
  7. לא: make a break. כן: take a break. למה: אומרים take a break.
  8. לא: make a rest. כן: have a rest / get some rest. למה: אלה ניסוחים טבעיים יותר.
  9. לא: open the light. כן: turn on the light. למה: באנגלית “מדליקים” אור עם turn on.
  10. לא: close the light. כן: turn off the light. למה: מכבים באמצעות turn off.
  11. לא: make a photo. כן: take a photo. למה: הביטוי הנפוץ באנגלית הוא take a photo.
  12. לא: make an appointment with the doctor. כן: make an appointment with the doctor. למה: המשפט הזה דווקא נכון; הטעות היא לעיתים לומר do an appointment. כדאי לשמור את הצירוף make an appointment כיחידה.
  13. לא: do a meeting. כן: have a meeting. למה: אומרים have a meeting.
  14. לא: make a meeting for Monday. כן: schedule a meeting for Monday. למה: schedule מדויק יותר לקביעת פגישה.
  15. לא: participate on a meeting. כן: participate in a meeting. למה: participate מתחבר ל־in.
  16. לא: assist the meeting – כשמתכוונים להשתתף. כן: attend the meeting. למה: באנגלית attend הוא להשתתף/להיות נוכח; assist פירושו לעזור.
  17. לא: I passed an interview yesterday – כשמתכוונים רק שהיה לכם ראיון. כן: I had an interview yesterday. למה: pass מרמז שעברתם אותו בהצלחה.
  18. לא: I made an interview with the manager. כן: I had an interview with the manager. למה: מועמד בדרך כלל has an interview.
  19. לא: I did an exam yesterday. כן: I took an exam yesterday. למה: באנגלית נפוצה אומרים take an exam.
  20. לא: I succeeded the exam. כן: I passed the exam. למה: pass an exam הוא לעבור מבחן בהצלחה.
  21. לא: I failed in the exam. כן: I failed the exam. למה: fail יכול לקבל את המבחן ישירות.
  22. לא: I learned for the exam all night. כן: I studied for the exam all night. למה: study מתאר את פעולת הלמידה; learn מדגיש רכישת ידע או מיומנות.
  23. לא: I am learning at university. כן: I am studying at university. למה: כשמדברים על מסגרת לימודים משתמשים בדרך כלל ב־study.
  24. לא: I study English from five years. כן: I have been studying English for five years. למה: הפעילות התחילה בעבר ונמשכת עד עכשיו.
  25. לא: I finished university in 2020 and got a degree on business. כן: I got a degree in business. למה: תחום התואר מקבל בדרך כלל in.
  26. לא: I have experience on sales. כן: I have experience in sales. למה: ניסיון בתחום מתואר בדרך כלל עם in.
  27. לא: I have five years experience. כן: I have five years of experience. למה: המבנה המלא והטבעי כולל of.
  28. לא: I work as sales. כן: I work in sales. למה: sales הוא תחום; תפקיד ספציפי יכול לבוא אחרי as.
  29. לא: I work like a manager. כן: I work as a manager. למה: as מציין תפקיד אמיתי; like מציין דמיון.
  30. לא: I am responsible on the team. כן: I am responsible for the team. למה: הצירוף הוא responsible for.
  31. לא: I applied to a job. כן: I applied for a job. למה: מגישים מועמדות for תפקיד.
  32. לא: I applied for Google. כן: I applied to Google. למה: מגישים בקשה to ארגון ו־for תפקיד.
  33. לא: I sent my CV for the company. כן: I sent my CV to the company. למה: יעד השליחה מקבל to.
  34. לא: I am looking a new job. כן: I am looking for a new job. למה: “מחפש” הוא look for.
  35. לא: I changed my work last month. כן: I changed jobs last month. למה: כשעוברים ממשרה אחת לאחרת הביטוי הטבעי הוא change jobs.
  36. לא: I left from my job. כן: I left my job. למה: leave מקבל את המקום או התפקיד ישירות.
  37. לא: I am unemployed since May. כן: I have been unemployed since May. למה: המצב התחיל בעבר ונמשך עד עכשיו.
  38. לא: My salary is 10,000 per month and I win good money. כן: I earn good money. למה: earn מתאר הכנסה מעבודה; win מתאים לזכייה.
  39. לא: I gain £3,000 a month. כן: I earn £3,000 a month. למה: למשכורת משתמשים ב־earn.
  40. לא: My boss gave me a promotion of manager. כן: I was promoted to manager. למה: לתפקיד החדש משתמשים ב־promoted to.
  41. לא: Please send me until tomorrow. כן: Please send it to me by tomorrow. למה: by tomorrow פירושו לא יאוחר ממחר.
  42. לא: I will finish until Friday – כשמדובר בדדליין. כן: I will finish by Friday. למה: by מציין מועד אחרון.
  43. לא: I am waiting your answer. כן: I am waiting for your answer. למה: wait דורש for.
  44. לא: I look forward to hear from you. כן: I look forward to hearing from you. למה: אחרי look forward to משתמשים ב־-ing.
  45. לא: Please revert me soon. כן: Please get back to me soon. למה: בשימוש עסקי כללי get back to me טבעי וברור יותר.
  46. לא: I attach you the file. כן: I've attached the file. למה: attach מקבל את הקובץ כמושא, לא את האדם.
  47. לא: I am sending you the document like we discussed. כן: I'm sending you the document as we discussed. למה: לפני משפט שלם משתמשים כאן ב־as.
  48. לא: According to me, this is wrong. כן: In my opinion, this is wrong. למה: according to משמש בדרך כלל לדיווח על מקור אחר, לא להצגת הדעה האישית שלכם.
  49. לא: I am agree with your point. כן: I agree with your point. למה: גם באנגלית עסקית agree נשאר פועל רגיל.
  50. לא: We need to close this issue. כן: We need to resolve this issue. למה: כאשר הכוונה לפתור בעיה, resolve בדרך כלל מדויק יותר.

תיקונים 451–501: משפטים מתקדמים יותר – תנאים, gerunds, infinitives וקשרים בין חלקי המשפט

ברמה בינונית ומתקדמת הטעויות משתנות. כבר לא מדובר תמיד ב־he go או I am tired, אלא במשפטים ארוכים יותר שבהם כל חלק בפני עצמו נשמע סביר. החיבור ביניהם הוא שיוצר את הטעות: If I will have time…, I suggest you to…, despite of…, או I look forward to meet you.

זה שלב חשוב משום שהוא מראה שהלומד כבר מנסה להביע רעיונות מורכבים. במקום להימנע ממשפטים כאלה, כדאי לפרק אותם לדפוסים. לדוגמה, אחרי enjoy משתמשים ב־-ing; אחרי want בדרך כלל to + verb; אחרי let משתמשים בפועל בסיסי ללא to. לא צריך לשלוט בכל מערכת הפעלים ביום אחד.

תנאים הם דוגמה מצוינת. בעברית אפשר לומר “אם יהיה לי זמן, אני אתקשר”. באנגלית, בחלק של התנאי העתידי בדרך כלל לא משתמשים ב־will: If I have time, I'll call. העתיד מופיע בתוצאה, לא בהכרח אחרי if.

גם מילים כמו although, despite, because ו־so דורשות תשומת לב למבנה. תלמידים מוסיפים לעיתים שתי מילות קישור משום שכך המשפט “מרגיש שלם”: Although it was raining, but we went out. באנגלית מספיק אחד מהחיבורים: Although it was raining, we went out.

במסגרת לימוד אנגלית בהתאמה אישית אין צורך ללמד את כל המבנים באותה רמת עומק לכל תלמיד. מי שצריך אנגלית מדוברת בסיסית לעבודה יכול להתמקד בתנאים שימושיים ובשאלות עקיפות. סטודנט שכותב עבודות יצטרך דיוק רב יותר במילות קישור, משפטי זיקה ותחביר מורכב. ההתאמה למטרה חוסכת עומס מיותר.

51 התיקונים האחרונים משלימים את הרשימה ל־501.

  1. לא: I enjoy to read. כן: I enjoy reading. למה: אחרי enjoy משתמשים ב־-ing.
  2. לא: I finished to work. כן: I finished working. למה: אחרי finish באה בדרך כלל צורת -ing.
  3. לא: She avoids to drive at night. כן: She avoids driving at night. למה: avoid מקבל -ing.
  4. לא: Do you mind to open the window? כן: Do you mind opening the window? למה: אחרי mind משתמשים ב־-ing.
  5. לא: He suggested to go early. כן: He suggested going early. למה: אפשר לומר suggest doing something.
  6. לא: I suggest you to call her. כן: I suggest that you call her. למה: המבנה הסטנדרטי הוא suggest that… או suggest doing.
  7. לא: She recommended me to take the course. כן: She recommended that I take the course. למה: זהו מבנה טבעי ותקני עם recommend.
  8. לא: I want going home. כן: I want to go home. למה: אחרי want משתמשים ב־to-infinitive.
  9. לא: We decided going later. כן: We decided to go later. למה: decide מתחבר ל־to + verb.
  10. לא: He promised calling me. כן: He promised to call me. למה: אחרי promise משתמשים בדרך כלל ב־to-infinitive.
  11. לא: Let me to know. כן: Let me know. למה: אחרי let + object בא פועל בלי to.
  12. לא: My boss made me to stay late. כן: My boss made me stay late. למה: אחרי make someone בפעיל אין to.
  13. לא: She helped me to understand it. כן: She helped me understand it / She helped me to understand it. למה: אחרי help שתי הצורות אפשריות; אין צורך “לתקן” צורה תקינה.
  14. לא: I would like that you help me. כן: I would like you to help me. למה: המבנה הטבעי הוא would like someone to….
  15. לא: It's worth to try. כן: It's worth trying. למה: אחרי worth משתמשים ב־-ing.
  16. לא: I'm looking forward to meet you. כן: I'm looking forward to meeting you. למה: to כאן היא מילת יחס ולכן בא אחריה -ing.
  17. לא: I'm used to work under pressure. כן: I'm used to working under pressure. למה: be used to מקבל -ing.
  18. לא: There's no point to argue. כן: There's no point in arguing. למה: הביטוי הוא no point in doing.
  19. לא: I have difficulty to understand accents. כן: I have difficulty understanding accents. למה: אחרי have difficulty טבעי להשתמש ב־-ing.
  20. לא: I'm interested to learn more – כאשר הכוונה לעניין כללי. כן: I'm interested in learning more. למה: הצירוף interested in מקבל שם עצם או -ing.
  21. לא: If I will have time, I will call you. כן: If I have time, I will call you. למה: ב־First Conditional בדרך כלל אין will אחרי if.
  22. לא: If it will rain, we'll stay home. כן: If it rains, we'll stay home. למה: חלק התנאי משתמש ב־Present Simple.
  23. לא: If I would know, I would tell you. כן: If I knew, I would tell you. למה: ב־Second Conditional משתמשים ב־Past Simple אחרי if.
  24. לא: If I was you, I would wait. כן: If I were you, I would wait. למה: בניסוח ההיפותטי המקובל משתמשים ב־were.
  25. לא: If she would have more time, she would study. כן: If she had more time, she would study. למה: would מופיע בתוצאה, לא בחלק ה־if הרגיל.
  26. לא: If I had knew, I would have called. כן: If I had known, I would have called. למה: Past Perfect משתמש ב־past participle: known.
  27. לא: If she had left earlier, she would arrived on time. כן: She would have arrived on time. למה: תוצאת Third Conditional נבנית עם would have + past participle.
  28. לא: If I would have seen him, I would tell him. כן: If I had seen him, I would have told him. למה: שני חלקי המשפט מתייחסים למצב עבר שלא התרחש.
  29. לא: Unless you don't hurry, you'll be late. כן: Unless you hurry, you'll be late. למה: unless כבר מכיל משמעות של “אם לא”.
  30. לא: When I will arrive, I'll call you. כן: When I arrive, I'll call you. למה: בסעיף זמן עתידי אחרי when משתמשים בדרך כלל ב־Present Simple.
  31. לא: Although it was raining, but we went out. כן: Although it was raining, we went out. למה: אין צורך גם ב־although וגם ב־but.
  32. לא: Because I was tired, so I went home. כן: Because I was tired, I went home. למה: בדרך כלל אין צורך לשלב because ו־so באותו מבנה.
  33. לא: Despite of the rain, we went out. כן: Despite the rain, we went out. למה: אחרי despite אין of.
  34. לא: Despite it was raining, we went out. כן: Although it was raining, we went out. למה: despite אינו מקבל משפט מלא בצורה הזאת.
  35. לא: In spite the rain, we went out. כן: In spite of the rain, we went out. למה: הביטוי המלא הוא in spite of.
  36. לא: Because of I was tired, I left. כן: Because I was tired, I left. למה: because מקבל משפט; because of מקבל שם עצם או ביטוי שמני.
  37. לא: Because the traffic, I was late. כן: Because of the traffic, I was late. למה: לפני שם עצם משתמשים ב־because of.
  38. לא: I stayed home due to I was ill. כן: I stayed home because I was ill. למה: due to אינו משמש כך לפני סעיף מלא.
  39. לא: On the other hand, but it is expensive. כן: On the other hand, it is expensive. למה: אין צורך להוסיף but אחרי מקשר שכבר יוצר ניגוד.
  40. לא: However it was expensive, I bought it. כן: Although it was expensive, I bought it. למה: however אינו מחליף although במבנה הזה.
  41. לא: The man which called me. כן: The man who called me. למה: לאדם משתמשים בדרך כלל ב־who.
  42. לא: I have a friend which lives in London. כן: I have a friend who lives in London. למה: who מתאים לאדם.
  43. לא: The woman that her car was stolen. כן: The woman whose car was stolen. למה: whose מבטא שייכות בתוך משפט זיקה.
  44. לא: This is the book what I bought. כן: This is the book that I bought. למה: what אינו משמש כאן ככינוי זיקה אחרי שם עצם מפורש.
  45. לא: This is the place where I work in. כן: This is the place where I work. למה: where כבר כולל את רעיון המקום ולכן in מיותר כאן.
  46. לא: The person who I spoke to him. כן: The person who I spoke to. למה: אין צורך גם ב־who וגם ב־him לאותו תפקיד.
  47. לא: The company which I work there. כן: The company where I work. למה: where מחליף את הצורך ב־there.
  48. לא: I should have went earlier. כן: I should have gone earlier. למה: אחרי have משתמשים ב־past participle: gone.
  49. לא: I could have did it. כן: I could have done it. למה: אחרי have הצורה היא done.
  50. לא: She must have forgot. כן: She must have forgotten. למה: אחרי must have משתמשים ב־past participle.
  51. לא: I would of called you. כן: I would have called you. למה: הצליל המקוצר would've גורם לעיתים לכתיבה שגויה של of; הצורה הדקדוקית היא would have.

איך להפוך 501 תיקונים לאנגלית שבאמת יוצאת מהפה בזמן הנכון

הדרך הפחות יעילה להשתמש ברשימה הזאת היא לקרוא אותה מתחילתה ועד סופה, להרגיש שהכול מובן ולסגור את העמוד. הבנה בזמן קריאה יוצרת תחושת ביטחון נעימה, אבל היא אינה בהכרח מעידה שתצליחו להפיק את אותו מבנה בשיחה. המבחן האמיתי הוא אם המשפט הנכון מגיע לפני הטעות, לא אם אתם מזהים אותו אחרי שמראים לכם.

בחרו בכל פעם חמישה תיקונים בלבד. הסתירו את הגרסה הנכונה ונסו לתקן בקול. אחר כך צרו משפט חדש. אם הדוגמה היא I didn't went, אל תסתפקו ב־I didn't go. אמרו גם I didn't call, I didn't see him, I didn't understand, She didn't come. כך אתם לומדים את המנגנון ולא את המשפט היחיד.

בשלב הבא הכניסו את המבנה לשיחה. אפשר להקליט הודעה קולית של דקה בנושא “מה עשיתי אתמול” ולבדוק כמה פעמים השתמשתם נכון ב־Past Simple. אפשר לתאר את השבוע הקרוב כדי לתרגל עתיד. אפשר לשאול עשר שאלות על עבודה כדי לעבוד על do/does/did. התרגול הופך יעיל יותר ברגע שיש לו מטרה תקשורתית.

כאן יש יתרון ברור ללימוד עם אדם שמקשיב לכם באופן פעיל. סקירת הראיות של EEF על הוראה אחד על אחד מדגישה בין היתר את האפשרות למקד את ההוראה בצורכי הלומד, ליצור אינטראקציה קרובה יותר ולתת משוב ממוקד. בלימודי שפה, המשמעות המעשית היא שמישהו יכול לשמוע מה אתם באמת אומרים, ולא רק לבדוק את התשובות שסימנתם בדף.

אין גם צורך לתקן כל שגיאה באותו רגע. בזמן תרגול שטף אפשר לתת לתלמיד לסיים רעיון ואז לחזור לשלוש טעויות מרכזיות. בזמן תרגול ממוקד של doesn't, לעומת זאת, כדאי לתקן את המבנה כמעט בכל פעם שהוא מופיע. מורה טוב משנה את סוג המשוב לפי מטרת הפעילות ולא משתמש באותה שיטה בכל דקה של השיעור.

טיפ שימושי במיוחד הוא לבצע “בדיקת 24 שעות”. למדתם היום חמישה תיקונים? מחר, לפני שאתם מסתכלים במחברת, נסו ליצור משפט לכל אחד. אם הצלחתם, נסו שוב לאחר שבוע. אם לא הצלחתם, אין כאן כישלון — פשוט קיבלתם מידע מדויק לגבי מה עדיין לא הפך לזמין בזיכרון.

למה תלמידים שלמדו שנים עדיין מתרגמים בראש לפני שהם מדברים

אנשים רבים מתארים את אותה תחושה: “אני מבין כשמדברים אליי, אבל כשמגיע תורי לענות הכול נעלם”. לרוב אין פירוש הדבר שאין להם אנגלית. לעיתים יש להם מאגר גדול למדי של ידע פסיבי, אבל הדרך מהרעיון בעברית למשפט באנגלית עדיין ארוכה מדי. בזמן שהמוח מחפש את המילה, בודק את הזמן ומנסה לוודא שאין טעות, השיחה כבר מתקדמת.

תרגום פנימי אינו הרגל שצריך “לאסור” על תלמיד. בשלבים מסוימים הוא טבעי. המטרה היא לצמצם בהדרגה את הצורך בו באמצעות יחידות שפה מוכנות. מי ששומר בראש את הצירוף It depends on… אינו צריך לבנות מחדש בכל פעם את המשפט “זה תלוי ב־”. מי שמתרגל I'm looking for… שולף מבנה שלם במקום לתרגם מילה אחר מילה.

זו בדיוק הסיבה שחלק גדול מ־501 התיקונים כאן מוצג כמשפטים ולא כחוקים. השפה החיה בנויה מחיבורים שחוזרים שוב ושוב. תלמיד שיודע לזהות interested in, good at, responsible for ו־look forward to doing כיחידות, מפחית את מספר ההחלטות שהוא צריך לקבל באמצע השיחה.

טעות נפוצה היא לחשוב שהפתרון היחיד הוא ללמוד עוד אלפי מילים. אוצר מילים חשוב מאוד, אבל לעיתים הבעיה איננה שאין לכם מילים — אלא שהמילים אינן מחוברות זו לזו. אדם יכול להכיר את decision, meeting, deadline, experience ו־apply ועדיין להיתקע מפני שאינו יודע לומר make a decision, attend a meeting, meet a deadline, have experience in ו־apply for a job.

בשיעור אנגלית אונליין אחד על אחד אפשר להאט את הרגע הזה. במקום לקבל נושא כללי שאינו קשור לחיים שלכם, המורה יכול לדמות מצב אמיתי: שיחת טלפון, ראיון עבודה, שיחה עם לקוח, שיחה עם צוות בית הספר של הילד, הזמנת מלון או הצגת פרויקט. מתוך השיחה עולים בדיוק הביטויים שחסרים לכם.

אפשר להתחיל כבר עכשיו: בחרו סיטואציה אחת שבה אתם רוצים לתפקד טוב יותר באנגלית. כתבו עשרה משפטים שאתם באמת עשויים לומר בה. אל תכתבו מילים בודדות. כתבו משפטים או חצאי משפטים שלמים. תרגול של אותם משפטים בקול יוצר גשר הרבה יותר קצר בין המחשבה לדיבור.

תיקון טעויות בלי להרוס את הביטחון בדיבור

יש תלמידים שהפחד המרכזי שלהם אינו “לא לדעת אנגלית” אלא להישמע לא חכמים כשהם טועים. הם מתחילים משפט, עוצרים, חוזרים להתחלה, בודקים כל פועל ובסוף מעדיפים לתת תשובה קצרה מאוד. דווקא הרצון לדבר בצורה מושלמת יכול לצמצם את כמות האנגלית שהם מעיזים להשתמש בה.

המטרה של תיקון מקצועי אינה לגרום לאדם להרגיש שכל משפט שלו בעייתי. כדאי להבחין בין טעות שמונעת הבנה, טעות שחוזרת שוב ושוב וטעות קטנה שאפשר להשאיר לרגע אחר. אם תלמיד מתחיל סוף סוף לדבר במשך שלוש דקות ברצף, עצירה בכל article עלולה לפגוע במטרה של הפעילות — לפתח שטף.

מצד שני, גם האמירה “אל תדאגו מדקדוק בכלל” אינה תמיד מועילה. אם אדם אומר במשך שנים he don't, I didn't went ו־I am agree, חופש מוחלט ללא משוב עלול להשאיר את הדפוסים בדיוק במקום. המטרה היא לא לבחור בין שטף לדיוק, אלא לתת לכל אחד מהם זמן מתאים.

דרך טובה לעבוד היא “סבב ראשון לשיחה, סבב שני לדיוק”. בסבב הראשון מדברים על הנושא בלי לעצור יותר מדי. המורה רושם כמה דפוסים. בסבב השני חוזרים לחלק מהמשפטים, מתקנים אותם ומבקשים מהתלמיד לומר אותם שוב בצורה אחרת. לאחר מכן חוזרים לשיחה ורואים אם התיקון מופיע באופן טבעי.

עבור תלמיד שמתבייש לדבר, שיעור אישי יכול להוריד מרכיב נוסף של לחץ: אין קבוצה שממתינה לתשובה ואין השוואה לתלמיד שמדבר מהר יותר. אפשר לתת זמן לחשוב, לחזור על משפט ולהגיד “אני רוצה לנסות שוב” בלי התחושה שכל הכיתה מסתכלת. הדבר חשוב לילדים מסוימים, לבני נוער וגם למבוגרים שחוו בעבר חוויות לימוד לא נעימות.

תרגיל פשוט: פעם ביום הקליטו את עצמכם במשך 60 שניות. אל תעצרו את ההקלטה בגלל טעות. רק בסוף הקשיבו ובחרו טעות אחת לתיקון. למחרת הקליטו את אותו נושא מחדש ונסו להשתמש בצורה המתוקנת. המטרה היא לא למצוא כמה אתם טועים — אלא לראות כמה מהר אתם לומדים לתקן דפוס.

איך שיעור אנגלית אונליין אחד על אחד יכול להפוך את הטעויות למסלול לימוד אישי

שני תלמידים יכולים לקבל בדיוק 30 מתוך 100 במבחן ולזקוק לשני מסלולים שונים לחלוטין. אחד מבין קריאה היטב אבל כמעט אינו מדבר. השני מדבר בלי פחד אבל עושה טעויות רבות בזמנים. תלמיד שלישי יודע דקדוק אך חסר לו אוצר מילים לעבודה. ציון לבדו אינו מספר את הסיפור.

זו אחת הסיבות שלימוד אישי יכול להיות יעיל במיוחד כאשר הבעיה אינה “אני לא יודע שום אנגלית”, אלא “אני לא יודע בדיוק מה עוצר אותי”. בתחילת תהליך טוב אפשר לבדוק דיבור, הבנת שאלות, קריאה, מבנים שחוזרים, אוצר מילים ויכולת לתקן את עצמכם. כך נוצרת תמונה של מה שכבר עובד ומה דורש עבודה.

לדוגמה, מבוגר שמבין פגישות באנגלית אבל נמנע מלדבר בהן אינו חייב להתחיל מחדש מספר לימוד של מתחילים. אפשר לעבוד על פתיחת משפטים, הבעת דעה, בקשת הבהרה, שאלות המשך, הסכמה ואי־הסכמה. בתוך השיחות יופיעו גם טעויות דקדוק, אך הן נלמדות סביב המטרה האמיתית שלו.

נער שצבר פערים בבית הספר עשוי להזדקק למשהו אחר לגמרי: סדר בזמנים, הרחבת אוצר מילים, הבנת טקסט ותרגול תשובות מלאות. ילד שמכיר מילים אך מתקשה להרכיב משפטים יכול לעבוד על תבניות קצרות, שאלות ותשובות ומשחקי שיחה. אין סיבה שכל שלושת התלמידים יעברו אותו שיעור רק משום ששלושתם “לומדים אנגלית”.

גם תלמידים עם קשיי קשב עשויים להפיק תועלת משיעור שמחולק ליחידות קצרות: כמה דקות שיחה, תרגול ממוקד, קריאה קצרה, פעילות אוצר מילים וחזרה. ההתאמה אינה רק “להסביר לאט יותר”; היא יכולה לכלול שינוי קצב, סוג פעילות, כמות חומר ואופן מתן המשוב.

העיקרון המעשי הוא פשוט: חומר טוב צריך להשתנות בעקבות מה שקורה בשיעור. אם תלמיד כבר שולט בנושא מסוים, מתקדמים. אם טעות חוזרת, חוזרים אליה בדרך אחרת. אם התלמיד זקוק לאנגלית לעבודה, מכניסים עבודה לשיעור. אם המטרה היא לדבר בביטחון, לא נותנים לתרגילי כתיבה לתפוס את כל הזמן.

איך יודעים שהאנגלית באמת משתפרת ולא רק שהתרגילים נעשים קלים יותר?

התקדמות בשפה אינה חייבת להיראות כמו מעבר חד מ“לא יודע” ל“שוטף”. לעיתים הסימנים הראשונים קטנים יותר: אתם עונים בלי לתרגם את כל המשפט, מתקנים את עצמכם באמצע, מבינים שאלה בפעם הראשונה, משתמשים בביטוי שלמדתם בשבוע שעבר, או מצליחים להחזיק שיחה שתי דקות יותר מבעבר.

מדידה טובה בודקת יכולת שימוש. אפשר לחזור אחת לכמה שבועות לאותה משימה: לתאר את העבודה שלכם במשך שתי דקות, לספר על סוף השבוע, לענות על חמש שאלות של ראיון או לסכם טקסט קצר. כאשר משווים הקלטות מתקופות שונות, אפשר לשמוע אם יש פחות עצירות, משפטים ארוכים יותר, שימוש מדויק יותר בזמנים ואוצר מילים מגוון יותר.

גם מסגרות בינלאומיות לתיאור יכולת שפה, כגון CEFR, מתייחסות לרמות באמצעות מה שהלומד מסוגל לעשות בשפה ולא רק באמצעות רשימת כללים שלמד. זה כיוון שימושי גם ללמידה פרטית: במקום לשאול רק “האם למדתי Present Perfect?”, כדאי לשאול “האם אני מסוגל לספר על ניסיון שעברתי ולהשתמש בזמן הזה בלי לעצור בכל משפט?”

טעות נפוצה היא למדוד הצלחה רק לפי מספר המילים החדשות. אם למדתם מאה מילים אך אינכם משתמשים באף אחת, ההשפעה על הדיבור מוגבלת. לעומת זאת, עשרה ביטויים שהפכו לחלק מהשיחה שלכם הם שינוי אמיתי. אותו דבר לגבי 501 התיקונים: אין צורך לזכור את כולם; צריך להפחית את הטעויות שמאפיינות אתכם.

מורה פרטי לאנגלית אונליין יכול לשמור “מפת טעויות” מתפתחת. בתחילת הדרך ייתכן שיופיעו שוב ושוב doesn't + verb-s, שאלות בלי do ובלבול בין since ל־for. כעבור חודש אפשר לבדוק אם התדירות ירדה. כאשר טעות כמעט נעלמת, מפנים את תשומת הלב לדפוס הבא.

טיפ: אל תצפו לקו ישר. בשיחה קשה או תחת לחץ ייתכן שתחזרו לטעות שכבר חשבתם שנעלמה. זה אינו אומר שהלמידה נמחקה. בדקו מגמה לאורך זמן: האם אתם מזהים מהר יותר? מתקנים לבד? משתמשים בצורה הנכונה ביותר מצבים? אלה סימנים חשובים של התקדמות.

למי הרשימה הזאת ולימוד אישי באנגלית יכולים להתאים במיוחד?

למתחילים הרשימה יכולה לשמש מפת אזהרה. אין צורך ללמוד את כל הסעיפים, אבל אפשר להתחיל מהמשפטים שחוזרים בחיי היום־יום: I am tired, I don't know, Where do you live?, I went, I can help. בסיס מדויק מפחית את הצורך לתקן מאוחר יותר הרגלים שהתבססו.

לתלמידי נוער היא יכולה להיות גשר בין חומר בית הספר לשפה אמיתית. תלמיד עשוי לזהות Present Simple במבחן אך עדיין לשאול Where you live?. תרגול דיבור חושף האם הכלל עבר מהמחברת לשימוש. שיעורי אנגלית לנוער יכולים לשלב את דרישות הלימודים עם שיחה כדי לא להשאיר את שתי המיומנויות מנותקות.

למבוגרים שחוזרים לאנגלית אחרי שנים, הרשימה יכולה להזכיר שידע ישן לא נעלם בהכרח. לעיתים הוא פשוט אינו זמין במהירות. במקום להתחיל מאפס, אפשר לבדוק מה כבר קיים, לחזק נקודות חלשות ולהחזיר את השפה לפעולה בהדרגה.

לעובדים ומחפשי עבודה כדאי להתמקד במיוחד בתיקונים הקשורים להצגה עצמית, ניסיון, אחריות, ראיונות, פגישות, מיילים ושאלות. האנגלית הנדרשת אינה זהה בכל מקצוע. עובד הייטק עשוי להזדקק להצגת בעיה טכנית; איש מכירות לשאלות ולשכנוע; מנהל לתיאום ולהבעת עמדה; עובד שירות להסברים רגועים.

גם הורים יכולים להשתמש בדוגמאות כדי להבין מה הילד באמת צריך. ילד שטועה בכמה articles אינו בהכרח “חלש באנגלית”. ילד שאינו מצליח לבנות משפט בסיסי, אינו מבין שאלות ומתקשה לקרוא טקסט ברמת הכיתה מציג תמונה אחרת. לפני שמחפשים עוד חוברת, כדאי לזהות את סוג הפער.

ולמי שמבין אנגלית אך קופא בדיבור, התרגול החשוב ביותר הוא בדרך כלל לא עוד קריאה שקטה. צריך ליצור הזדמנויות לדבר, לקבל תיקון במידה נכונה ולנסות שוב. שיעורי אנגלית למבוגרים או לצעירים במתכונת אישית יכולים לתת מרחב שבו השיחה עצמה הופכת לכלי הלימוד ולא רק לתוצאה שמחכים לה בסוף הקורס.

שאלות נפוצות על טעויות באנגלית, תיקון משפטים ולימוד אחד על אחד

1. האם צריך לתקן כל טעות שאני עושה באנגלית?

לא בהכרח. תיקון של כל שגיאה בכל רגע עלול להפוך שיחה לתרגיל בלתי פוסק ולגרום לכם לחשוב על כל מילה לפני שאתם אומרים אותה. כדאי לבחור במה להתמקד לפי מטרת התרגול. אם אתם עובדים על שטף, אפשר לסיים את הרעיון ורק אחר כך לחזור לכמה טעויות שחזרו. אם אתם מתרגלים נושא ממוקד, כמו שאלות עם did, כדאי לתקן אותו בתדירות גבוהה יותר. חשוב גם להבדיל בין טעות שמונעת הבנה לבין טעות קטנה שאינה משפיעה כמעט על המסר. מורה שמכיר את התלמיד יכול לזהות אילו טעויות הן מקריות ואילו הפכו לדפוס. המטרה אינה להגיע לשיחה ללא שגיאה אחת, אלא להפחית בהדרגה את הטעויות המשמעותיות ולהגדיל את היכולת לתקן את עצמכם. ככל שהשימוש הנכון חוזר בהקשרים שונים, הוא נעשה זמין יותר. לכן איכות התיקון חשובה יותר מכמות הסימונים האדומים.

2. איך יכול להיות שאני יודע את הכלל ובכל זאת עושה את הטעות בדיבור?

מפני שידע והפקה בזמן אמת אינם אותה מיומנות. כשאתם פותרים תרגיל, יש לכם זמן לזהות את הנושא, לבדוק את האפשרויות ולחשוב על הכלל. בשיחה אתם צריכים גם להבין את האדם שמולכם, לחשוב על התוכן, לבחור מילים, לבטא אותן ולשמור על קצב. תחת העומס הזה המוח חוזר לעיתים לדפוס המוכר ביותר — גם אם הוא שגוי. זו הסיבה שתלמיד יכול להסביר מצוין מדוע didn't went אינו נכון ואז לומר אותו חמש דקות אחר כך. הדרך לשנות זאת היא תרגול הפקה: לומר את הצורה הנכונה שוב ושוב במשפטים משתנים. חשוב גם לחזור אליה לאחר יום ושבוע ולא רק מיד לאחר ההסבר. עם הזמן התגובה הנכונה דורשת פחות מאמץ מודע.

3. האם רשימה של 501 תיקונים יכולה להחליף קורס אנגלית?

הרשימה יכולה להיות כלי מצוין, אבל היא אינה יודעת אילו מתוך 501 הטעויות אתם באמת עושים. היא גם אינה שומעת את ההגייה שלכם, אינה יכולה לראות אם אתם מבינים שאלה אך מתקשים לענות, ואינה יודעת מה המטרה האישית שלכם. אדם שצריך אנגלית לראיון עבודה זקוק לתרגול אחר מהורה שרוצה לעזור לילד או מסטודנט שמתקשה בקריאה אקדמית. חומר כתוב מספק ידע ודוגמאות; תהליך לימוד מוסיף אבחון, תרגול, משוב וחזרה. אפשר בהחלט להשתמש ברשימה ללמידה עצמית ולראות שיפור. כאשר מרגישים שחוזרים על אותן טעויות או לא מצליחים להפוך את הידע לדיבור, שיעור אנגלית אישי יכול לעזור למקד את העבודה. השילוב בין חומר עצמאי לשימוש פעיל הוא לרוב פרקטי יותר מאשר רק לקרוא.

4. מה עדיף: ללמוד דקדוק או פשוט לדבר הרבה?

הבחירה אינה חייבת להיות בין השניים. דיבור ללא שום משוב יכול לשפר נוחות ושטף, אבל טעויות מסוימות עלולות להמשיך לחזור. לימוד דקדוק ללא שימוש יכול ליצור ידע יפה במחברת שאינו עולה בזמן שיחה. גישה יעילה משלבת הסבר קצר עם שימוש. לדוגמה, לומדים מדוע אומרים Does she work?, ואז שואלים עשר שאלות אמיתיות על אנשים שונים. לומדים since ו־for, ואז מספרים כמה זמן אתם גרים במקום מסוים, עובדים בעבודה הנוכחית ומכירים חבר. כך הכלל מתחבר למשמעות. תלמידים שונים זקוקים למינונים שונים: אחד צריך יותר סדר דקדוקי, אחר יותר הזדמנויות לדבר. זו אחת הסיבות שהתאמה אישית יכולה להיות משמעותית.

5. אני מבין סדרות וסרטונים באנגלית אבל כמעט לא מצליח לדבר. למה?

הבנת שפה היא פעילות שונה מהפקתה. בזמן צפייה המילים מגיעות אליכם ואתם צריכים לזהות אותן. בדיבור אתם צריכים לייצר את המילים בעצמכם, לבחור מבנה ולשלוף אותו במהירות. לכן אפשר לפתח הבנת הנשמע ברמה טובה יחסית בלי לקבל מספיק אימון בהפקה. הפתרון אינו בהכרח לצפות בעוד מאות שעות בלבד, אלא להוסיף output: לסכם בקול מה ראיתם, לענות על שאלות, לחקות משפטים שימושיים, לתאר סיטואציות ולנהל שיחות. התחילו בזמן קצר, אפילו שתי דקות ביום. אל תחכו עד שהאנגלית “תהיה מוכנה” כדי לדבר, מפני שהדיבור עצמו הוא חלק ממה שהופך אותה למוכנה. משוב ממורה יכול לעזור לזהות אילו מבנים חסרים דווקא בשלב ההפקה.

6. האם שיעורי אנגלית אונליין מתאימים גם לילדים ולבני נוער?

כן, כאשר אופן השיעור מותאם לגיל, לרמת הריכוז ולמטרה. ילד צעיר אינו אמור לשבת מול מסך ולהקשיב להרצאת דקדוק ארוכה. אפשר להשתמש בשאלות קצרות, תמונות, משחקי שפה, קריאה בקול, השלמת משפטים ושיחות על נושאים שמעניינים אותו. בני נוער יכולים לשלב חומר מבית הספר עם אנגלית מדוברת, טקסטים ותרגול אוצר מילים. יתרון אפשרי של פורמט אישי הוא שניתן לראות במהירות מתי הילד הבין ומתי צריך להסביר אחרת. עם זאת, ההצלחה תלויה גם באיכות ההוראה, בקשר עם התלמיד ובתרגול בין השיעורים. הורה כדאי שיבדוק לא רק אם הילד “נהנה”, אלא אם יש מטרות ברורות והתקדמות נצפית לאורך זמן.

7. כמה טעויות כדאי ללמוד בכל שבוע?

עדיף בדרך כלל מעט טעויות שנכנסות לשימוש מאשר עשרות שנשארות ברשימה. התחלה טובה יכולה להיות שלוש עד חמש טעויות שחוזרות אצלכם. לכל אחת כתבו את הגרסה השגויה, התיקון, משפט אישי ועוד שתי וריאציות. במהלך השבוע נסו להשתמש במבנים הללו בדיבור ובהודעות כתובות. בסוף השבוע בדקו אם אתם מצליחים להפיק אותם בלי להסתכל. אם כן, השאירו אותם בחזרה תקופתית והוסיפו קבוצה חדשה. אם לא, אל תעמיסו עוד חומר רק כדי “להתקדם”. חשוב יותר להפוך את הצורה הנכונה לזמינה. תלמיד שנפטר מחמש טעויות חוזרות בחודש יכול להרגיש הבדל ממשי באנגלית שלו גם בלי ללמוד מאה כללים חדשים.

8. האם מבטא הוא טעות שצריך לתקן?

לא כל מבטא הוא בעיה. אנשים בכל העולם מדברים אנגלית במגוון מבטאים, והמטרה אינה בהכרח להישמע כאילו נולדתם בלונדון או בניו יורק. השאלה המעשית היא האם ההגייה שלכם מאפשרת לאנשים להבין אתכם בקלות. אם צליל מסוים גורם שוב ושוב לאי־הבנה, כדאי לעבוד עליו. גם הדגשת מילים, קצב וחיבור בין מילים יכולים להשפיע על הבהירות. תלמידים רבים מנסים לתקן כל צליל קטן ובכך מאבדים ביטחון. עדיף לזהות את הנקודות שמשפיעות באמת על התקשורת. תרגול עם הקלטות, חזרה בקול והשוואה למודל יכולים לעזור. בשיעור אישי אפשר לקבל משוב נקודתי במקום לנסות לנחש מה בהגייה דורש שינוי.

9. איך לבחור מורה פרטי לאנגלית אונליין?

חפשו קודם כול התאמה למטרה שלכם. שאלו איך המורה בודק רמה, איך נראה שיעור, כמה זמן מוקדש לדיבור ומה עושים כאשר אותה טעות חוזרת. תלמיד שרוצה לשפר שיחה צריך לוודא שהוא לא יקבל שיעור שמבוסס כמעט כולו על מילוי דפי עבודה. מי שזקוק לחיזוק לימודי צריך מורה שמסוגל לעבוד גם בצורה מסודרת על דקדוק, קריאה וכתיבה. חשוב שתהיה אפשרות לקבל משוב בלי להרגיש מותקפים בכל משפט. כדאי גם להבין איך מודדים התקדמות ומה מצופה מכם בין השיעורים. אין שיטה אחת שמתאימה לכולם. סימן חיובי הוא מורה ששואל מספיק שאלות על הצרכים שלכם לפני שהוא מחליט מה ללמד.

10. תוך כמה זמן אפשר להרגיש שיפור באנגלית?

אין מספר אחד שמתאים לכל אדם, ולא כדאי להבטיח שטף בתוך שבועות ספורים. נקודת ההתחלה, כמות החשיפה, תדירות התרגול, מטרת הלימוד והנכונות להשתמש בשפה משפיעות מאוד על הקצב. עם זאת, שיפור אינו חייב לחכות לרגע שבו אתם “יודעים אנגלית”. אפשר להרגיש מוקדם יותר שהתגובה מהירה יותר, שיש פחות עצירות או שטעות שחזרה במשך שנים מתחילה להיעלם. כדאי להגדיר מטרות קטנות שניתן לבדוק: לנהל שיחה של חמש דקות, לענות על שאלות ראיון, להבין שיחת עבודה או לכתוב מייל בלי לתרגם כל משפט. תהליך עקבי מאפשר לבחון התקדמות בצורה מציאותית. המטרה היא לא לרדוף אחרי תאריך קסם, אלא לבנות יכולת שנשארת גם אחרי השיעור.

מקורות מקצועיים ששימשו לבניית הגישה במדריך

British Council – TeachingEnglish: Error Correction

British Council הוא גוף בינלאומי ותיק העוסק בין היתר בהוראת אנגלית ובהכשרת מורים. חומרי TeachingEnglish בנושא תיקון טעויות מציגים שיטות שונות למשוב ומדגישים את הצורך לחשוב מה לתקן וכיצד. המקור רלוונטי במיוחד למאמר הזה משום שרשימת תיקונים גדולה מועילה רק כאשר הופכים אותה לתהליך של זיהוי, תיקון ושימוש חוזר. הקישור למקור שולב בתוך גוף המאמר.

Cambridge University Press – The Cambridge Handbook of Corrective Feedback in Second Language Learning and Teaching

הספר האקדמי של Cambridge עוסק באופן רחב במחקר על corrective feedback בלימוד שפה שנייה. הוא כולל דיון בסוגי משוב, הקשרים לימודיים, הבדלים בין לומדים, תזמון משוב והשפעתו על מיומנויות שונות. המקור מוסיף בסיס מחקרי לרעיון שאין דרך אחת נכונה לתקן כל תלמיד בכל מצב. לכן במדריך הודגש ההבדל בין תרגול שטף לבין תרגול דיוק ממוקד.

Education Endowment Foundation – One to One Tuition

EEF מרכז ומסכם מחקר חינוכי לצורך קבלת החלטות מבוססת ראיות. הסקירה שלו בנושא הוראה אחד על אחד מדגישה את האפשרות לתת תמיכה ממוקדת, אינטראקציה רבה יותר ומשוב המותאם לצורכי הלומד, לצד הצורך באיכות הוראה ובמעקב אחר התקדמות. המקור מתאים במיוחד לדיון בשיעור אנגלית אישי. הקישור הישיר אליו שולב בגוף המאמר.

Council of Europe – CEFR

המסגרת האירופית המשותפת לשפות משמשת ברחבי העולם לתיאור רמות יכולת בשפה. היא מארגנת את היכולת מרמות A1 עד C2 ומשתמשת בתיאורים של מה שהלומד מסוגל לבצע בשפה. היא תורמת כאן בעיקר לרעיון שהתקדמות אינה רק “כמה כללי דקדוק למדתי”, אלא מה אפשר להבין, לומר, לכתוב ולעשות באמצעות השפה. זו נקודת מבט חשובה כאשר רוצים למדוד התקדמות אמיתית.

מ־501 טעויות לרשימה קצרה שהיא באמת שלכם

ייתכן שעברתם על חלק גדול מהרשימה וחשבתם: “את זה אני יודע”. מצוין. אינכם צריכים ללמוד מחדש משהו שכבר עובד. המטרה של 501 הדוגמאות היא לא לגרום לכם להרגיש שיש מאות דברים שאינכם יודעים, אלא לתת מספיק אפשרויות כדי שתוכלו לזהות את העשרים, העשר או אפילו חמש הטעויות שמופיעות שוב ושוב באנגלית שלכם.

יש הבדל גדול בין תלמיד שאומר לפעמים משפט לא מדויק לבין אדם שמאמין ש“אין לו אנגלית”. טעות היא מידע. היא מראה בדיוק איפה המערכת עדיין לא אוטומטית. כאשר מסתכלים עליה כך, היא מפסיקה להיות הוכחה לכישלון והופכת לנקודת עבודה שאפשר לתקן.

אם אתם לומדים לבד, התחילו קטן. בחרו חמישה תיקונים, הקליטו משפטים, חזרו עליהם למחרת והכניסו אותם לשיחה אמיתית. אם אתם הורים, נסו לזהות אם הילד זקוק לעזרה בנקודה מוגדרת או שיש פער רחב יותר. אם אתם עובדים באנגלית, התמקדו במשפטים שאתם נדרשים לומר במציאות ולא במילים שאולי לא תשתמשו בהן לעולם.

ואם אתם מרגישים שאתם כבר יודעים לא מעט אבל האנגלית עדיין לא יוצאת כפי שאתם רוצים, לימוד אנגלית אונליין אחד על אחד יכול לתת לתהליך כיוון מדויק יותר. במקום להתחיל עוד קורס כללי, אפשר לבדוק מה כבר קיים, לזהות מה חוזר, לתרגל את המצבים החשובים לכם ולבנות בהדרגה אנגלית זמינה יותר.

שיעור טוב אינו אמור להפוך כל שיחה שלכם לבחינה. הוא אמור ליצור מקום שבו מותר לנסות, לטעות, לקבל תיקון ולנסות שוב — עד שהמשפט שהיה קשה לפני חודש מתחיל לצאת בלי מחשבה מיוחדת. כך בונים שיפור דיבור באנגלית בצורה מציאותית: לא באמצעות הבטחה לקיצור דרך, אלא באמצעות תרגול מדויק ועקבי.

אם הגיע הזמן שלכם או של הילד שלכם ללמוד אנגלית בצורה אישית, נוחה ומותאמת יותר, אפשר לבחור שיעורי אנגלית אונליין עם מורה פרטי ולבנות מסלול סביב הרמה, הקצב והמטרות האמיתיות שלכם. לפעמים השינוי מתחיל לא מעוד מאה מילים חדשות, אלא מתיקון של משפט אחד שחזר לא נכון במשך שנים — ואז עוד אחד, ועוד אחד.